הנרצח בפיגוע הובא למנוחות: "זכית למות על קידוש השם"

 "אבא, אבא היקר אני לא מאמין שאני במעמד כזה, אבל אלוהים עשה לי נס שהשאיר אותי בחיים. אבא, זכית למות על קידוש השם ואנחנו נמשיך לחיות על קידוש השם". כך, בעיניים דומעות, ספד דניאל, בנו של רונן חנניה, תושב קריית ארבע (50) שנרצח אמש בפיגוע הירי, לאביו במהלך הלווייתו שהתקיימה אחר הצהריים (ראשון) בהר המנוחות בירושלים. חנניה נפצע תחילה באורח אנוש מהירי ופונה לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, אך שם נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.

הבן המשיך: "אני קורא על במה זו לממשלת ישראל להבטיח ולא לרחם על המחבלים. הם רוצים להרוג את כולנו. הם מקדשים את המוות - ואנחנו את החיים. אבא, היית איתי כל הזמן - וגם בדקות האחרונות בחייך. תכף ניפגש בתחיית המתים".

מירב, רעייתו של רונן, ספדה גם היא: "היה צריך להיות לבעלי יום הולדת ברביעי, בן 50. במקום שיהיה ביום הולדת שלו הוא נמצא בבית העלמין. למה צריך את זה? אבל ככה השם רצה, אני אישה שמאמינה, אני לא יכולה לקבל את זה, קשה לי לקבל את זה. אני יודעת שבעלי תמיד יהיה איתנו יחד".

יניב, אחיו של רונן, ספד ואמר: "קדוש זה מי שנהרג על קידוש השם. שידע כל העולם שנרצחת רק בגלל היותך יהודי חף מפשע. רק רצית לעזור לכל העולם, בזמן שאנחנו רוצים לחיות כאן בשלום אויבינו חורשים עלינו מזימות. השם בחר בך להיות הקדוש של המשפחה. רונן, בשם כל המשפחה אנחנו מבקשים מחילה וסליחה שלא לא למדנו מהפשטות שלך"

"אני קורא מכאן לכל גורם אפשרי שנמצא בממשלה", הוסיף יניב, "הגיע הזמן לנקום. רק נקמה. נקמה זו לא מילה גסה, אנחנו לא אמורים ללכת בפחד ברחוב ולהסתכל קדימה ואחורה. מי שרוצה שיטמון את הראש באדמה עד שהטרור ידפוק לו בדלת".

יחזקאל, אח נוסף של רונן, נפרד גם הוא: "אנחנו לא יודעים חשבון שמיים אבל מקבלים את הדין באהבה. אנחנו לא עם נקמן. אחרי מלחמת העולם השניה חשבו שכל גרמני שיעבור - יבוא יהודי ויהרוג אותו אבל לא. עם ישראל לא נקמן. רונן היקר כל שיחה שלך איתנו תמיד הקפדת להכניס דברי אמונה, אין אחד שדיבר איתך ולא יצא עם חיוך על הפנים, ידעת להוציא חיוך מכל אחד".

הרב דוד לאו ספד לו: "רק רוצים לשבת בארץ, וכשרוצים לקנות מצרכים לא מסתכלים אם בעל המכולת הוא יהודי או לא יהודי. באים לחיות בארץ באהבה, כמו שרונן, איש אוהב חסד שאוהב לעזור, איש טוב, זו המילה המוכרת שכולם הכירו ביפו ובקריית ארבע הולך האיש הטוב ביחד עם הבן במוצאי שבת...הנה אנו עומדים כאן נפרדים ממך ומתפללים".

יותר מוקדם הבוקר סיפר בנו, דניאל, לחדשות 13: "נכנסנו לחנות פלסטינית בחברון. אנחנו תמיד נכנסים לשם. יצאנו מהחנות והמחבל פתח באש. אבא שלי נפגע לידי, ואני נפגעתי ביד מרסיסים. בהתחלה חשבתי שזה זיקוקים, ואז הבנתי שיורים על האוטו. לא נכנסתי לראש שזה פיגוע עד שראיתי את המחבל על הרצפה. אחד העובדים שם עזר לי לחבוש את היד".

דניאל המשיך וסיפר: "ראיתי שאבא מחוסר הכרה, אבל האמנתי שכוחות ההצלה יצילו אותו. הבנתי שהוא פצוע קשה, ידעתי שהוא נפטר אבל לא רציתי לספר את זה לעצמי. הוא היה כמו חבר בשבילי, אני בן יחיד. השבוע היה אמור לחגוג 50. הייתי מחובר אליו מאוד, כמו חבר לנפש. לא נפרדנו לשנייה. הוא נרצח על קידוש השם".

גם מירב, אלמנתו, סיפרה הבוקר לחדשות 13: "הייתי בבית, הבן שלי ובעלי בדיוק היו בהליכה, חזרו והלכו שניה למוכר הפלסטיני במכולת. אמא שלי התקשרה ואמרה שיש פיגוע. התקשרתי לבן שלי והוא אמר שהכל בסדר. אחרי כמה רגעים הוא חזר אליי ואמר לבוא מהר ושהוא באמבולנס. רצתי מהר ואחרי זה הוא אמר לי לרוץ לכיוונו. רצתי לאמבולנס, הוא ראה אותי ובא לקראתי".

"שאלתי את הילד שלי איפה אבא, איפה בעלי", הוסיפה מירב, "אמרו לי שאראה אותו כבר במיון. הגעתי לשם והתפללתי לבורא עולם שהכל יהיה בסדר עם בעלי. בהתחלה לא נתנו לי להיכנס למיון. רציתי לראות מה קורה עם הילד שלי ובעלי. הייתי בחוץ ואמרו לי להיכנס ולשבת בחדר. שאלתי מה קרה. אמרו לי לזהות את הגופה של בעלי, ראיתי את הפנים שלו, רואים את הירי. זיהיתי את הבגדים שלו. הייתי בהלם".