שאלת ההגנה: ביטול התקיפה באיראן - והקשר למחסור במיירטים
אחרי שבצבא ארה"ב התריעו כי לא יוכלו להגן על נכסים אמריקנים במזה"ת וגם על ישראל - דיווחים שונים מדברים על צמצום משמעותי במלאי המיירטים גם לאחר חידוש הייצור. אז האם ועד כמה היוותה הסוגיה שיקול בהחלטת טראמפ לעצור את התקיפה באיראן?
רק אתמול מפקד פיקוד אירופה של צבא ארה"ב התריע כי מלאי המיירטים שבידי הצבא לא מאפשר הגנה גם על הנכסים האמריקנים וגם על ישראל, והדברים הללו מתקשרים באופן ישיר לנתונים שפורסמו בתקשורת במדינה.
לפי הפרסומים, ערב "שאגת הארי" היו במלאי האמריקני 2,330 טילי פטריוט, ו-452 טילי THAAD, ולאחר כחודש וחצי של לחימה נותרו רק כ-1,030 מיירטי פטריוט ובין 232 ל-262 יחידות של מיירטי THAAD.
היום, לאחר הגברת הייצור, ההערכות מדברות על בין 234 ל-278 טילי THAAD בלבד. כשהמספרים האלה מתייחסים למספר הכולל של המיירטים של ארה"ב בכל הזירות שלה בעולם.
ואילו בישראל, המספרים המוחלטים הם כמובן סוד צבאי, אך ב"שאגת הארי" שוגרו לישראל 550 טילים איראניים, וב"עם כלביא" 538 - כך שניתן לשער כי הוא כולל כמה מאות רבות לפחות של מיירטים.
מצב המיירטים עדיין לוט בערפל, אבל לנוכח הנתונים האלה, אפשר לשער עד כמה המחסור בהם היה שיקול מרכזי בהחלטה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לעצור את התקיפה באיראן.
רק בעוד 50 שנה, כשהארכיונים ייפתחו, אפשר יהיה לדעת בוודאות מה היה מצב המיירטים, ועד כמה זה השפיע הלילה על החלטתו של טראמפ שלא לחדש את הלחימה.