האם לוחמי צה"ל משותקים בעקבות איום התביעה בבתי הדין בעולם?

בקשת הפלסטינים מבית הדין שבהאג לחקור אירועים בגדה ובעזה מגבירה את החשש מפני מעצר של חיילים בחו"ל. "הפצ"ר אמר לי - 'תחזור לארץ, זה אמבוש'" • הפרק האחרון בסדרה

בית הדין בהאג
בית הדין בהאג | צילום: חדשות עשר

בשנת 2014, במסגרת המאבק המדיני של הרשות הפלסטינית בישראל, ביקשו הפלסטינים מבית הדין הבין-לאומי לצדק שבהאג לחקור את המתרחש בגדה המערבית ובעזה. מעשה זה נתן לתובעת הכללית בהאג סמכות משפטית לעשות כרצונה, והוביל למצב שבו כל חייל צה"ל חשוף למעצר ולחקירה. למעשה, האלוף שרון אפק, הפרקליט הצבאי הראשי, הוא המחסום האחרון העומד בפני העמדה לדין של לוחמים ומפקדים - בהאג, בספרד ובבריטניה.

מונח משפטי חשוב שיש להכיר הוא "עיקרון המשלימות", לפיו, הליך יתנהל בבית הדין הבין-לאומי כאשר המדינה המעורבת אינה מסוגלת או אינה רוצה לנהל הליך ראוי בעצמה. כלומר, בית הדין שבהאג לא יפתח בחקירה של אירוע במקרה שבו המדינה חוקרת אותו בעצמה באופן רציני.

האלוף דורון אלמוג חווה את איום ההעמדה לדין מול בתי הדין בעולם על בשרו כאשר טס לביקור בלונדון בשנת 2005. אם היה יוצא מהמטוס ודורך בשטח בריטניה, היה נעצר מיד בגין פשעי מלחמה. "לא ידעתי במה מדובר", הסביר אלמוג. "שופט בריטי חתם של שלושה צווי מעצר נגדי. שלחתי הודעה לפצ"ר דאז, אביחי מנדלבליט, ושאלתי מה הוא מציע, הוא אמר לי 'תחזור, זה אמבוש'. צבי חפץ שהיה אז השגריר בלונדון, אמר לי 'אל תרד, תישאר במטוס'". דורון אלמוג אינו לבד, אירוע החקירה מרחף מעל ראשם של מפקדים בצה"ל גם היום.

האלוף במילואים דורון ליבמן, לשעבר התובע הצבאי הראשי, הסביר: "בתי משפט בין-לאומיים הם המוצא האחרון. המשאבים שלהם מוגבלים ולכן מטבע הדברים הם מכוונים לדרגים הבכירים".