המכתב החסוי של ראש המוסד היוצא על גופמן: "לא צריך להתמנות"
פרסום ראשון: ראש המוסד דדי ברנע תקף בחריפות בעדותו את האפשרות שרומן גופמן ימונה לתפקיד בכיר בארגון, זאת על רקע התנהלותו הפיקודית. "כשמפקד מחליט לעבור על הנהלים ולעשות דין לעצמו, יש לכך משמעויות רבות מאוד"
פרסום ראשון: ראש המוסד דדי ברנע מסר עדות בפני ועדת גרוניס והתייחס באופן ונוקב להתנהלותו של האלוף רומן גופמן וליכולתו לכהן בתפקידים בכירים במערכת הביטחון. בדבריו הדגיש ברנע כי חריגה מנהלים צבאיים מהווה מחסום בלתי עביר לקידום משמעותי, ובפרט לתפקיד ראש המוסד.
"כשמפקד מחליט לעבור על הנהלים של הצבא, ולהחליט לעשות דין לעצמו ולעשות משהו שהוא אינו אמור לעשות, יש לכך משמעויות רבות מאוד", הצהיר ברנע בפני חברי הוועדה. ראש המוסד הבהיר כי לשיטתו, עברו הפיקודי של קצין חייב להיות נקי מרבב כדי שיוכל להתקדם לדרגות הבכירות ביותר: "כל הערה פיקודית פוסלת קידום, בטח קידום לראש המוסד".
ברנע המשיך בביקורתו והתייחס למהות המעשים המיוחסים לגופמן, תוך שהוא מגדיר אותם כניצול סמכות. "אני רואה בעניין זה מישהו שמנצל את כוחו לרעה", אמר. לדבריו, גם אם הטעות לא נחשפה בזמן אמת, האחריות נותרה על כתפי המפקד: "גם אם הדבר נמשך שבועיים, אז אחרי ההחלטה הראשונית שהוא עשה טעות הוא היה צריך לחשוב על כך גם אם הטעות לא התגלתה באותו שלב". בסיכום דבריו קבע ראש המוסד נחרצות כי לאור הממצאים והתנהלותו, "גופמן לא צריך להתמנות לראש המוסד".
גם הרמטכ"ל, אייל זמיר, הציג במהלך עדותו בפני הוועדה בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס, עמדה עקרונית נחרצת בנוגע לפרשת הפעלתו של אורי אלמקייס. זמיר הבהיר כי לא הכיר את פרטי המקרה בזמן אמת, אך הדגיש כי כרמטכ"ל הוא רואה בחומרה רבה מצב שבו מפקד אוגדה מאשר הפעלה של סוכן או מבצע השפעה ללא ידיעת הגורמים המוסמכים באמ"ן, באגף המבצעים או בלשכת הרמטכ"ל.
בתוך כך, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה את תגובתה לבג"ץ בעניין העתירות נגד מינוי האלוף רומן גופמן לראש המוסד, וכתבה כי "פרשת הפעלת אלמקייס מטילה צל כבד על טוהר המידות של גופמן ועל מינויו לתפקיד ראש המוסד". היא הוסיפה: "בהחלטת הוועדה נפלו פגמים מהותיים. יש לבטל את המינוי ולקבל את העתירות".
עוד כתבה היועמ"שית: "רכיבים מרכזיים בגרסאות שמסרו גופמן וראש מחב"ם לשעבר, אשר בעיקרו של דבר עליהן נשענה דעת הרוב, מעוררים קשיים משמעותיים, בלשון עדינה. הוועדה לא ערכה בירור עובדתי מספק וממצה על פני הדברים, והחלטתה חסרה על פניה, באופן השומט את הקרקע תחתיה בכל הנוגע להיבטי טוהר המידות, על כל הכרוך בכך מבחינת היכולת של ראש הממשלה להסתמך עליה בהחלטתו בעניין מינויו של גופמן לתפקיד ראש המוסד; ודי בכך כדי להביא לביטולה של החלטת ראש הממשלה".
פרקליטי הממשלה וגופמן תקפו את היועמ"שית, והגישו לבג"ץ בקשה "לא להתיר לה להגיש תגובה בנושא". בבקשת הממשלה נכתב: "היועצת נטלה לעצמה חירות דיונית (ויש הלוחשים כי היה זה אך צפוי), להפר את החלטת בית המשפט הנכבד ולהציב בפניו עובדה מוגמרת בדמות בקשת ארכה בדיעבד ואף מבלי שקדמה לה פניה ליתר הצדדים. לאחר שבית המשפט העניק לה ארכה של כמה שעות, היא שוב הפרה את החלטתו ונטלה לעצמה, תוך הפרה בוטה של החלטתו, ארכה נוספת. וכעת, לאחר שבית המשפט לא העניק לה את הארכה הנוספת שביקשה, היא עומדת בשלה ועד עתה לא הגישה את תגובתה המקדמית לעתירות, והכל בדיעבד, על דעת עצמה".