הרמטכ"ל על גופמן והפעלת הקטין: "הייתי רואה זאת בחומרה"
רב-אלוף אייל זמיר העיד בפני הוועדה המייעצת למינויים בכירים בעניין מינוי האלוף רומן גופמן לראש המוסד. לצד שבחים על תפקודו המקצועי, הבהיר הרמטכ"ל כי הפעלת סוכנים באופן עצמאי על ידי מפקד אוגדה היא חריגה חמורה מהנורמות שעלולה ליצור "ברדק" בצבא
פרסום ראשון: במהלך עדותו בפני הוועדה בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס, הציג הרמטכ"ל אייל זמיר עמדה עקרונית נחרצת בנוגע לפרשת הפעלתו של אורי אלמקייס. זמיר הבהיר כי לא הכיר את פרטי המקרה בזמן אמת, אך הדגיש כי כרמטכ"ל הוא רואה בחומרה רבה מצב שבו מפקד אוגדה מאשר הפעלה של סוכן או מבצע השפעה ללא ידיעת הגורמים המוסמכים באמ"ן, באגף המבצעים או בלשכת הרמטכ"ל.
"אמרתי לכם אמירה עקרונית", הבהיר הרמטכ"ל לחברי הוועדה. לדבריו, "לא ייתכן שכל מפקד אוגדה יתחיל פה להפעיל פה סוכנים, מבצעי השפעה, העברת מידע לכל מיני גורמים". זמיר הסביר כי לו מפקדי אוגדות היו פועלים לבדם מול חמאס, חזבאללה או הסורים ללא תהליכים מסודרים, הדבר היה מוביל לכאוס פיקודי ומבצעי.
הרמטכ"ל אישר בעדותו כי גופמן עדכן אותו על כך שקיבל הערה פיקודית בגין האירוע. עם זאת, הוא ציין כי כשנכנס לתפקידו כרמטכ"ל, הפרשה כבר נחשבה מבחינתו לסגורה.
מוקדם יותר היום (ראשון) הגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תגובתה לבג"ץ בעניין העתירות נגד מינוי האלוף רומן גופמן לראש המוסד, וכתבה כי "פרשת הפעלת אלמקייס מטילה צל כבד על טוהר המידות של גופמן ועל מינויו לתפקיד ראש המוסד". היא הוסיפה: "בהחלטת הוועדה נפלו פגמים מהותיים. יש לבטל את המינוי ולקבל את העתירות". בתגובת היועמ"שית נחשף כי ראש המוסד דוד ברנע העביר לה מכתב חסוי נגד מינוי גופמן, כדי שיועבר לשופטים במידת הצורך.
עוד כתבה היועמ"שית: "רכיבים מרכזיים בגרסאות שמסרו גופמן וראש מחב"ם לשעבר, אשר בעיקרו של דבר עליהן נשענה דעת הרוב, מעוררים קשיים משמעותיים, בלשון עדינה. הוועדה לא ערכה בירור עובדתי מספק וממצה על פני הדברים, והחלטתה חסרה על פניה, באופן השומט את הקרקע תחתיה בכל הנוגע להיבטי טוהר המידות, על כל הכרוך בכך מבחינת היכולת של ראש הממשלה להסתמך עליה בהחלטתו בעניין מינויו של גופמן לתפקיד ראש המוסד; ודי בכך כדי להביא לביטולה של החלטת ראש הממשלה".
פרקליטי הממשלה וגופמן תקפו את היועמ"שית, והגישו לבג"ץ בקשה "לא להתיר לה להגיש תגובה בנושא". בבקשת הממשלה נכתב: "היועצת נטלה לעצמה חירות דיונית (ויש הלוחשים כי היה זה אך צפוי), להפר את החלטת בית המשפט הנכבד ולהציב בפניו עובדה מוגמרת בדמות בקשת ארכה בדיעבד ואף מבלי שקדמה לה פניה ליתר הצדדים. לאחר שבית המשפט העניק לה ארכה של כמה שעות, היא שוב הפרה את החלטתו ונטלה לעצמה, תוך הפרה בוטה של החלטתו, ארכה נוספת. וכעת, לאחר שבית המשפט לא העניק לה את הארכה הנוספת שביקשה, היא עומדת בשלה ועד עתה לא הגישה את תגובתה המקדמית לעתירות, והכל בדיעבד, על דעת עצמה".
עוד נכתב: "אין שום הצדקה להעניק ליועצת יתרון דיוני בכך שהיא תגיש את תגובתה לאחר שעיינה בתגובות המשיבים האחרים ותוכל, דה פקטו, להשיב להם ולערוך "מקצה שיפורים" בתגובתה. הדברים כה ברורים שאין צורך להאריך בהם".
בנוסף, התייחסו הפרקליטים להתנגדות היועצת לייצוג העצמאי של הוועדה למינוי בכירים וכתבו: "הדברים הופכים לאבסורד של ממש, שעה שההתנגדות של היועצת נשען בין היתר על העובדה שלשיטתה ראש הממשלה והוועדה המייעצת הם ממילא האותו צד. על זו הדרך, קל וחומר שקולה של היועצת ודאי אינו חשוב: הוא מיוצג כבר בידי העותרים. הוא אשר אמרנו, נאה דורשת, אך לא מקיימת".
לבסוף כתבו: "אנו מבקשים מבית המשפט הנכבד לנהוג ביועצת כפי שהוא נוהג בדרך כלל ובסתם מתדיין: להורות על דיון בעתירות בהיעדרה, לא להתיר לה להגיש תגובה וככל שזו תוגש - להוציאה מן התיק. אין להתיק לחוטאת לצאת נשכרת".
ביום שישי נחשף בחדשות 13 כי שופטי בג"ץ מתחו ביקורת חריפה נגד ועדת גרוניס, המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, זאת לאחר שבחרה לייצג את עצמה באמצעות עורך דין פרטי, בניגוד לעמדת היועמ"שית. בהחלטתם, כתבו השופטים דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין כי "מלכתחילה לא היה מקום להגשת המסמכים מטעם עורך הדין הפרטי ללא היתר לייצוג נפרד, לא כל שכן במתכונת של "הודעה" שלא לוותה בבקשה מתאימה".
בעקבות זאת, תקף ראש הממשלה בנימין נתניהו את בהרב-מיארה ואמר כי "הייעוץ המשפטי מועל בחובתו ושולח את ראש הממשלה, כאחרון שבעם, לחפש לעצמו עורך דין. כל כך לא דמוקרטי, כל כך מביך - וכואב".