צה"ל על הבית של פסי: "הימ"מ הורה לירות"; המשטרה: "החלטה משותפת"

ערב 7 באוקטובר, בקיבוץ בארי התגוררו 1,071 תושבים. 101 נרצחו, ו-30 נחטפו לעזה. בבית אחד, הבית של פסי כהן, הוחזקו במשך שעות 15 בני ערובה על ידי שלושה מחבלים. מתוכם, שרדו שתיים בלבד: יסמין פורת והדס דגן. תחקיר צה"ל שפורסם הערב (חמישי) על הקרב הקשה בבארי מגולל, דקה אחר דקה, את פעילות הכוחות סביב הבית של פסי - ומפרט את מסקנות האירוע הקשה.

שלושה אירועי בני ערובה התרחשו ב-7 באוקטובר: במשטרת שדרות, בביתה של רחל אדרי באופקים - ובבית של פסי כהן בבארי. האירוע האחרון התגלה לכוחות הביטחון ב-15:08, אז התקשרה יסמין פורת למשטרה ודיווחה על בני ערובה שנאספו על-ידי מחבלים בפינת האוכל בבית, לדרישתו של המחבל חסן חמדונה. במשטרה סברו כי מדובר ב"חדר האוכל", ומשם נבעה הטעות שהובילה למחשבה כי האירוע מתחולל בחדר האוכל של הקיבוץ.

ב-15:59 התקשר מפקד כוח המחבלים לאנשיו ברצועת עזה - והודיע כי צה"ל הגיע לבית. בחוץ התאספו כוחות ימ"מ, שלדג והיחידה המבצעית של שב"כ. ב-16:06 פתח כוח ימ"מ באש לעבר הבית. ב-16:13 זיהה איש שב"כ שני אזרחים כפותים על הדשא, אך הדיווח לא הוטמע אצל המפקדים.

המחבל חסן חמדונה התקשר ב-16:30 לעזה ואמר כי הם "מוקפים בכוחות צה"ל והטנדרים שלנו הלכו", לאחר שטנק של אל"מ ניסים חזן דרס אותם. המחבל פתח במשא ומתן על כניעתו, ובשעה 16:37 ירה כוח הימ"מ טיל לאו לעבר הבית. ב-16:50 יצא המחבל חסן חמדונה כשתחתונים לגופו, והוא אוחז כמגן אנושי ביסמין פורת, שברחה ממסיבת הטבע ברעים יחד עם בן זוגה טל כץ, שנהרג באירוע. חמדונה כרז לחבריו המחבלים לצאת ולהיכנע - אך הם השיבו באש.

ב-17:20 החליטו המפקדים בימ"מ ובשב"כ להפעיל את הטנק בירי. ב-17:33 נורה פגז טנק ראשון לעבר שביל הבית - להפתעת מפקדי הימ"מ ולוחמיו, שסברו כי הטנק יירה ממקלע - ולא פגז. בצה"ל טענו בתחקיר כי "מטרת הפגז הייתה להפעיל לחץ על המחבלים, שהגיעו עם נשק רב" - וכי זו הייתה "החלטה סבירה".

המו"מ והפעלת הלחץ התבררו כלא אפקטיביים, ותא"ל ברק חירם, מפקד אוגדה 99 שמיועד להתמנות למפקד אוגדת עזה, הגיע אל הבית של פסי ב-18:00. תא"ל חירם חשש שהזמן לא ישחק לטובתו כשיגיע החושך, אותו המחבלים היו עלולים לנצל כדי לברוח, לבדם או עם בני הערובה. חשש זה התגלה כמוחשי, כשב-18:26 שב"כ יירט שיחה, בה המחבלים שבביתה של פסי טענו בפני מפקדיהם שבעזה כי הם מתכננים לברוח עם בני הערובה.

ב-18:27 נורה פגז שני לשטח הבית, כשמפקד הימ"מ בחפ"ק הוא שהחליט להורות למפקד הפלוגה לירות פגז חלולן, המסב נזק מופחת. ב-18:34 נורה פגז שלישי, שניתר מהקרקע לקורת הבטון של הבית. בשלב הזה הודיעו המחבלים למפקדה בעזה שבכוונתם להתאבד מכיוון שהם מכותרים. ב-18:57 נורה פגז רביעי לעבר גג הבית, ובצה"ל מדגישים כי הוא נורה "לצורך הפעלת לחץ על המחבלים". במקביל, המחבלים ירו החוצה לעבר הכוחות.

ב-19:57 ניתנה ללוחמים פקודת היציאה למבצע ההשתלטות על הבית, כשכוח ימ"מ הופקד על הקומה הראשונה. ב-20:04 ניסה הכוח להנחות בני ערובה לזחול ולהימלט. כשהלוחמים הבינו שאין ברירה, הם עברו למהלך אלים עם רימונים. ב-20:10 חולצה הדס דגן משטח הבית כשהיא בחיים - אך בעלה עדי, ששהה לידה, נהרג. לפי התחקיר, השניים הם היחידים שנפגעו עקב ירי פגזי הטנקים, כשרסיסים פגעו בהדס, שנשארה בחיים, אך הרגו את עדי, ששהה בחצר הבית. בתחקיר נטען כי "בתוך הבית לא נפגעו האזרחים מירי הפגזים".

חמישה בני ערובה נהרגו ב-20:19, כשכוח הימ"מ שמע צרור יריות ארוך מתוך הבית - ואחריו לא נשמעו יותר צעקות או כל שיח בעברית. ב-20:43 התקדם כוח הימ"מ והרג את המחבלים, וב-21:30 הסתיים האירוע - כשהבית עולה בלהבות.

מסקנות התחקיר הן שימ"מ מיצה את כלל הכלים שברשותו - מו"מ והפעלת יכולות - וכי "לוחמי ימ"מ ושב"כ גילו גבורה רבה, וניסו למצות את יכולותיהם באופן נחוש ביותר". עוד עלה ממסקנות התחקיר כי "השימוש בטנק בוצע בצורה סלקטיבית ונקודתית, וכי לא הייתה כוונה לשימוש בטנק ככוח אש לפגיעה במחבלים עצמם או כחיפוי ללוחמים". לפי התחקיר, הימ"מ ושב"כ התנהלו באופן מקצועי ורב ניסיון על מנת לחלץ את בני הערובה.

צה"ל מעריך כי התרחשו בין שניים לשלושה אירועים בהם ישראלים נפגעו עקב ירי כוחותינו. בתחקיר אף נמסר כי בין הכוחות ששהו מחוץ לש"ג של הקיבוץ ולא נכנסו אליו, היו לוחמי היחידות המובחרות לוט"ר, עוקץ וכוחות נוספים - ועד 13:30 רק כח של לוחמי שלדג שהה בתוך הקיבוץ. בכך, צה"ל למעשה מודה כי לא היה בבארי - והשאיר את תושבי הקיבוץ להילחם לבדם. בצה"ל מדגישים שאין בתחקיר שום זריקת אחריות על שום יחידה מיוחדת - וכי אין בתחקיר הערות פיקודיות.

ממשטרת ישראל נמסר לאחר פרסום התחקיר: "לוחמי הימ"מ פעלו בבארי בניסיון לחלץ את בני הערובה תוך לחימה פריפריאלית בשטח מלא במחבלים, תחת פיקוד צה"ל. הטענה שמפקד הימ"מ הוא שהנחה או אישר את ירי פגזי הטנק לבית של פסי חוטאת לאמת. הלכה למעשה, ההחלטות בשטח, ביניהן ירי פגזי הטנק לחצר ולרעפי הגג, התקבלו בצורה משותפת בין המפקדים מהימ"מ, הצבא והשב"כ ואושרו לביצוע ע"י מפקד הגזרה, תא"ל ברק חירם, שהוא המפקד הטריטוריאלי".

עוד נמסר: "בפעילותם לוחמי הימ"מ חיסלו מחבלים רבים והצילו חיי אזרחים בקיבוץ. תחקיר מקיף ויסודי על האירוע התקיים ביחידה בחודשים האחרונים והוצג לגורמים הרלוונטיים, ויש לציין שבאף שלב בתחקיר לא עלתה טענה כזו".

היום בבוקר הגיע האלוף מיקי אדלשטיין, שניהל את התחקיר, לים המלח, על מנת להציג את ממצאיו לתושבי בארי - ושוחח איתם במשך ארבע שעות. בבארי הגיבו על ממצאיו, ואחד מחברי הקיבוץ אמר כי בשיחה עם אלוף אדלשטיין, "הטונים עלו". הוא הוסיף כי "בצה"ל לא דיברו על מסקנות או לקיחת אחריות אישית". עוד אמר כי "בצבא הציגו את העובדות כמו שהיו".

שרון שרעבי, אחיהם של יוסי ואלי שנחטפו לעזה משטח הקיבוץ, אמר: "בצבא גם מודים שהיה מחדל. הכוחות הותירו את חברי כיתת הכוננות של בארי לבד. כוחות מאסייבים הגיעו רק 12 שעות לאחר החדירה, עד אז היו כוחות קטנים. היה פה מחדל, בבית של אחי אלי אנשים נשחטו. אני מקווה שצה"ל יסיק מסקנות בצמרת הפיקודית למען אזרחי ישראל, ושאנשים שכשלו בסופו של האירוע יפנו את מקומם".