"החיים חשובים מכל סגירת מעגל": 40 שנה לנפילת רון ארד בשבי
40 שנה לנפילת רון ארד בשבי, אשתו תמי מספרת בפוסט מרגש על היומן שהפך לצוואה, ומעבירה מסר נחרץ למדינה: "אם אין אפשרות להחזיר את רון מבלי לסכן לוחמים - אל תחזירו אותו"
לפני 40 שנה נפל נווט הקרב סא"ל רון ארד בשבי ארגון "אמל" שבלבנון, ממנו לא שב. אשתו תמי פרסמה היום (שישי) פוסט בפייסבוק, בו היא כתבה: "אם אין אפשרות להחזיר את רון מבלי לסכן לוחמים, אל תחזירו אותו. החיים חשובים מכל סגירת מעגל".
עוד סיפרה תמי, בעודה נזכרת בימים הראשונים לנפילתו: "לכולנו היה ברור שלרון יהיה קשה מאד להיות כלוא זמן רב. ככלל, הוא ישב במקום אחד רק כשקרא ספר או התעמק במשימה. תארנו לעצמנו שהוא יחפש דרכים להעסיק את עצמו כמו גם להימלט, וכאשר יוכל לכתוב נקבל רשימת מטלות. ואכן במכתבים שהתקבלו ממנו, ועברו צנזורה של שוביו, היו רמזים שפענחנו במאמצים רבים. אחרי 20 שנה קבלנו את היומן שכתב רון על הצד החלק בדפיו של ספר בערבית שהיה ברשותו. בין השורות הוא כתב למעשה צוואה".
היא הוסיפה: "ב-7 באוקטובר, בערב, הבנתי שעלולים להיות עשרות בני אדם בסטטוס המחריד של רון. היה לי ברור מהרגע הראשון שמשפחות החטופים צריכות להיאבק והן חייבות לגייס את הציבור לצידן. לא דמיינתי לרגע שכשבוע אחרי ה-7 באוקטובר, אפגוש ישראלים שמאיימים, ומגדפים את משפחות החטופים, שהתייצבו מול שער הקריה מבועתות וחסרות אונים".
עיא המשיכה לספר על היחס של הממשלה לחטופים ואמרה: "לא תיארתי לעצמי שכעבור חודשים ספורים יקום ציבור שבאופן שיטתי יתנכל למשפחות, ויהפוך לחלק ממכונת הסתה של שופרות השלטון, שמסגרו את הבקשה האנושית והלגיטימית של השבת שבויים, כפגיעה אישית בראש הממשלה. ודאי שלא יכולתי לדמיין שוטרים עוצרים או מכים בני משפחות חטופים, ובני משפחות שכולות. ומי יכול היה לדמיין שרים בממשלת ישראל, שיתגאו בטרפוד עסקאות להשבת החטופים".
"להבדיל מהמאבק למען החטופים, הסולידריות הציבורית במקרה של רון חצתה מחנות", אמרה תמי והמשיכה: "שנאה לא הייתה אז כלי פוליטי, לא הייתה קיימת הערצה למנהיג, שמפוררת את המצפון המוסרי ושוחקת את הערבות ההדדית שעד לתקופת נתניהו, אפיינה אותנו כישראלים. במאבק שלנו, ידענו והרגשנו איפה הלב של הציבור הישראלי נמצא".
לבסוף אמרה: "לא הצלחנו להחזיר את רון. גם אחרי 40 שנה ההחמצה בתוכנו נוכחת - מרה וכואבת, ובד בבד יש בנו הכרת תודה להרבה מאד אנשים במערכת הבטחון שסייעו לנו כמשפחה וכפרטים במהלך השנים, לחברים של רון שלא שוכחים אותו, ולאנשים שאת רובם אנחנו לא מכירים, שתכננו, ביצעו, הסתכנו, לא ישנו לילות ארוכים, ולא השלימו עם סגירת הגולל על רון גם בשנים באחרונות".