"הסורים פתחו באש": ישיבות הקבינט ממלחמת יום כיפור - נחשפות

משרד הביטחון פרסם את הפרוטוקלים שעד כה נותרו חסויים, המתארים את המתרחש לפני המלחמה ובמהלכה, מתוך הישיבות שבהן נכחו השרים ורה"מ דאז, גולדה מאיר. "איננו יודעים אם יפתחו באש ומתי"

גולדה מאיר
גולדה מאיר | צילום: באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, אוסף דובר צה"ל

משרד הביטחון פרסם היום (ראשון) את תיק ישיבות הקבינט בזמן מלחמת יום הכיפורים, הכולל בתוכו מאות עמודי פרוטקול שמתארים שלב אחרי שלב את המתרחש במהלך המלחמה. זאת, מתוך שיחות השרים וראש הממשלה דאז, גולדה מאיר.

בתיק נחשפת הישיבה הדרמטית שבמהלכה התבשרו מאיר ושרי הקבינט על פרוץ המלחמה. התיק שימש בשלב מאוחר יותר כחלק מרכזי ממוצגי ועדת אגרנט שחקרה את נסיבות פריצת הלחימה. כעת, הוא נחשף לאחר שאושר על ידי הוועדה הממשלתית ברשות השופט בדימוס יצחק אנגלרד.

במהלך אותה ישיבה, מאיר הסבירה לפנחס ספיר, שר האוצר באותו הזמן, כי "אין איש מאיתנו יודע אם יפתחו באש ומתי, אינני יודעת מתי הם יתחילו, אבל אני יכולה לומר לכם שניפגש כאן בשעה 16:30 אם אז זה יקרה". במקביל, המזכיר הצבאי דאז, ישראל ליאור, נכנס לישיבה והודיע ליושבים: "זה מתחיל כבר, יש הזנקות בסוריה, הסורים פתחו באש". בתגובה לכך, מאיר אמרה: "אנו נשארים כאן".

אריאל שרון, גולדה מאיר
האלוף אריאל שרון סוקר את המצב בשטח בפני גולדה מאיר | צילום: דובר צה''ל, באדיבות ארכיון צה''ל במשרד הביטחון ומערכת הביטחון

כחצי שנה לפני פרוץ המלחמה, דנו חברי הקבינט בדיווחים לפיהם מצרים מתכוונת לתקוף בתיאום ושיתוף פעולה את ישראל. למרות הדיווחים שהגיעו ממקורות מוסמכים, ראש אמ"ן, אלי זעירא, העריך כי הסבירות לכך היא נמוכה וכי אין למצרים סיכוי לנצח את ישראל. בתגובה לכך, מאיר אמרה "היות וראש אמ"ן אמר שזוהי סבירות נמוכה, הרי גמרנו את העניין". אך הוסיפה "אנחנו מוכרחים להיות מוכנים לדברים לא הגיוניים. האם זה חשוב אם מלחמה פורצת מפני שהיא הגיונית?".

בישיבה שהתרחשה שעתיים לפני פרוץ הלחימה, דיבר שר הביטחון משה דיין, על התכנון לקראת הזמן הקרוב: "ההנחה היא שהיום לפנות ערב, עם החשיכה, או קצת לפני החשיכה, תתחיל התקפה מלאה בשתי החזיתות. ההנחה היא שלא נהיה הראשונים הפותחים מלחמה. לפני 12 שעות האמריקנים אמרו שהערכתם היא שהערבים אינם עומדים לתקוף". מאיר התייחסה לכך ואמרה: "הידיעות שקיבלנו אתמול אחר הצהריים לא השאירו כל ספק בליבנו ומשה מסר כאן מה התוכניות שלהם ומה הם רוצים לעשות. את זה העברנו גם כן לאמריקנים".

גולדה מאיר, דוד אלעזר
ראש הממשלה גולדה מאיר עם הרמטכ''ל דוד אלעזר | צילום: צלם: אבי שמחוני, באדיבות ארכיון צה''ל ומשרד הביטחון, אוסף ''במחנה''

בבוקר היום שלמחרת תחילת הלחימה, הרמטכ"ל דוד אלעזר עדכן על ההתפתחויות הקשות מהשטח ואף הביע ביקורת: "מוצב החרמון נפל ולא החזרנו אותו. חלק הרוגים, חלק פצועים וחלק נפלו ודאי בשבי. אין לנו מספר מדויק אבל נדמה שכ-15 איש הצליחו לברוח בקבוצות קטנות". עוד הוסיף אלעזר, "אנחנו מנהלים כרגע את המלחמה הקשה ביותר בתנאים קשים ביותר. נכנסנו למלחמה באופן חפוז למדי. מותר לי להזכירכם שבמלחמת ששת הימים, כל הצבא היה מגויס וערוך שבועיים לפני. הפעם נכנסו כוחות מילואים לקרב פחות מ-24 שעות משעת צאתם מהבית".

בערב, פרצו אי הסכמות בין שר הקליטה, נתן פלד, לבין דיין, בדבר ההיערכות הקודמת למלחמה. פלד פתח ואמר: "הייתה בעיה של מלחמה מונעת מוקדמת. התחלנו בגיוס הכוחות שלנו באיחור". דיין הדף את האשמות: "לא קיבלנו את ההחלטה על הגיוס רגע אחד מאוחר יותר מאשר הייתה לנו ההנחה כי אכן הם הולכים למלחמה. לא חשבנו שתהיה כזו". לדברי פלד, "ראינו נגדנו את המערך הסורי וראינו מולנו את המערך המצרי ולא הייתה לנו הערכה נכונה לעניין הזה".

גולדה מאיר
ראש הממשלה גולדה מאיר מבקרת את פצועי צה''ל | צילום: דובר צה''ל, באדיבות ארכיון צה''ל במשרד הביטחון ומערכת הביטחון

מאיר התייחסה לעימות בין השניים: "זה חמור מאוד שאנחנו הופתענו ולא ידענו קודם. אנחנו צריכים לדעת בדיוק מתי ערבים מתחילים משהו. אחרי הניצחון נשב ונעשה ניתוח, אבל האם בזה אנחנו צריכים לעסוק עכשיו?". דיין הסביר את העיכוב בגיוס כוחות המילואים: "אני מצטער שהידיעה שהגיעו אלינו בשבת בשעה 16:00, לא הגיעה קודם לכן. ברגע שידעתי ניתנה הפקודה לגיוס". מאיר התייחסה לאותה ידיעה ואמרה: "במקרה נס הגיעה אלינו הידיעה. בעוד מאה שנה אפשר יהיה לספר שבכל זאת ידענו וכמה זה פנטסטי שבכל זאת קיבלנו את ההתראה הזאת".

ארבעה ימים ללחימה, הקבינט דן בהיתכנות להמשכה. אלעזר עדכן על התוכנית לתקיפת המטכ"ל הסורי בדמשק. "אני מקווה שתהיה לכך השפעה מורלית על סוריה, אני מאמין כי יש לנו סיכוי טוב לשבור את סוריה". עוד הוסיף אלעזר "אני בהחלט מסכים ומזדהה עם ההערכה של שר הביטחון, שצריכים להיות מוכנים לאלטרנטיבה די קשה".

משה דיין, דוד אלעזר
שר הביטחון משה דיין והרמטכ''ל דוד אלעזר | צילום: צלם: אבי שמחוני, באדיבות ארכיון צה''ל ומשרד הביטחון, אוסף ''במחנה''

שמעון פרס, שהיה באותו זמן שר התקשורת, התייחס לפעולות בהן צריך לנקוט. "צריך להציג לציבור תמונה מאוד מאוזנת, כדי שחס וחלילה לא יהיה מצב של פניקה, כאילו הכול אבוד. צריך להתכונן באופן פסימי ולפעול באופן אופטימי". "יש לערוך גיוס כמו במלחמת השחרור של כל הגילאים בין 17 ל-50. אנחנו עומדים על נפשנו מול אויב גדול וכבד וצריך להרחיב את היקף הגיוס", הסביר פרס.

חמישה ימים לתחילת המלחמה, נראה שינוי בהתפתחויות - הנשיא האמריקני, ריצ'רד ניקסון, אישר אספקת טנקים ומטוסים לישראל. על כך הודיעה מאיר לקבינט: "זו בשורה טובה. נראה לי שהשמיים יותר בהירים הבוקר". סגן הרמטכ"ל, ישראל טל, הצטרף לתחושת האופטימיות ואמר: "אתמול נגרמו למצרים אבידות די רציניות והייתי אומר שהצבא המצרי נשחק. עד אתמול בחזית המצרית, אנחנו היינו אלה שנשחקו והם היו במצב של מתקפה. כמו זבובים הפלנו את ההליקופטרים שלהם. עם זאת, עדיין יחסי הכוחות אינם מספיקים לבלימה".

דוד אלעזר, מלחמת יום הכיפורים
הבור במטכ''ל במלחמת יום הכיפורים | צילום: ארכיון צה''ל במשרד הביטחון

בהמשך השיחה, ניסתה לצנן מאיר את ההתלהבות שנרשמה בצד הישראלי: "המלחמה לצערנו לא נגמרה, אך יש הבדל כמעט מהפכני בהשוואה לפני מה שהיה לפני ימים. הממשלה כולה מלאת התרגשות, גם גאווה וגם עצבות על הבחורים, החיילים והמפקדים. הלוואי שייגמר מהר, כי בשבילנו יכול להיות רק גמר של ניצחון".

ביום השישי ללחימה, הודיע אלעזר על תפנית בלחימה: "חל שינוי מהותי לרעה בצבא המצרי. אנחנו לא יודעים להעריכו, אך כנראה שהאבדות הן כבדות מאוד. אני מעריך שיהיה בכוחנו מחר לצלוח את תעלת סואץ ולהעביר את כוחותינו לצד השני".

דוד אלעזר
חזית הצפון במהלך המלחמה | צילום: צלם: אפרים קדרון, באדיבות ארכיון צה''ל ומשרד הביטחון, אוסף במחנה

בהמשך השיחה, דן הקבינט על המשך הלחימה לצד הניסיונות להגיע להפסקת אש עם מצרים. פרס התייחס להתפתחויות ואמר: "אם המצרים יחשבו שהם שחררו את סואץ, אז הפסדנו את המלחמה ואנחנו מזמינים מלחמה נוספת. אם אפשר להגיע לשערי דמשק בלי שפך דם אני בעד. יש חשיבות רבה מאוד לכך שהמלחמה הזאת תיחרט בזיכרון העם המצרי".

תשעה ימים ללחימה, השר ישראל גלילי הניח את התשתית לפתיחתה של חקירה בעניין הלחימה: "מבקש שבהזדמנות שרה"מ תמצא לנכון יתקיים שיח ודיון 'חשבון נפש'' כדי להבין באיזו מידה היינו ערוכים, אם היינו מופתעים, ואם יש כישלון מודיעיני. חשוב להבהיר את הדברים כהווייתם בתוך הממשלה מעבר לחישובי בחירות ומעבר לדמגוגיה אלא בניסיון להבין מה קרה", הסביר גלילי.