"חבל שאביו לא זכה לראות": חבריו של באומל מברכים על השבת גופתו
גם במערכת הפוליטית לא נותרו אדישים להודעה ההיסטורית. בנט: "גאה להיות יהודי ברגע הזה". ישראל כץ: "מדינת ישראל תמשיך לעשות הכל כדי להשיב את חללי ונעדרי צה"ל"
חבר משפחתו של זכריה באומל, נעדר קרב סולטן יעקוב שגופתו הוחזרה לישראל, סיפר היום (רביעי) על ההתרגשות בעקבות ההודעה ההיסטורית: "אנחנו ממש מתרגשים, חבל שהאבא לא זכה לראות את זה". אחותו של באומל סיפרה: ״אנחנו מתכננים את הלוויה. אני הולכת הערב לבית ראש הממשלה".
הרב יובל שרלו, שהשתתף בקרב החילוץ של סולטן יעקוב והכיר את באומל, סיפר: "קרב סולטן יעקב נקלע גדוד מהחטיבה למארב נורא, ואנו עסקנו כל הלילה בניסיון חילוצו. שימשתי שם כממלא מקום המ"פ שלא היה בארץ, ומאז אני נושא את המחויבות העמוקה להשיב את כולם הביתה". עוד הוסיף מרלו כי "מאז הקרב הנורא אנו טוענים כי גם כשקיים שבריר סיכוי להבאת הנעדרים הביתה, בין חיים ובין לקבורה - ישנה חובה מוסרית ואנושית לעשות זאת. הבאת זכריה באומל לקבר ישראל היא מילוי חובה של מדינת ישראל כלפיו וכלפי כל חיילי צה"ל. אנו מאמצים את ידיהם של כל העוסקים במלאכת קודש זו ומודים להם".
נשיא המדינה, רובי ריבלין, התייחס להודעה ההיסטורית בחשבון הטוויטר שלו. "התבשרנו בהתרגשות רבה ובכאב גדול על איתורה והבאתה ארצה של גופתו של רב סמל זכריה באומל זכרו לברכה", כתב הנשיא. "37 שנים קשות מנשוא של המתנה כואבת, של שאלות וספקות, הגיעו לסיומן בזכות מאמץ נחוש ובלתי פוסק של צה״ל וקהילת המודיעין הישראלי. המחויבות שלנו ללוחמינו לעולם היתה ולעולם תהיה נר לרגלינו".
הרמטכ״ל אביב כוכבי בירך אף הוא על החזרת הגופה לארץ."מדובר במאמץ רב שנים של קהילת המודיעין וענף איתור הנעדרים באגף כח אדם, שבמהלכו בוצעו מחקרים ומבצעים שונים לאיתור נעדרי הקרב", הצהיר הרמטכ"ל. "על כתפיהם של מפקדי צה״ל, ואני בראשם, מוטלת המחויבות הגדולה לדאוג לכל חייל המצטרף לצה״ל ונשבע למדינת ישראל. המחויבות היא כלפי כל משפחה המפקידה בידינו את הנכס היקר לה מכל, והמחויבות לחברה הישראלית השמה בנו את מבטחה". את הדברים אמר בטקס החלפת מפקד פיקוד הצפון.
השבת גופת באומל | הרמטכ"ל אביב כוכבי בטקס החלפת אלוף פיקוד צפון בצפת: "מדובר במאמץ רב שנים במהלכו בוצעו מחקרים ומבצעים שונים לאיתור נעדרי הקרב. שיאו של המאמץ בסדרת מבצעים שהוביל בחודשים האחרונים אגף המודיעין, והוביאו לאיתורו והשבתו של באומל" @giladsho pic.twitter.com/ZR1uWoJ1mB
— החדשות 13 (@newsisrael13) 3 באפריל 2019
יו"ר כחול לבן, בני גנץ, התייחס להודעה ההיסטורית ואמר כי "עם ישראל מברך על השבת גופתו של זכריה באומ, מחבק ומחזק את משפחתו עם סגירת מעגל הכאב והשכול לאחר 37 שנים. המחויבות שלנו להשבת כלל החללים והנעדרים היא מחויבות מוסרית ומדינתית שמדינת ישראל חרטה על דגלה ומלווה אותנו מיום היווסדו של צה"ל. נמשיך לפעול עד להשבת כל הבנים הביתה".
השר ישראל כץ הצטרף למברכים, ואמר: "אני מחבק את משפחת באומל בשעה זו, שבה התבשרה על איתור גופתו והשבתו ארצה של יקירם. אני מחזק את ידי משפחות נעדרי מלחמת לבנון ואת ידי משפחות נעדרי צוק איתן, ומבטיח כי נעשה הכול להשיב את יקיריהם ארצה. מדינת ישראל מחויבת לכל חללי צה״ל ונעדרי צה״ל ותעשה הכל להשיבם".
מאיגוד ישיבות ההסדר, שבמסגרתה למד באומל, נמסר כי "כבר למעלה מ-30 שנה שאנו זוכרים את הבנים בכל רגע ורגע, כאשר גורלם של תלמידינו לוט בערפל. לילות כימים ציפינו והתפללנו לרגע הזה, ולא קיבלנו את הכרעת הספק. היום, התבשרנו כי זכריה חוזר הביתה ונזכה במצווה להביאו לקבר ישראל. יש לנו מחויבות ערכית ומוסרית להמשיך במאבק להשיב את כל הבנים השבויים הביתה ובהם את יהודה כץ וצבי פלדמן ולקיים את הציווי 'ושבו בנים לגבולם'".
כאמור, מוקדם יותר היום הודיע דובר צה"ל כי במסגרת מבצע צבאי אותרה והוחזרה לישראל גופתו של רב-סמל זכריה באומל, שנעדר לאחר קרב סולטן יעקוב שאירע ב-1982 בלבנון. עם הגעתה ארצה, זוהתה הגופה באופן ודאי במכון לרפואה משפטית באבו כביר וכן על ידי הרב הצבאי הראשי. בימים הקרובים יובא באומל למנוחות.
הגופה הועברה לישראל במבצע של אגף מודיעין המכונה "זמר נוגה" באמצעות מדינה שלישית, ובשיתוף פעולה עם המוסד ושב"כ. לפי "אל-ערביה", רוסיה היא שסייעה לישראל בהשבת גופת החייל. נוסף אליה, הוחזר גם ציוד אישי של באומל. מצה"ל נמסר כי נמשכים המאמצים לאיתור שני הנעדרים הנוספים מהקרב, יהודה כץ וצבי פלדמן. דובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס, מסר כי "זכריה באומל שב הביתה. גופתו זוהתה באבו כביר, וראש אכ"א עדכן את המשפחה. נעשו מאמצים רבים לאורך השנים, והם התעצמו בשנים האחרונות. אנו מחוייבים להבאת פלדמן וכץ, שעדיין נעדרים, והאירוע הזה מוכיח שמעולם לא עזבנו את הנושא".
אלוף משנה א', מפקד המבצע, סיפר: "מדובר ב-37 שנים שעברו. מדינת ישראל וצה"ל לא מוותרים על אף חייל ואף נעדר. לא אשכח לעולם את הזיהוי הראשוני של הסרבל והנעלים, ישר זיהינו שזה סרבל שריון. כשהסתכלנו על הכיתובים מאחורה וזיהינו את הכיתובים בעברית שנשמרו בצורה כלכך אותנטית וטובה, זיהינו את ההטבעה הצבאית בנעליים, זה היה רגע מרגש. לא יכולנו לעצור את הדמעות. ידענו שסוף סוף אחרי 37 שנים השרידים נמצאים בידינו".
