תוספת מיליארדים לתקציב הביטחון - ללא כיסוי: המלצות ועדת נגל
הוועדה, שהוקמה בהנחיית רה"מ נתניהו לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח, פרסמה את המלצותיה הדרמטיות, בהן הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון עם תוספת שנתית של עד 15 מיליארד שקלים - אך לא קובעת מהיכן יבוא הכסף. הוועדה סיפקה בדו"ח גם הצהרות שנראות כ"מקלות" על הדרג המדיני, בהן הקביעה כי "אסון 7 באוקטובר לא אירע מחוסר בתקציב - וגם לא בגלל גודל הצבא"
ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח, שהוקמה בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו בתחילת חודש אוגוסט, פרסמה היום (שני) את המלצותיה הדרמטיות, בהן הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון עם תוספת שנתית של עד 15 מיליארד שקלים ללא כיסוי - אך לא קובעת מהיכן יבוא הכסף.
הוועדה ממליצה להגדיל כבר השנה את תקציב הביטחון לשיא של 123 מיליארד שקלים – תוספת של 6 מיליארד שקלים מעבר לסכומים המצטברים שמשרד האוצר הביא עד כה בחשבון. במקביל, מערכת הביטחון תבצע הסטה פנימית של משאבים בהיקף של 3 מיליארד שקלים.
כאמור, החל מ-2026 תוספת התקציב תגדל ל-15 מיליארד שקלים מידי שנה, והחל מ-2031 היא תקטן בהדרגה ל-12 מיליארד שקלים. רוב התוספת התקציבית "תיצבע" לצרכי התעצמות - רכישת יכולות צבאיות חדשות - ורק מיעוטה ישמש לתגבור הביטחון השוטף.
כמו כן, לנוכח התוספת "הצנועה" יחסית השנה, קוראים בוועדה לממשלה שלא להעלות עוד מיסים על הציבור, וממליצים להשתמש ב"רזרבות" בתקציב וב"צמיחה" עתידית של המשק כמקורות למימון הגידול בהוצאות הביטחוניות. עם זאת, בדו"ח לא מצוינים מקורות מימון ברורים ומוגדרים.
הוועדה צופה זינוק בתקציב השיקום לפצועי צה"ל והמשפחות השכולות, מ-3 מיליארד שקלים ל-8 מיליארד שקלים עד 2034 (עקב הזינוק במספר הנפגעים). הוועדה נמנעת מלנקוט עמדה בשאלה אם יש לשנות את הקריטריונים להכרה בנכי צה"ל, או את הזכויות המוקנות להם, כדי לרסן את התוספת התקציבית.
בסך הכל, כולל תקציב השיקום, התקציב השנתי למערכת הביטחון יעמוד בממוצע על 102 מיליארד שקלים לאורך העשור הקרוב - לעומת כ-68 מיליארד שקלים במציאות שלפני המלחמה. זאת ועוד, תוגדל שקיפות התקציב בפני החשב מטעם משרד האוצר.
בנוסף, פרט להמלצות התקציביות, הוועדה מספקת בדו"ח שפרסמה כמה הצהרות שנראות כ"מקלות" על הדרג המדיני, בהן הקביעה כי "אסון 7 באוקטובר לא אירע מחוסר בתקציב וגם לא בגלל גודל הצבא". עם זאת, המלחמה הארוכה חידדה צרכים ופערים והציפה בעיות שלא ניתן להתעלם מהן, ואף שאסור היה להגיע אליהן. בצל המלחמה המתמשכת, כתבה הוועדה כי "אין צורך להעלות עוד מיסים על הציבור, אלא להשתמש ב'רזרבות בתקציב', ב'צמיחה הצפויה' ו'במקורות אחרים'".
בהתייחס לחוק ההשתמטות שמנסה הממשלה להעביר, המליצה הוועדה על "נשיאה שווה של כלל האזרחים בנטל השירות", אך כתבה כי היא "סבורה שיש לעשות זאת בהדרגה ובהתאם לכיולת הגיוס של צה"ל". עוד כתבה בדו"ח: "השפעת הדרג המדיני על תוכנית העבודה של מערכת הביטחון אינה מספקת וממוקדת בתחומים מצומצמים מאוד, ובשלבים מאוחרים, כשההשפעה היא כבר שולית".
בתחום כוח האדם, אישרה הוועדה לצה"ל לקלוט 8,000 משרתים ל"קבע קצר" – שירות של עד שנתיים מעבר לסדיר – על מנת להקל את הנטל על אנשי המילואים. הוועדה ממליצה לבטל את ההצמדה האוטומטית של שכר השוטרים לחיילים, על מנת שניתן יהיה להעלות שכר בצה"ל ללא השלכות רוחב על גופי הביטחון האחרים.
במטרה להגדיל את התגמול, ב-5 השנים הקרובות צה"ל יוכל לחלץ חבילת תמריצים למשרתיו בהיקף של 800 מיליון שקלים. הוועדה מאשרת את "מודל הבחירה" שיאפשר לאנשי קבע צעירים לבחור אם לקבל את פנסיית הגישור, או להוסיף 85% משוויה לשכר השוטף כדי להגדיל את התגמול.
לסיום, הוועדה ממליצה על תוספת של 250 תקנים לאגף השיקום במשרד הביטחון. שירות החובה יוארך ל-36 חודשים כפי שדרש צה"ל, וגיל הפטור לחיילי המילואים והגדלת מכסות השירות שלהם יוארכו כמבוקש לתקופה של שנתיים.