הרמטכ"ל: "צה"ל מוכן מתמיד לעימות רב-זירתי, אם יידרש לו"
במלאת 50 שנים למלחמת יום הכיפורים, פרסם הלוי איגרת למשרתי צה"ל: "ידעו אויבינו כי רוח הלוחמים והלכידות לא נופלות מאלה של לוחמי יום כיפור". הוא העניק לאלמנתו של הרמטכ"ל בזמן המלחמה, דוד אלעזר, את פקודת היום של בעלה: "ככה אנחנו רוצים להיות"
לרגל ציון 50 שנים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, פרסם הבוקר (שישי) הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי איגרת מיוחדת למשרתי צה"ל. הוא כתב כי "המלחמה, שנפתחה בהפתעה, הסתיימה כשכוחות צה"ל מאיימים על בירות מצרים וסוריה, וכופים עליהן הפסקת אש. בהחלטותינו בדרג הצבאי ובמעשינו בשדה הקרב אנו נושאים באחריות לגורלה של אומה. ידעו אויבינו כי רוח לוחמי צה"ל ולכידות שורותיו אינן נופלות מאלה של לוחמי יום הכיפורים, וכי צה"ל מוכן כתמיד גם לעימות צבאי רב-זירתי אם יידרש לו".
בנוסף, הרמטכ"ל נפגש ביום שלישי האחרון עם משפחתו של הרמטכ"ל במלחמת יום הכיפורים, רב-אלוף (בדימוס) דוד "דדו" אלעזר ז"ל - ואמר: "לנו יש זכות גדולה ללמוד מדוגמה ומופת, להתבונן למעלה ולומר ׳'אם יהיו מבחנים קשים - ככה אנחנו רוצים להיות׳'".
במהלך המפגש, שהתקיים בבית בן גוריון במחנה הקריה, שממנו נוהלו חלקים משמעותיים מהלחימה, שוחחו הלוי ובני המשפחה על אודות דמותו של הרמטכ"ל דאז, מורשתו וחשיבות השתנות צה"ל והפקת הלקחים שנעשתה אחרי המלחמה. בסיום המפגש, העניק הלוי לתלמה אלעזר, אלמנתו של הרמטכ"ל לשעבר, תעודה הכוללת את פקודת היום שנכתבה על-ידי רב-אלוף אלעזר עם סיום המלחמה באוקטובר 1973.
באיגרת מתום המלחמה נכתב: "אחיי הלוחמים, מפקדים וחיילים - לאחר 17 ימי לחימה, כשהיינו בעיצומה של המתקפה, נפלה החלטת מועצת הביטחון שקראה להפסקת אש כל עוד היו הערבים בהתקפה. כל עוד האמינו הם ותומכיהם כי יוכלו להביס אותנו - לא התכנסה מועצת הביטחון אפילו לצורך דיון בתוקפנותם; אולם משנוכחו לדעת כי תבוסתם קרובה, נזעקו מיד אויבינו וידידיהם ותבעו את הפסקת הקרבות. אנחנו עומדים בקשה שבמלחמות ישראל, מלחמה שנכפתה עלינו ללא התרעה מספקת.
"כשהסורים והמצרים נעזרים בברית המועצות כמייעצת, מאמנת ומספקת ציור אדיר, בלמנו את האויב, עברנו להתקפת נגד והעברנו את המלחמה לאדמת האויב. צבאה של סוריה הוכה קשות וצבאה של מצרים עומד לפני תבוסה. אלפי חלליהם ופצועיהם ומאות המטוסים והטנקים שהשמדנו בשדה המערכה - הם עדות למכה האנושה שהנחית צה"ל על המבקשים להשמידנו".
רב-אלוף אלעזר כתב עוד: "האויב הסורי שיצא להביס אותנו נהדף מכל רמת הגולן ואיבד משטחיו; הצבא המצרי נאחז בסיני, אך עלה בידינו לפרוץ אל אדמת מצרים ולהשמיד רבים מכוחותיו, אף כי קו החזית השתנה. שליטתנו בחזית לא פחתה; אנו חולשים עתה על הדרכים המוליכות אל בירות האויב. עוד אין אנו יודעים את מהותה של הפסקת האש ואת כוונות אויבינו. למודי ניסיון העבר - נישאר בכוננות, מוכנים להמשך הקרב.
"אחיי הלוחמים, יצאנו מנצחים מן הקרב. אף כי טרם השלמנו את הניצחון, נשאנו על כתפינו את הנורא במשאות ונותרנו זקופים בזכותכם, בזכות רעינו אשר נפלו במערכה, בזכות חברינו הפצועים אשר לא זעקו. בזכות כל אלה אשר מילאו את תפקידם עד תום - עמד העם במלחמה. בזכות גבורתכם ואמונתכם תזכה מדינת ישראל בביטחון ובשלום".
מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום הכיפורים ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן.
המלחמה התרחשה בעיקר בסיני וברמת הגולן, ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. חילופי אש נמשכו עד 26 באוקטובר בחזית המצרית בסיני ועד מאי 1974 בחזית הסורית ברמת הגולן בתום מלחמת ההתשה במובלעת הסורית. למלחמה היו השפעות מדיניות ופוליטיות רבות: היא הביאה להקמת ועדת אגרנט, ולהתפטרות ראש הממשלה גולדה מאיר.