אחרי 37 שנים: אותרה גופתו של נעדר קרב סולטן יעקוב
גופתו של זכריה באומל, אחד משלושת הנעדרים בקרב שנערך ב-1982 בלבנון, זוהתה והוחזרה לישראל במסגרת פעילות מבצעית חשאית: "מעולם לא עזבנו את הנושא - זכריה שב הביתה"
דובר צה"ל הודיע היום (רביעי) כי במסגרת מבצע צבאי אותרה והוחזרה לישראל גופתו של רב-סמל זכריה באומל, שנעדר לאחר קרב סולטן יעקוב שאירע ב-1982 בלבנון. עם הגעתה ארצה, זוהתה הגופה באופן ודאי במכון לרפואה משפטית באבו כביר וכן על ידי הרב הצבאי הראשי. בימים הקרובים יובא באומל למנוחות.
השבת גופת באומל | רמ״ח שבויים ונעדרים באמ"ן, סגן-אלוף אבי כאלו: "אני נרגש מהידיעה שזכריה באומל מובא לקבר בישראל ורואה באירוע המשמעותי הזה סגירת מעגל אישית אחרי 20 שנות עיסוק אינטנסיביות בפרשה הזאת. חזרתו של באומל הייתה אתגר מודיעיני מהמעלה הראשונה" @OrHeller
(צילום: דובר צה"ל) pic.twitter.com/9sBlCPSIoe
— החדשות 13 (@newsisrael13) 3 באפריל 2019
הגופה הועברה לישראל במבצע של אגף מודיעין המכונה "זמר נוגה" באמצעות מדינה שלישית, ובשיתוף פעולה עם המוסד ושב"כ. לפי "אל-ערביה", רוסיה היא שסייעה לישראל בהשבת גופת החייל. נוסף אליה, הוחזר גם ציוד אישי של באומל. מצה"ל נמסר כי נמשכים המאמצים לאיתור שני הנעדרים הנוספים מהקרב, יהודה כץ וצבי פלדמן. דובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס, מסר כי "זכריה באומל שב הביתה. גופתו זוהתה באבו כביר, וראש אכ"א עדכן את המשפחה. נעשו מאמצים רבים לאורך השנים, והם התעצמו בשנים האחרונות. אנו מחוייבים להבאת פלדמן וכץ, שעדיין נעדרים, והאירוע הזה מוכיח שמעולם לא עזבנו את הנושא".
אלוף משנה א', מפקד המבצע, סיפר: "מדובר ב-37 שנים שעברו. מדינת ישראל וצה"ל לא מוותרים על אף חייל ואף נעדר. לא אשכח לעולם את הזיהוי הראשוני של הסרבל והנעלים, ישר זיהינו שזה סרבל שריון. כשהסתכלנו על הכיתובים מאחורה וזיהינו את הכיתובים בעברית שנשמרו בצורה כלכך אותנטית וטובה, זיהינו את ההטבעה הצבאית בנעליים, זה היה רגע מרגש. לא יכולנו לעצור את הדמעות. ידענו שסוף סוף אחרי 37 שנים השרידים נמצאים בידינו".
"איתור הגופה בזירה מורכבת תוך אתגר מודיעיני, מהווה ביטוי לעוצמה המודיעינית של אמ"ן ולאינטגרציה עם שותפינו בקהילה. יצרנו תמונת מודיעין שהובילה לאופרציה מבצעית", אמר סא"ל אבי כאלו מאגף המודיעין. "אני נרגש מהידיעה שבאומל מובא לקבר ישראל, ורואה באירוע המשמעותי הזה סגירת מעגל אישית אחרי 20 שנות עיסוק אינטנסיבי בפרשה הזאת. לא תמה דרכנו – עלינו להשיב את שני הנעדרים הנוספים משדה הקרב".
מהמכון לרפואה משפטית נמסר: "שילוב היכולות המדעיות והטכנולוגיות, מעבדת דנ"א ומעבדה אנתרופולוגית, הובילו לזיהוי חיובי של באומל ולחשיפת ממצאים פורנזים שאיפשרו לשפוך אור על אופן וסיבת מותו".עוד נמסר מד"ר חן קוגל, מנהל המכון, כי "המכון רואה זכות גדולה לקחת חלק במאמץ הלאומי, משולב הכוחות עם צה"ל וגורמי הביטחון להחזרת הנעדרים והשבויים הביתה".
ז'וסלין אלקסלסי בש, ראש מחלקת נפגעים באכ"א, סיפרה: "זהו יום מורכב ומשמעותי לכולנו. מזה 37 שנים צה"ל ומדינת ישראל מרכזים מאמץ משותף, מודיעיני מחקרי ומבצעי. מאמצים אלה נשאו פרי והיום נמסרה ההודעה למשפחתו של זכריה באומל על הבאת גופתו ארצה". עוד הוסיפה: "צה"ל ומדינת ישראל מחבקים היום את משפחת באומל ואת כל משפחות הנעדרים ומשפחות החללים שמקום קבורתם לא נודע. נמשיך לעשות את כל הנדרש על מנת להשיב הביתה את כלל חיילינו, מתוך חוב מוסרי וערכי עמוק לחיילים למשפחות ולעם ישראל".
זכריה באומל נולד בניו יורק ב-17 בנובמבר 1960, ובשנת 1970 עלה לישראל יחד עם בני משפחתו. זכריה למד בבית ספר ממלכתי-דתי ואחר כך עבר לישיבה התיכונית-מדרשית "נועם" בפרדס חנה. לאחר סיום הלימודים בחר באומל לשרת בצה"ל במסגרת ההסדר, המשלבת לימודי יהדות עם שירות צבאי. באומל חילק את זמנו בין לימודי קודש בישיבת הר עציון באלון שבות ובין שירות קרבי בחיל השריון, שבו הפך במשך הזמן למפקד טנק. כשנקרא באומל לשרת במלחמת לבנון היה כבר קרוב לסיום שירותו הצבאי. בקרב סולטן יעקוב, ב-11 ביוני 1982, מספר שעות לפני הפסקת האש, נהרגו עשרה חיילים ישראלים ורבים נפצעו. נוסף לבאומל, כאמור, שני חיילים נוספים הוגדרו נעדרים.
