סמ"ר שילה אמיר שנהרג בפיגוע הובא למנוחות: "הלב נשבר לרסיסים"
בבית העלמין הצבאי בהר הרצל ליוו אלפים את סמל-ראשון שילה יוסף אמיר, בן 22 במותו, בדרכו האחרונה. מפקד סיירת גבעתי ספד לו: "תחסר לנו מאוד, אני מצדיע לך בפעם האחרונה". אחותו אמרה מעל קברו: "גיבור של מדינה שלמה, אתה בלב שלנו תמיד"
בבית העלמין הצבאי בהר הרצל שבירושלים ליוו הבוקר (שישי) אלפי אנשים למנוחות את סמל-ראשון שילה יוסף אמיר, לוחם צה"ל בן 22 מסיירת גבעתי שנהרג אתמול בפיגוע סמוך להתנחלות קדומים שבשומרון. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה ניר ברקת הגיעו להלוויה כנציגי הממשלה, כמו גם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה. אביו של שילה, דוד, הקריא קדיש לבנו.
סגן-אלוף זיו בואניש, מפקד סיירת גבעתי, ספד: "אנו עומדים כאן המומים וכואבים את האובדן הנורא. התגייסת במרץ 2021 ועברת את המסלול להיות לוחם בסיירת. השתתפת באירועים מבצעיים מורכבים, תמיד ראשון להתנדב ולהילחם. חתרת למגע. היית איש של אמת. ביצעת כל משימה בהגדלת ראש ובבגרות. היית חבר טוב, איש שיחה, מכיל, קשוב ודואג. תמיד חיפשת לתת יותר. התמודדת עם הכל בצניעות רבה".
"אתמול, למרות שיכולת לצאת הביתה, בחרת להצטרף לפעילות המבצעית. חתרת למגע ומנעת פגיעה באזרחים. פעלת בהתקפיות ובלוחמנות המצופים מלוחם. משפחתו של שילה, היו גאים בו. לעד תהיו חלק מסיירת גבעתי ומחטיבת גבעתי. שילה, תחסר לנו מאוד. אני מצדיע לך בפעם האחרונה".
אורלי אמיר, אמו של שילה, אמרה מעל קבר בנה: "גיבור שלי. אהוב שלי. אתה יודע איך מרגישה אמא שלקחו לה את האוצר המושלם, הטוב והרגיש, הערכי? הרגשתי שלקחו ממני את נשמתי, את שארית כוחותיי. הלב מסרב להאמין, הוא נשבר לרסיסים. לימדת אותנו אהבה מהי, אהבה לבית, אהבה להורים, לאחים, לסבתא. ובעיקר, אהבה למולדת, אותה הכי אהבת. שום דבר לא יהיה אותו דבר, בטח לא אצלנו".
"חרב עלינו עולמנו בי"ז בתמוז, אבל כפול נפל עלינו", הוסיפה האם, "איבדנו את הנסיך שלנו, זהוב השיער, עם החיוך הקסום והלב הענק. מי שהכיר את שילה יודע שלהיות בסביבתו זה להיות שמח, כמה הוא היה גאה להיות חלק ממשפחת גבעתי. סיירת גבעתי. עכשיו גם הנשמה שלנו נצבעה בסגול. כולנו עצובים ושבורי לב, מודים לך על השנים היפות. ריבונו של עולם, שמור על חיילי צהל, על חבריו של שילה. עשה שלום עלינו".
שחר, אחותו של שילה, אמרה מעל קבר אחיה: "שילה שלי, אח שלי, הנסיעה אתמול הייתה הכי ארוכה בחיים שלי. ידעתי שברגע שאכנס הביתה הכל יהפוך אמיתי. האור של הבית, עם הצחוק המתגלגל, המדבק. תמיד מוקף בחברים, אהוב. כל כך אהוב. לא מאמינה שאיבדתי אותך, איבדתי אח, וחבר. היית לצידי בטוב וברע, איך תמיד ידעת לעודד, לזהות אם אני מבואסת. מתי להצחיק. אני חושבת על הטיולים בשישי בעמק, על שיחות הנפש אל תוך הלילה, איך זכיתי להיות שותפה למה שעובר עליך. יודעת שעבדת יום יום כדי להיות תמיד יותר טוב. להשתפר. להיות האדם המדהים שאתה".
"תודה שלימדת אותי מה היא שמחת חיים", הוסיפה, "תודה שלימדת אותי על דאגה לאבא, לאמא, לסבתא ולמשפחה. תודה שלימדת אותי להתגבר על כל מכשול. אני לוקחת את הכל איתי ומיישמת. שילה, כמה אהבת את הארץ שלנו, היית מוכן לעשות הכל כדי להגן עליה, עלינו. לתת הכל בלי פחד. זה מה שרצית לעשות גם בעתיד וזה מה שעשית אתמול. גיבור שלנו. גיבור של מדינה שלמה. אני אוהבת אותך, אתה בלב שלנו תמיד".
רועי, אחיו של שילה, ספד לו: "אין שום היגיון בזה שאני אכתוב לך הספד. הכל יצא עמוס ומבולבל. כתבתי לך מכתב אישי ממני אליך. אתה איש של אנשים, יעידו על זה כולם. אנשים שאוהבים אותך שלוות נפש. פשוט מגנט חברתי. הצחוק המתגלגל שלך מילא את השבת".
"אני רוצה לשים זרקור על מאחורי הקלעים שלך", המשיך, "אתה ילד טבע, סקרן, יצירתי וחולמני. היית מתעכב על כל פרח ואבן, ועל הדרך מוציא אותי מדעתי. שמחת, צחקת, נעלבת, צחקת ואהבת בווליום גבוה. תמיד בחנת את עצמך, תמיד רצית להפוך לאדם טוב יותר, בתהליך שליטש אותך עד ליהלום שאתה היום. דיברנו על הכל, על חלומות ועל כאב, גיליתי אותך כאח, כחבר וכמורה דרך. התמסרת לערכים ולהגנה על העם והארץ, שיל, תודה על הזמן שהיה לנו יחד והלוואי שהיינו זוכים ליותר ממנו. נוח על משכבך בשלום אחי היקר, אוהב אותך המון".
אסתר, אחותו של שילה, ספדה גם היא: "שילה אחי היקר, לא מסוגלת להספיד אותך עכשיו. לא באמת. מאז שהיית קטן והייתי צריכה להחזיר אותך מהגן, היית עוצר כל כמה מטרים ושואל אותך איזה צמח זה. אהבת כל כך טבע. אהבת לדעת הכל. אני מדברת ואני שומעת את הצחוק המתגלגל שלך. לא הפתיע אותי שנשארת שם, התנדבת. חלמת להילחם על הארץ שלנו, גם אם זה אומר למות, והנה שמרת, ונרצחת רק כי אתה יהודי".
"כל מבצע היית דואג לעדכן אותנו, להגיד שאתה אוהב אותנו, ואחר כך היית משוויץ.. החייל הכי מורעל בצה"ל", הוסיפה, "איך אהבת את אורי האחיין שלך, אני מקווה שאתה מצחיק שם את כולם שם למעלה. תלווה אותנו בכל צעד שנעשה. תן לנו כוח כי הלב שלנו פשוט לא עומד בזה".
דודתו של שילה, רחל, ספדה לו: "שילה, אהוב שלי. לא קולטת. היום אני עומדת פה ומספידה אותך. לא נתפס. עלם חמודות, צ׳ארמר אמיתי. מחובר בעבותות למשפחה. נכד אהוב של סבתא שלך בת ה-92. דאגת לבקר אותה תמיד. נהנית כל כך מתבשיליה. אתמול כשהיא שמעה את הבשורה, היא התרסקה וצרחה למה אני צריכה לקבור אותו, הוא צריך לקבור אותי. אתה מורעל צה"ל. תמיד אמרת לי שהם צריכים לדאוג, ואני אהיה בסדר".
"כמה קשה הפרידה ממך. אלוהים, אוי אלוהים החיוך הזה", הוסיפה, "בני העוולה לא יצליחו למחוק את החיוך הנפלא הזה שלך, נישא כולנו איתנו עד יומנו האחרון. היום עלית למושב מלאכים, ליד סבא יוסף שאותו כ״כ הערצת ועל שמו אתה קרוי. לא נשכח אותך לעד".
אלקנה הכרמי, חברו של שילה מקיבוץ מירב, ספד לו: "שילה אחי הגיבור. ביום הראשון שפגשת אותי הייתי ילד חדש ואתה היית המנהיג של חצי מהגן. היום, 16 שנה אחרי, אני יושב בבית בלילה. על השולחן תמונה שלך עם נר נשמה ואני אשכרה כותב לך הספד. מה נדפק פה? זה לא היה התכנון. אתמול בלילה חשבנו שיש 5 סיבות לי"ז בתמוז, והיום יש לנו 6. זה ברור לי למה זה ככה, כי אתה ובית המקדש זה אותו דבר. אמת וטהרה עם אפס זיופים".
"שנינו יודעים שלא ויתרת, לא היית בינוני לרגע", הוסיף, "תמיד דרשת להבין מה האמת, מה התורה רוצה מאיתנו, מה ה' רוצה מאיתנו. הקשבת לנשמה שלך. שילה, אנחנו נתפאר בך,כי נתת את החיים שלך לארץ ישראל. ה' יתפאר בך. שילה אתה חלק מהחיים שלנו, אנחנו חייבים אותך, היה לך תפקיד בחבורה שלנו שלא יתמלא לעולם. אם יש משהו שצריכים ללמוד ממך זה אמת, היית הכי אמיתי בעולם. אין שני לכיבוד הורים שלך, למשפחה ולסבתא שלך. היא ראתה אותך והרגישה שאתה הבן שלה. אתה נתת לה כבוד של אמא".
"היינו נוסעים יחד לקברי צדיקים ועכשיו אנחנו נשארים בצד המתפללים ואתה נשאר בצד הצדיקים. נבוא אליך להתפלל. שילה, אחי היקר, חיית כיהודי גאה וגיבור, ומתת עוד יותר יהודי וגיבור. הסתערת על המחבל בזמן שהיית אמור לצאת הביתה. נפלת במלחמה על ארץ ישראל, מבטיח לך שנמשיך את מה שהתחלת ולא ננוח. הרוח שלך תמשיך איתנו לכל מקום שנלך, מודה וגאה על הזכות להיות חבר שלך ולהיות לצדך. אוהב אותך אח יקר".
נתנאל עמוס, חייל בודד מקנדה שהיה חברו של שילה מהצבא, ספד: "הוא היה החבר הראשון שלי בצבא, דאג תמיד שאבין את כל העברית. בכל הקשיים. תמיד היה לו אכפת מאחרים ולא מעצמו. שנינו רצינו להגיע לסיירת, התאמנו כל יום ביחד אחרי הלו"ז. שילה הצליח להגיע לסיירת ואני לא, אבל נשארנו חברים טובים. שילה תמיד היה אדם לא אנוכי, אוסף אותי לקניות מצרכים בשבת. הוא תמיד היה שם, תראו לי עוד מישהו שהיה בא בזמן החופשי שלו והיה מנקה לי את השירותים. זה היה שילה. אין אף אדם אחר שהיה עושה דבר כזה, מודל לחיקוי. הוא אהב את הצבא. חלם להילחם למען המדינה. אמא ואבא של שילה, תהיו גאים בבן שגידלתם. לא אנוכי, לא מפחד. לפני שבוע דיברנו, שילה אח יקר, אתגעגע אלייך כל כך. שמור על כולם. אני אוהב אותך".
דניאל ימיני, חברו של שילה מסיירת גבעתי, ספד: "שילה, זחלנו ביחד בחולות של באח גבעתי. שילה, אח, לוחם, חבר. שועל קרבות אמיתי. כל אחד מהצוות היה רוצה להיות איתו במקומות הכי מסוכנים. כולם סמכו עליך בעיניים עצומות, בין אם זה לחפה עלינו בקרב או לארגן את המנגואים הכי טובים של הקיבוץ. תמיד דאגת לכולם, במוצאי שבת שאלת למי חסר משהו. גם כשהמורל היה ירוד, תמיד לקחת את המושכות והרמת. תודה על הזכות להיות אחים לנשק. הצוות תמיד יהיה פה בשבילכם לחזק. שילה, השייח' של חווארה, אוהבים ומתגעגעים בלי סוף".
השר ברקת אמר בהלוויה: "קשה לתאר את הכאב העז למשפחת אמיר ולמדינת ישראל כולה. החיים שנגדעו בטרם עת. בשם עם ישראל כולו אני מביע צער עמוק על נפילתו של שילה יוסף, ה' ייקום דמו. משפחת אמיר, אין מילים שינחמו. נבטיח שמורשתו תמשיך להאיר לנו את דרכנו. שמעתי על שילה כאן בהספדים, שהוא היה אוהב אדם, אוהב את משפחתו. לוחם פטריוט. שמענו שהוא תכנן להמשיך להגן על מדינת ישראל בשירותי הביטחון גם לאחר שחרורו. מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' זה הצו".
"שילה היה לוחם ומוביל ואדם עניו. דוגמה ומופת עבור כולנו, דמותו תמשיך להדהד אצל כולנו", הוסיף ברקת, "שילה הותיר לנו משימה להמשיך ולשמור על עם ישראל. הטרור מנסה להפחיד אותנו ולהניא אותנו מהמשך בניית ארץ ישראל, ולכן התשובה שלנו היא להעמיק את האחיזה שלנו בקרקע. ברגבי אדמת ארץ ישראל. נמשיך להוכיח לטרוריסטים הארורים, במעשים, שלעולם הם לא יצליחו להשיג את מטרתם. על כל פגיעה באחד מאיתנו, הם ישלמו מחיר פי כמה וכמה. לא נירתע, לא נעצור, נמשיך לבנות בכל חלקי ארץ ישראל. זו התשובה שלנו לטרור האכזר. חיילי צהל היקרים, אתם שליחי עם ישראל כולו. מוקירים לכם תודה, אתם מאפשרים את הגשמת החזון הציוני".
אמיר, תושב הקיבוץ הדתי מירב שבגלבוע, נפצע אנושות מירי המחבל, ומותו נקבע בשטח כעבור זמן קצר. נשיא המדינה יצחק הרצוג כתב: "משתתף באבל הכבד על נפילתו של לוחם סיירת גבעתי, סמ"ר שילה יוסף אמיר ז"ל בהיתקלות עם מחבל בפיגוע היום אחר הצהריים בקדומים. מחזק את חבריו ולוחמים רבים הנמצאים כל העת על המשמר במשימות קשות ומורכבות. תנחומיי למשפחתו, חבריו ואוהביו. יהי זכרו ברוך".
ראש הממשלה בנימין נתניהו כתב הלילה בציוץ שפרסם בחשבון הטוויטר שלו: "רעייתי שרה ואני שולחים תנחומים מעומק ליבנו למשפחתו של לוחם צה״ל, סמל-ראשון שילה יוסף אמיר ז"ל, בן 22 מהיישוב מירב, לוחם בסיירת גבעתי, שנרצח היום בפיגוע במהלך פעילות מבצעית סמוך לקדומים. אני מצדיע לחבריו לצוות שניטרלו את המחבל זמן קצר לאחר מכן. יהי זכרו ברוך".
הרמטכ"ל הרצי הלוי הגיע אמש לקדומים וקיים שם הערכת מצב ותחקיר ראשוני בעקבות הפיגוע, ובצה"ל ימשיכו היום התחקירים אודות הפיגוע. הלילה מיפו כוחות צה"ל את ביתו של המחבל בכפר קיביא שבאפרים, לקראת הריסת ביתו.
מהתחקיר הראשוני של הפיגוע עולה כי המחבל הגיע ברכב לאזור קדומים, זיהה את הלוחם ואדם נוסף ופתח לעברם באש. המחבל הצליח לירות ראשון למרות שהתצפיתנית בחמ"ל ראתה והחשידה את רכב המחבל. חבריו לצוות של הלוחם שנהרג הגיעו למקום זמן קצר מאוחר יותר וניטרלו את המחבל.
הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אלקסאם, פרסמה הודעה בה לקח הארגון אחריות על הפיגוע. בהודעה צוין כי המחבל שביצע את הפיגוע הוא אחמד יאסין הלאל ע'יזאן, בן 19 מהכפר קביא ליד רמאללה - ובן דודו של המחבל שביצע את הפיגוע ברחוב דיזנגוף לפני כמה חודשים, בו נרצח אור אשכר.
עוד נמסר בהודעת חמאס כי הפיגוע הוא תגובה על פעילות ישראל במחנה הפליטים ג'נין ועל "טינוף המקומות הקדושים וקריעת הקוראן בעיירה עוריף". עוד הוסיפו בארגון הודעה אישית לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהם "כמעט הגיעו לפתח ביתו". מדובר בעליית מדרגה ביחס לפעולת הטרור בשטחים. קבלת אחריות רשמית של חמאס מסמלת מגמת הסלמה בהפעלת תאי טרור בשטחים לפיגועים.