"מחויבים כלפי כל לוחם שנפל בקרב"

עבור מאות משפחות, היום (ראשון) הוא יום הזיכרון האמיתי - ז' באדר, יום פטירתו של משה רבנו, הוכרז על ידי המדינה כיום הזיכרון לחללים שמקום קבורתם לא נודע. לפי רישומי הענף לאיתור נעדרים בצה"ל ישנם 179 לוחמים שהוכרזו כחללים מאז קום המדינה, אך טרם נמצאה גופתם והם לא הובאו לקבורה בישראל. למרות הזמן הרב שחלף בחלק מהמקרים, בצה"ל ממשיכים לחקור את המקרים ולקוות שתושג פריצת דרך.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

התיקים המוקדמים ביותר הם מדצמבר 1947 – תחילת הלחימה במלחמת העצמאות, עוד לפני הקמת המדינה – והמאוחרים בהם הם מ-2014, עם קביעת מותם של הדר גולדין ואורון שאול במבצע "צוק איתן" שגופותיהם עדיין מוחזקות בידי חמאס. עוד חמישה חיילים מוגדרים נעדרים – שלושת נעדרי קרב סולטן יעקב ב-1982 (זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן), רון ארד וגיא חבר – שהמאמצים לבירור גורלם לא פסקו.

לסיפורם של שלושת החללים ממבצע קדש שמקום קבורתם לא נודע לחצו כאן

בצה"ל ובמערכת הביטחון התקבלה החלטה כבר לפני עשרות שנים לא להקים אנדרטה לחייל האלמוני כפי שנהוג במדינות אחרות. "לנו אין מצבת החייל האלמוני", הצהיר ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון כבר בשנות ה-50 – ובכך התווה את הדרך לטיפול בנעדרים. "בהתאם לרוח דבריו לא מפסיק צה"ל לחפש אחר חייליו שנשארו בשדה הקרב", הדגישו באגף כוח האדם. "כל חלל יגיע בסופו של יום לקבר ישראל גם אם יארך יומו".

"החברה הישראלית וממשלת ישראל יעשו כל שלאל ידן בכדי להשיב את הדר ואורון הביתה", אמר נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין בטקס האזכרה הממלכתי לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. "על חמאס להפנים שתביעות הומניטריות, אינן יכולות להיות מופנות רק כלפי ישראל".

"בשנים האחרונות פוענחו לא מעט מקרים"

"משה רבנו הוא למעשה החלל היהודי הראשון שמקום קבורתו לא נודע", הסביר ראש ענף איתור נעדרים, סא"ל יוסי שמש, בשיחה עם חדשות 2 Online. "לכן מדינת ישראל הכריזה על היום הזה כיום לחללים שמקום קבורתם לא נודע, ובכל שנה מתקיים טקס ממלכתי לזכרם". מתחילת שנות ה-50 פועלת היחידה לאיתור מידע שיוביל להבאת הלוחמים לקבר ישראל: "פוענחו מקרים רבים וגם בשנים האחרונות יש לא מעט הצלחות - ההתפתחות הטכנולוגית מסייעת".

למרות שעברו שנים לא מעטות, בצה"ל ממשיכים לקוות למידע נוסף שיסייע להבאתם של החללים לקבר ישראל: בשנים האחרונות פוענחו מקרי היעדרות ממלחמת העצמאות בעקבות מידע חדש ובדיקות מעבדה מתקדמות. חללים שבעבר נטמנו בקברים חסרי שם זוהו במאמץ רב ותוך השוואת בדיקות ה-DNA לאלו של קרובים – או זוהו על סמך מידע ודאי אודות הקרב שהתברר בהמשך. בעבר גם הובילו הסכמים עם שכנותיה של ישראל למידע חדש.

אחד המקרים שנפתרו בשנים האחרונות הוא סיפורו של יהושע חבר, שלחם במבצע "דני" ונפל בקרב ברמלה ביולי 1948. "הוא נפגע בראשו מאש האויב ונהרג בשטח. חבריו לא הצליחו לחלץ אותו, חזרו למחרת ולא מצאו גופה", הסביר סא"ל שמש. במשך 66 שנים הוגדר חבר כחלל שמקום קבורתו לא נודע - ולאחר חקירה מאומצת התגלו מסמכים שהעידו על קבורתו.

לאחר שאותרו קרוביו של חבר נלקחו מהם דגימות ששימשו לפענוח המקרה. היועץ המשפטי העניק אישור מיוחד לפתיחת הקבר חסר השם ונערכו בדיקות, בסופן נקבע כי מדובר בגופתו של חבר. בעקבות הפענוח הובא חבר לקבר עם שמו ופרטיו, גם אם ב"איחור" של 66 שנים. "המשפחה אמרה לנו שבכל השנים לא היה להם קבר לפקוד, וכעת יש מקום להניח זר פרחים ולהדליק נר נשמה", סיפר סא"ל שמש.

"המחויבות שלנו היא כלפי אותו לוחם שנשלח לשדה הקרב, זו משימה ערכית וחובה מוסרית מבחינתנו" הדגיש ראש ענף איתור נעדרים. "יש לזה גם ערך דתי-מוסרי ולכן אנחנו ממשיכים לנסות לאתר – אחת לתקופה אנחנו בודקים מחדש את התיקים הפתוחים, מרעננים צוותים ועושים סיעורי מוחות".

סא"ל שמש סיפר על שיטת העבודה ועל ה"דרייב" להמשיך בחקירת המקרים. "לפעמים יש פריצות דרך גם אחרי עשרות שנים, ולכן אנחנו לא מוותרים – מגיעים לאזכרות וחוזרים לבני המשפחה וללוחמים מאותם קרבות, מחפשים את קצה החוט". עם זאת, הוא מודה, יש מקרים שפענוחם קשה במיוחד ו"אנחנו מבינים שבלי 'ידיעת זהב' יהיה לנו קשה להגיע לפריצת דרך".

מאחורי כל תמונה ישנו סיפור עגום של משפחה שנאלצה להתמודד עם האובדן ללא קבר, לאחר שצה"ל הגיע למסקנה מעל כל צל של ספק כי החייל נפל במהלך מילוי תפקידו.

לפרטים נוספים על נעדרי צה"ל והחללים שמקום קבורתם לא נודע - היכנסו לאתר "ענף איתור נעדרים". למידע נוסף על הנופלים במערכות ישראל - היכנסו לאתר "יזכור" של משרד הביטחון.

בהכנת הידיעה השתתפה שושי חתוקה