כ-71 אלף משתמטים, מתוכם כ-80% חרדים: "אכיפה בררנית מטרידה"
בדיון מעקב אצל היועמ"שית נחשף כי המשטרה נמנעת ממעצרים יזומים בריכוזים חרדיים, ומשחררת עריקים שנעצרו באקראי. בצה"ל מתריעים מאכיפה בררנית - ומקדמים צעדים להחמרת הענישה והורדת רף ההעמדה לדין פלילי לשנה בלבד
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, קיימה דיון מעקב בנושא יישום פסיקת בג"ץ בעניין גיוס בני הישיבות, בהשתתפות בכירי מערכת המשפט וצה"ל. בדיוון הוצגו נתוני השתמטות רחבי היקף, שלפיהם נכון לינואר 2026, מספרם הכולל של המשתמטים והמיועדים לשירות ביטחון שקיבלו צווי גיוס ולא התייצבו עומד על כ-71 אלף. כ-80% מהם משתייכים לציבור החרדי.
בדיון נחשפו קשיים משמעותיים בשיתוף הפעולה בין המשטרה הצבאית למשטרה, כשגורמי הצבא מסרו כי השוטרים הצבאיים אינם מקבלים ככלל אישור לבצע פעולות מעצר בשכונות חרדיות. עוד עלה כי עריקים חרדים שנעצרים באקראי על-ידי המשטרה - משוחררים בפועל לדרכם מבלי לעבור לידי הצבא.
בדיון נמתחה ביקורת על המשטרה שלפיה הדבר מוביל ל"אכיפה בררנית מטרידה" המפלה לרעה את יתר חלקי האוכלוסייה ומחמירה דווקא עם מגזרים אחרים. נציגת המשטרה נימקה את המדיניות ב"מחסור בכוח אדם" ובהפרות סדר קשות הנלוות למעצרים, ודרשה תוספת של שש פלוגות מג"ב לביצוע המשימה.
היועמ"שית הגדירה את תמונת המצב כ"קשה ומטרידה" והבהירה כי לפי פסיקת בג"ץ, מחסור במשאבים אינו מצדיק הימנעות מאכיפת הדין. בתגובה על הממצאים, הציג הצבא שורת צעדים להחמרת האכיפה בטווח המיידי, הכוללים את הורדת רף ההעמדה לדין פלילי מ-540 ימי השתמטות לשנה בלבד, והעלאת עונש המחבוש המרבי ל-35 ימים. במקביל, הנחתה היועמ"שית את גורמי המקצוע באוצר לתקף את דרכי המימון הישירות והעקיפות של משתמטים, כולל בחינת דרישה להפרדה חשבונאית בישיבות, במטרה להרחיב את הסנקציות הכלכליות.