פריסת מחסומים והערכה מבוססת: נמשך המצוד אחר המחבל מחווארה

יום לאחר פיגוע הירי בחווארה בו נרצחו שי-סיילאס ניגרגקר בן ה-60 ובנו אביעד ניר בן ה-29, המצוד אחר המחבל נמשך היום (ראשון), כשהכיוון הגיאוגרפי של כוחות הביטחון הוא מדרום לשכם, וככל הנראה יש הערכה מבוססת שלו. המחבל אמנם הצליח להימלט מהזירה, אך כנראה הפריסה הרחבה והמהירה של המחסומים מנעה ממנו מלעבור לאזור אחר, וישנה האפשרות שהוא ניסה לברוח לג'נין. נבדק גם קשר של המחבל לכנופיית גוב האריות בשכם. ההנחה היא שמערכת הביטחון תשים עליו יד בתוך שעות או ימים.

התופעה של ישראלים שמבקרים בשטחים פוגשת ניסיונות פיגוע בלתי פוסקים. בשב"כ מסכלים מאות פיגועים, והדבר מצביע על כך שהשטח שורץ באנרגיה לפיגועים וגם בנשק. ניתן היה לראות כי מבצע "בית וגן" בג'נין לא באמת הצליח לעצור את רצף הפיגועים, ובנוסף באזור חווארה ושאר הכפרים צה"ל לא מצליח לתת מענה מספק. חמאס מרגיש חופשי באזור וחוזר לזירת הטרור, ולישראל לא נותר מענה.

בשכם ובסביבה צה"ל פרסם היום הרבה מאוד מחסומים, גם כדי לנסות ללמוד על החקירה עצמה, וגם לתת תחושת ביטחון לתושבים שסובלים כבר קרוב לעשרה פיגועים מתחילת השנה. עם זאת, נראה כי אין באמת מה לעשות. פיגוע רודף פיגוע, ולמרות שמנסים להפיק עוד ועוד לקחים ולגזור מודיעין, יש כמות גדולה מאוד של נשקים בצפון השומרון, שמגיעים מאזור ירדן ומוברחים על ידי שב"חים, וכשזו האנרגיה קשה מאוד למנוע את הפיגוע הבא.

בתוך כך, בבית העלמין באשדוד הובאו הערב למנוחות שי-סיילאס ובנו אביעד ניר. רינה סטמקר, בת זוגו של ניגרקר, סיפרה מוקדם יותר בדמעות: "הוא הלך ב-8:20 בבוקר עם הבן שלו והבטיח שיחזור מהר, תוך שלוש שעות. דיברתי איתו והוא אמר שאין קליטה, ושהוא הולך להגיד שלום במספרה בחווארה. התקשרתי שוב, אבל הפעם הוא לא ענה לי".

"הגרושה התקשרה אליי ואמרה שקרה משהו לסיילאס, שהיה פיגוע, ואני לא האמנתי לה", הוסיפה רינה, "אחר כך דודה שלו התקשרה ובכתה אבל שוב לא האמנתי. הוא כל הזמן היה נוסע לחווארה, גם עם הילדים. הפעם הוא נסע למוסך חדש. כולם חברים שלו שם".

"בשבוע שעבר הוא חגג יום הולדת 60, היינו ביחד בים המלח. הוא הודה לי על המסיבה הגדולה ואמר לי שהוא אוהב אותי. הוא היה בנאדם 'עשר', אין לי משהו רע להגיד עליו. שבוע הבא יש לנו 20 שנים יחד. הוא גידל את כל הילדים שלי והיה כמו אבא שלהם. הכל הוא עשה בשביל הילדים שלי, הוא אמר 'הם כמו הילדים שלי'. הוא היה הסנדק שלהם. אני עד היום לא מאמינה, אני אומרת לאחותי 'בואי נבקר אותו בבית חולים'".

בנה של רינה נפרד גם הוא מניגרגקר: "כל דבר הוא עשה בשבילנו, הוא ליווה אותי לחתונה. הוא היה כמו אבא. לא ישנתי כל הלילה, לא הצלחתי להירדם. היו לו הרבה חברים בחווארה, שנים שהוא הלך לשם. אפילו אני הייתי איתו שם, גם עם אמא שלי. אמרתי לו שהוא צריך להיזהר מלנסוע לשם, שיחכה לפחות עד שיירגע המצב. זו שבת שלא תישכח לעולם".