"ישראל לא ערוכה למתקפה ממושכת על העורף"

לא ערוכים למתקפת טילים או מצב חירום בעורף: הממשלה והקבינט לא דנו באיומים העומדים בפני העורף האזרחי וברמת מוכנותו להתמודדות עימם - כך עולה מדוח מיוחד שמתפרסם היום (שלישי), וחושף תמונת מצב מדאיגה על מצב ההיערכות נגד איום הטילים והרקטות. מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מזהיר כי ישראל למעשה לא ערוכה לפינוי אזרחים בתרחיש של מתקפת טילים - וגם בתרחישים לא מלחמתיים, למשל בזמן שריפות מסכנות חיים כפי שהורגשו לאחרונה.

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

הדוח קובע כי מאז תום מבצע "צוק איתן" ועד היום הגופים האחראיים על העורף לא דנו בנושא ולא קידמו תכניות רב-שנתיות או השקעה תקציבית במיגון, בזמן שכמעט 50% מהמקלטים בארץ לא ערוכים למצב של מתקפה ונמצאים ב"כשירות נמוכה" - כלומר לא ערוכים לשהות של אזרחים רבים למשך מספר שבועות, צפופים מדי (כמטר וחצי מרובע לאדם) או לא מתוחזקים, וזאת למרות ההערכות כי סבב הלחימה הבא עלול לכלול עשרות אלפי רקטות וטילים לעבר ישראל, "מספר טילים שספק רב אם יש בידי צה"ל מענה מספק להגנה מפניהם".

מדוע אזרחים כה רבים אינם מוגנים? "רבים מהמקלטים הפרטיים המשותפים צרים מלהכיל את כלל דיירי הבניין, לרובם אין שירותים ומים זורמים, רבים מהם הוזנחו, בעיקר בשל בעיות כלכליות של הדיירים וסכסוכי שכנים, והם לא יוכלו לשמש את הדיירים למטרה לשמם הוקמו. לפקע"ר ולרשויות המקומיות אין מידע בדבר כשירותם של הממ"דים והמקלטים הפרטיים המשותפים".

המבקר מעיר כי "שהייה רצופה מחייבת שטח גדול יותר לכל אדם, ולכן מצמצמת את מספר המתמגנים הכולל בתוך שטח מיגון נתון, ומחייבת אמצעים שיאפשרו שהייה ממושכת במקלטים כדוגמת שירותים ומים זורמים".

גם פתרונות מיגון נוספים – עידוד בניית תמ"א 38 בפריפריה או תכנית ארצית להקלה על בניית ממ"דים – התעכבו ולא יצאו לפועל עד כה. ביישובים הבדואים המצב חמור עוד יותר: יכולת המיגון ביישוב בו אין כמעט "מבנים שלודים" היא נמוכה מאוד – והבעיות התכנוניות לא מאפשרות לאזרחים לבנות לעצמם מיגון.

נתון מדאיג נוסף בדוח הוא הממצא לפיו בשנת 2012 לכ-2 מיליון תושבי לא היה מיגון תקני – כ27% מאוכלוסיית ישראל אז. זהו "פער המיגון", שעליו לפי המבקר יש לגשר על ידי הקצאת משאבים רבים - נושא שסוקר לאחרונה בפרויקט מיוחד של כתבנו יוסי מזרחי.

[brightcove_iframe video_id='20levanon_yossi_vtr2_n20160616_v1' autoplay='0' credit='' kid='' duration='0'']

כמה דיונים על העורף בתוך כשנתיים? הנתון נמוך במיוחד

פרק ניכר בדוח מקדיש המבקר ל"ליקוי הדרג המדיני" – ובו הוא מפרט שורת החלטות שלא מומשו וגם את מיעוט הדיונים על מיגון העורף. כיצד הטיפול במוכנות העורף נפל בין הכיסאות? הדוח מתאר תמונת מצב עגומה בנוגע להליך קבלת ההחלטות: המשרד להגנת העורף פורק ביוני 2014 וסמכויותיו הועברו למשרד הביטחון - שלא גיבש תכניות בזמן שהוקצב ולא הגיש אותן לממשלה.

עד היום למעשה לא הוגדרה חלוקה מחדש של הסמכויות לאחר פירוק המשרד להגנת העורף, וכך גם בין משרד הביטחון למל"ל - המועצה לביטחון לאומי. גם "תרחיש הייחוס לעורף", שאמור להיות הבסיס לתכנית העבודה הביטחונית, הוצג על ידי שר הביטחון דאז יעלון בקבינט באיחור של כשנה וחצי – ולא הוצג כלל בפני הממשלה.

כפועל יוצא מכך, הקבינט והממשלה לא דנו במצב ההיערכות של העורף אפילו פעם אחת מאז תום המבצע בעזה - כך לפי המבקר; וגם ועדת השרים המיוחדת - "ועדת השרים לעניין מוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום" שהוקמה לנושא ב-2014 - נפגשה רק פעמיים במשך יותר משנתיים. "היעדר הדיונים בנושאים אלה בקבינט פוגע ביכולתו של הדרג המדיני להבין את תמונת המצב המלאה של הסיכונים שבפניהם יעמוד העורף, ולקבל את ההחלטות הנדרשות כדי להתמודד עם סיכונים אלו", גרס המבקר.

"עד יוני 2016 הקבינט לא קיים אף לא דיון אחד בשיתוף צה"ל ומשרדי הממשלה הרלוונטיים לבחינת המוכנות הכוללת של העורף לחירום, סקירת האיומים מול מצב המיגון, יכולת הגילוי של סוגי חימוש והאמצעים לפינוי אוכלוסיה", טען המבקר המודאג. "בהתאם לכך לא גובשו סדרי עדיפויות להשקעה כספית באמצעי ההגנה השונים לעורף. יש לראות בחומרה את העובדה שהקבינט לא דן בנושאי המיגון, הגילוי, ההתרעה ופינוי האוכלוסייה".

"היעדר הגנה יוביל לנפגעים ונזקים"

עוד טוען שפירא כי הנתונים שמציג פיקוד העורף בדבר שיעור האוכלוסייה הממוגנת מוטים כלפי מעלה, "דבר שיש בו כדי לפגוע בטיב ההחלטות שיקבלו צה"ל והדרג המדיני בעת לחימה ולפגוע בהיערכות הרשויות המקומיות לחירום - פיקוד העורף מציג בפני מקבלי ההחלטות תמונת מצב שגויה". מהדוח עולה גם תמונה מדאיגה בדבר חוסר התיאום בין הגופים שאמורים להתריע ולהציל חיי אדם במקרה של מתקפה.

"למקבלי ההחלטות אין מידע מלא בנוגע למוכנות העורף. אין גורם המרכז מידע בדבר כשירות אמצעי ההגנה הקיימים להתמודדות עם כלל האיומים על העורף האזרחי", הסביר. גם המל"ל זוכה לביקורת בדוח, ונטען כי הסקירה שלה בפני הקבינט "אינה משקפת נאמנה את מוכנות העורף לחירום". אחד הגורמים לכך הוא העובדה שאנשי משרד הביטחון מחליטים שלא להתייצב לדיונים במל"ל ואינם מוסרים מידע מלא - בניגוד לחוק - ובכך פוגעים באיכות המידע שהמל"ל מציגה לקבינט.

המבקר הזהיר מפני "הנזקים לעורף ברכוש ובנפש העלולים להיגרם עקב היעדר הגנה מספקת". הדוח שפורסם היום היה אמור להיות כלול בדוח על ההיערכות למנהרות הטרור לפני מבצע "צוק איתן" אך הופרד, והמבקר ציין כי "השריפות שפקדו חלקים נרחבים במדינה במהלך חודש נובמבר הבליטו את הסכנות והאתגרים הנצבים בפני העורף האזרחי במצבי חירום". רק אתמול הודיע המבקר כי יחל גם בבדיקת התלונות על היערכות המדינה לגל השריפות.

עוד ציין שפירא כי "בעת עימות צבאי, המציאות שתעמוד מול העורף האזרחי תהיה הרבה יותר מורכבת" והתייחס למלחמת לבנון השנייה ולמבצע "צוק איתן" בהם עשרות ומאות אלפים התפנו באופן עצמאי. מהדוח עולה כי גם כיום המדינה לא ערוכה דיה לפינוי של עשרות אלפי תושבים באופן מאורגן ויזום – ותמונת המצב בה התושבים נמלטים באופן עצמאי עלולות לחזור על עצמן.

"על פי הערכות של צה"ל, בעימות עתידי צפוי ירי על העורף האזרחי על ידי מדינות וגורמים עוינים במשך מספר שבועות והוא נאמד בעשרות אלפי טילים ורקטות", הדגיש שפירא – וציין כי "חלק מאמצעי המיגון האמורים להגן על הציבור מפני ירי טילים ורקטות – ממ"דים, מקלטים פרטיים ומקלטים ציבוריים - אינם כשירים".

"יכולת ההגנה בצפון מוגבלת מאוד"

עוד התריע המבקר כי אמצעי ההתרעה הקיימים – אלו שמופעלים על ידי חיל האוויר ופיקוד העורף – "אינם מספקים התרעה לכלל תושבי ישראל מפני חלק מסוגי האיומים המצויים בידי האויב", ורק לאחר מבצע "צוק איתן" הוכנסו מערכות נוספות שאמורות לשפר את ההתרעה גם בצפון וגם בדרום. ב"צוק איתן", למשל, התקשה הצבא להתריע על כל פצמ"ר 15 שניות לפני הפגיעה - מאז הוכנסו מערכות ששיפרו ועוד ישפרו את יכולת הגילוי, אך תושבי הדרום עדיין אינם יכולים להתגונן כפי שנדרש מהם.

גם בצפון הוכנו שיפורים שאמורים בעתיד להתריע על מגוון אמצעי הירי ליישובי קו הצפון - ולהשלים בכך את מערכת "כיפת ברזל". למרות זאת, חלק מאמצעי ההתרעה מיושנים ועלולים לקרוס בזמן מלחמה: הצופרים המוכרים, שפועלים על מגברים, מוגבלים למספר צפירות בשעה בשל הצורך להיטען - ולכן באזור שיספוג מטחים רבים לא יהיה ניתן להתריע על חלק מהירי: התקציב לפתרון בעיה זו טרם הועבר.

בדוח נכתב גם כי החלטת ממשלה מ-2013 לשדרג את מערך ההרתעה לא מומשה. "לצה"ל אמנם ישנן יכולות התקפיות ויכולות יירוט אשר נועדו לצמצם את הירי על ישראל, עם זאת, נותרת בעינה החשיבות למוכנות העורף נגד מתקפת טילים ורקטות לצורך הצלת חיים", הבהיר המבקר.

גרים קרוב לגבול בצפון? לשליש מכם אין מיגון

חלק ניכר בדוח הקדיש המבקר להגנה על תושבי הצפון שעלולים לספוג אלפי טילים ורקטות בעת לחימה. "יכולת ההגנה על תושבי הצפון בכלל ועל תושבי הערים בפרט מוגבלת מאוד, נוכח פערי המיגון הניכרים ויכולות הגילוי וההתרעה המצומצמות". ב-2013 דווקא החליטה הממשלה בראשות נתניהו על תקציב רב שנתי לפיקוד העורף - אך ההחלטה לא מומשה והמיגון, בצפון וגם בעוטף עזה, לא שופר.

בנוגע למיגון התריע שפירא כי "בעת לחימה יידרשו תושבים אשר יתקשו להגיע אל אמצעי המיגון בפרק הזמן הנדרש". תושבים, במיוחד אלו המתגוררים סמוך לגבולות עם סוריה ולבנון, צפויים להישאר במקלטים זמן רב – למרות שחלק ניכר מהמקלטים לא ערוכים לכך. מדאיגה ומקוממת בעיקר העובדה שלכ-32% מהאזרחים שגרים בטווח של עד 15 קילומטרים מגבול לבנון אין בכלל מיגון. "פערי המיגון גדולים במיוחד ביישובי גבול הצפון בכלל ובערי הצפון בפרט, הצפויים על פי תרחיש הייחוס להיות תחת ירי רצוף ומתמשך", הדגיש.

מ-2005 ועד היום קיבלה הממשלה שורת החלטות לצמצם את "פערי המיגון", אך חלקן כלל לא מומשו ואחרות מומשו באופן חלקי בלבד. עיקר הבעיה מתמקדת בפריפריה: ביישובי עוטף עזה, למשל, עדיין קיימים מוסדות חינוך (במרחק של 7-15 קילומטרים מעזה) שאינם ממוגנים באופן מלא – למרות החלטת בג"ץ ב-2007 והבטחות הממשלה לאחר מבצע "צוק איתן".

הגן לא מוגן - ההורים ייעדרו מהעבודה?

בחלק מגופי החינוך בעוטף עזה רק הגג ממוגן, באחרים יש ממ"ד ואחרים אינם ממוגנים כלל - "דבר המסכן את חיי התלמידים הלומדים בהם, ועלול להביא להפסקת הפעילות בהם במצבי לחימה ולפגיעה ברציפות התפקודית". המבקר אמר כי יש לפעול להשלמת המיגון בעוטף עזה ללא דיחוי – לצד השלמת מימוש התכנית לפינוי אוכלוסיה במקרה הצורך.

גם במוסדות חינוך נוספים בארץ, לפי המבקר, שטח המיגון הוא מצומצם – דבר שעלול למנוע ממערכת החינוך לפעול כסדרה במקלט בזמן אמת. "אם תצומצם יכולתם של התלמידים לשהות בבתי הספר, עלול הדבר להשפיע על האפשרות של הורי התלמידים לצאת לעבודה, שכן הם יידרשו לשהות עם ילדיהם בבית, ובכך תיפגע הרציפות התפקודית במשק", הסביר. הבעיה חמורה עוד יותר בגני ילדים פרטיים: כל גן המונה פחות מ-25 ילדים מקבל לרוב פטור מפיקוד העורף – דבר שעלול גם כן לפגוע ביכולת ההורים לעבוד.

למה לא נערכים מספיק לפינוי תושבים?

ב"צוק איתן" עזבו ישראלים רבים את יישובי עוטף עזה באופן עצמאי – והקבינט כלל לא דן בכך, למרות שלצה"ל לא הייתה יכולת התרעה כנגד חלק מהטילים והרקטות – מה שסיכן באופן ניכר את התושבים ועודד למעשה את התפנותם. מתברר כי המל"ל דווקא המליצה למערכת הביטחון לפנות חלק מתושבי עוטף עזה, בעיקר נשים וילדים, אך ההמלצה לא הוצגה לקבינט – והמבקר נזף במל"ל על כך.

מדוע צה"ל לא נערך לפינוי המוני בעת לחימה עד היום? ב-2014 מסר ראש מטה פד"ם, תא"ל אודי בן-מוחה, לצוות הביקורת, כי "קיימת תחושה בצה"ל ובציבור שפינוי יישוב כמוהו ככישלון ולכן לעיתים נמנעים מצעד זה, ומשום כך לפני מבצע 'צוק איתן' לא הייתה בפד"ם תכנית לפינוי אזרחים ולמפקדי הפיקוד גם היה ברור שאין צורך בתכנית שכזו".

גם משרד האוצר ומשרד הפנים לא השלימו את עבודת המטה שתאפשר לרשות מקומית אחת לקלוט תושבים שפונו מרשות אחרת למשך יותר משבוע. על כך העיר המבקר: "חוסר היערכותן של הרשויות המקומיות להספקת שירותים שיבטיחו תנאי מחיה בסיסים למתפנים עלול לפגוע קשות ביכולתם של המתפנים לשהות לאורך זמן מחוץ לבתיהם".

גם התכנית לפינוי המוני של אוכלוסיה, שנקראת "מלון אורחים", זכתה לביקורת חריפה והוגדרה על ידי המבקר כ"אינה בת-ביצוע בשל אי-השלמת היערכותם של חלק ממשרדי הממשלה ושל צה"ל". עד היום גובשה רק תכנית מטכ"לית לפנות את תושבי גבול לבנון, רמת הגולן ועוטף עזה – תכנית שלא עוסקת בהיערכות הרשויות לטיפול במפונים אלא רק בהוצאתם מהאזור המסוכן. מדובר ב-88 אלף תושבים בצפון "או כ-39 אלף בדרום", לא כולל מתפנים עצמאית. גם הערים הגדולות באזורים אלו, כגון קריית שמונה ושדרות, לא נכללו עדיין בתכנית.

אך לא הכל שחור בדוח החמור: שפירא ציין כי "קיים שיפור במוכנות העורף בשנים האחרונות ומאז מלחמת לבנון השנייה" אך הדגיש כי פערי המיגון - כלומר, מספרם הרב של אזרחי ישראל שאין להם מיגון איכותי ונגיש - "מחייבים את הדרג המדיני, ובראש ובראשונה את ראש הממשלה ואת שר הביטחון, לטפל בדחיפות בממצאים, ולגלות מעורבות רבה יותר בטיפול בפערים שהתגלו בדוח זה, כי בנפשנו הדבר".

מרשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון נמסר: "מאז חזרתה למשרד הביטחון ביוני 2014, השלימה רח"ל, יחד עם פיקוד העורף, הסדרה היסטורית של חלוקת הסמכויות בין הגופים הלאומיים לטיפול בעורף, ואף השלימה את כתיבת תזכיר חוק 'מוכנות המרחב האזרחי' (חוק העורף), המסדיר לראשונה את חלוקת התפקידים והמשימות בין הגורמים האחראים בחירום - מוסדות המדינה, רשויות מקומיות, גופי הצלה וגופי המשק".

"על אף שהליך הסדרת הסמכויות מול המשרד לביטחון הפנים טרם הושלם בכתובים, הסדרה בין המשרדים קיימת בפועל. הביטוי הטוב ביותר לכך הינו גל השריפות האחרון, שבו למרות שהמשרד לביטחון הפנים לא הוכרז כנושא באחריות הלאומית, רח"ל וכל משרדי הממשלה התייצבו כדי לסייע לו, וכוחות פיקוד העורף פעלו בתאום מלא עם משטרת ישראל. במקביל, רח"ל הפעילה את ועדת 'מל"ח צפון', לסיוע לעיר חיפה וכל התהליכים פעלו כמצופה. מאז סיום הביקורת לפני למעלה משנה, רח"ל אישרה בקבינט את תרחיש הייחוס החדש לעורף, שעל בסיסו נבנתה תכנית עבודה רב-שנתית למוכנות העורף (2016-2020)".