דוח: ברקע נחישות איראן והמשבר הפוליטי - חשש ממלחמה ב-2020

בהערכה האסטרטגית שהגיש המכון למחקרי ביטחון לאומי לנשיא המדינה, נטען כי בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה מאתגרי הביטחון הלאומי המהותיים, קיימת אפשרות לעימות רחב-היקף בשנה הקרובה

זמן צפייה: 04:12
המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש היום (שני) את ההערכה האסטרטגית השנתית לישראל לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין שמנתח את האיומים וההזדמנויות הקיימים והסוגיות הביטחוניות המהותיות לישראל. במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה של ישראל לבין האפשרות שמצב זה יתגלה כזמני. לטענת כותבי הדוח, המתח נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, כך עלה מהדוח, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב וכמו כן גם מאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על תנאי ההסדרה עם ישראל. לכתבות נוספות בנושא >>  בצל חיסול סולימאני: איראן הכריזה על נסיגה נוספת מהסכם הגרעין כוכבי: ייתכן עימות עם איראן – כוח קודס פועל בעיראק בכל יום טראמפ: אם טהראן תנסה לנקום – נתקוף אתרי מורשת איראניים
חסן רוחאני לאחר הניצחון בבחירות 2013
חסן רוחאני לאחר הניצחון בבחירות 2013 | צילום: רויטרס
כל אלו מתרחשים על רקע משבר פוליטי מתמשך בישראל, המקשה על פיתוח אסטרטגיה עדכנית, ותחרות אסטרטגית בין המעצמות, המובילה לקשיי תפקוד בסיסיים במערכת הבינלאומית. הצגת ההערכה מתקיימת בצל חיסול קאסם סולימאני. לראיית כותבי הדוח, אירוע זה מעניק משקל כבד יותר בדבר האפשרות להסלמה והצורך לגבש אסטרטגיה ישראלית חדשה. חיסול סולימאני יוצר הקשר חדש וטומן בחובו פוטנציאל לתפנית אסטרטגית, שאת היקפה וממדיה מוקדם עדיין להעריך. באשר לארצות הברית, השאלה המרכזית היא האם החיסול מעיד על שינוי יסודי במדיניות האמריקנית בכיוון של מערכה צבאית פרואקטיבית כנגד פעילותה האזורית של איראן, או שמדובר בפעולה קונקרטית יותר שתכליתה מניעה והרתעה באמצעות גביית מחיר כבד על סדרת פעולות של גורמים פרו-איראניים, בהכוונת סולימאני, ששיאה בהרג אזרח אמריקני וההסתערות על השגרירות בבגדד.
מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה של איראן, קאסם סולימאני | צילום: רויטרס
באשר לאיראן, כותבי הדוח מעריכים כי יש להניח שהיא בוחנת כעת את אפשרויות התגובה שלה לפעולה האמריקנית, בהיעדרו של סולימאני שריכז בעבר את תהליכי החשיבה והתכנון של מבצעים מעין אלו בזירה האזורית. כמו כן, מוקדם עדיין להעריך מה תהיה ההשפעה של חיסול סולימאני, שהוביל את מערכת הקשרים של איראן עם שלוחיה באזור, על הנחישות והתעוזה האיראניות כפי שהשתקפו בחודשים האחרונים. לטענת הכותבים, איראן וארצות הברית בוחנות אפוא את צעדיהן ומצב עניינים זה מגביר את רמת אי הוודאות, אי היציבות והנפיצות המאפיינים ממילא את המזרח התיכון בעשור האחרון. סביר שאיראן תנסה להגיב בעוצמה על הריגת סולימאני למול מטרות אמריקניות, אך אפשרית גם פעולה כנגד בעלות בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון ובכלל זה ישראל. הכותבים טוענים כי בנסיבות אלו נכון להתכונן למגוון תרחישים אפשריים: הסלמה של האירועים עד לעימות רחב היקף בין ארצות הברית לאיראן, שבו יכולה גם ישראל להיות מעורבת; המשך התכתשות בין איראן לארצות הברית במאפייני התקופה האחרונה; או אף דחיית התגובה האיראנית למועד מאוחר יותר כשהכוננות של ארצות הברית ובעלות בריתה תפחת.