אזהרת הקצין הבכיר: "העלייה בגיוס החרדים לא עונה על הצרכים"
בצה"ל אמנם מדווחים על עלייה מסוימת במספר החרדים שהתגייסו בשנתיים האחרונות, אך בצבא עדיין חסרים כיום 12 אלף חיילים, מתוכם 7,500 לוחמים, וקצין בכיר מזהיר כי אם ייכנס לתוקפו קיצור השירות הסדיר ל-30 חודשים - הפער בלוחמים יגדל בעוד אלפים: "אם לא נעשה משהו עכשיו בחקיקה, המצב יחריף וישבש את כל המערכת"
בצה"ל אמנם מדווחים על עלייה מסוימת במספר החרדים שהתגייסו בשנתיים האחרונות, אך בצבא עדיין חסרים כיום 12 אלף חיילים, מתוכם 7,500 לוחמים, ובשיחה עם הכתבים הצבאיים היום (ראשון) הזהיר קצין בכיר כי העלייה בגיוס החרדים אינה עונה על צרכי הצבא. "צה"ל זקוק ורוצה עוד אלפי חרדים שיתגייסו בטווח הזמן המיידי", אומר הקצין הבכיר, "אם בינואר 2027 ייכנס לתוקפו קיצור השירות הסדיר ל-30 חודשים - הפער בלוחמים יגדל בעוד אלפי לוחמים חסרים".
לדברי הקצין הבכיר, מבין 80 אלף המשתמטים בישראל, 75 אחוזים מגיעים מהחברה החרדית. 38 אלף צעירים מוגדרים בצה"ל כמשתמטים, ו-52 אלף נוספים מוגדרים תחת "צו 12" ובקרוב יוכרזו כמשתמטים. לפי נתוני צה"ל, בשנתון 2023 התגייסו 2,200 חרדים, בשנתון 2024 התגייסו 2,800 חרדים, ומשנתון 2025 יעמוד המספר על כ-3,000 חיילים.
"חיילי המילואים מבצעים עשרות ימי מילואים בשנה מעבר לתיכנון המקורי", אומר הקצין הבכיר, ומוסיף להזהיר: "אם לא נעשה משהו עכשיו בחקיקה, המצב יחריף וישבש את כל המערכת. זו נפילה בקצב הלב".
על-פי התרחיש האופיטימי שמציג חוק הגיוס המוצע כיום, ולא ברור כלל שיעבור, ההערכה היא שכ-8,160 חרדים יתגייסו לצה"ל, אם כי אין ערכובה לכך שזה מה שיקרה. כמו כן, אם וכאשר יעבור חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית, יידרשו 116 אלף חרדים להסדיר את מעמדם, לאחר שכאמור הוכרזו או יוכרזו משתמטים בתקופה הקרובה.
מלבד ההשלכות הברורות של המחסור ביחידות השונות, המשמעות היא הצורך לזמן הרבה יותר אנשי מילואים כדי לעמוד במשימות, כמו גם חוסר יכולת להקים מסגרות לחימה חדשות, הנדרשות לפי הצבא כחלק מלקחי 7 באוקטובר והמלחמה המתחוללת מאז.
מאז 7 באוקטובר הצליח צה"ל בכל זאת להקים תשע פלוגות שריון בסדיר, גדוד הנדסה, גדוד לפיקוד העורף, סד"כ למערך ההגנה האווירית, לאיסוף הקרבי, לגדוד חרדי חדש ועוד, אך ישנן עוד מסגרות שהצבא סבור שיש להקים, אך לצה"ל אין את כוח האדם הדרוש לכך.
פיתרון חלקי בלבד יגיע באמצעות הארכת שירות החובה ל-36 חודשים, בהתאם לדרישות הצבא, כמו גם תיקון חוק המילואים, המאפשר כיום זימון של אנשי מילואים ל-25 ימי תעסוקה מבצעית בשלוש שנים, בעוד שהצבא מבקש לקבוע בחוק שירות של 70 ימי מילואים בשנה ולהעלות את גיל הפטור ממילואים ל-45 כהוראת שעה למשך 5 שנים. אלא שגם הוראת השעה הזו לא הספיקה ב-2026 נוכח מבצע "שאגת הארי" והכניסה ללבנון, וכבר כעת מבצעים המילואימניקים בממוצע בין 80 ל-100 ימים השנה.
מסיבות פוליטיות, שני החוקים הללו - להסדרת שירות המילואים ולהארכת שירות החובה - נכרכו לחוק הגיוס שאמור להסדיר את מעמדם של החרדים. כל עוד חוק זה לא עובר, גם שני החוקים הללו תקועים, ופוגעים ביכולת של צה"ל למלא את משימותיו.
בשבוע שעבר הגיע הרמטכ"ל אייל זמיר לדיון בוועדת החוץ והביטחון, ופירט בפני חברי הוועדה את הצעדים הנדרשים להתמודדות עם המחסור בחיילים. לדבריו, קיצור השירות הסדיר בינואר 2027 יגרום לעומס בלתי סביר על משרתי המילואים: "יש צרכים ביטחוניים דחופים"