המבקר בדו"ח חריף נגד רה"מ: "לא גיבש תפיסת ביטחון לאומי"

יותר משנתיים אחרי פרוץ המלחמה, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח שמותח ביקורת חריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו. בדו"ח כתב אנגלמן כי נתניהו לא גיבש תפיסת ביטחון לאומי סדורה והנחות היסוד שלו שחמאס מורתע קרסו ב-7 באוקטובר. אנגלמן מתח ביקורת גם על צה"ל ומודיעין וקרא לנתניהו לכתוב ולאשר בקבינת תורת ביטחון לאומי סדורה. בנוסף, הבהיר אנגלמן: "הדו"ח אינו תחליף לוועדת חקירה".

"הדו"ח מעלה כשל רב-שנים שבו הדרג המדיני לא מימש את אחריותו לוודא כי מדינת ישראל ערוכה לאתגרי הביטחון המשתנים", כתב אנגלמן, והוסיף: "במצב כזה יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל ויתר גופי הביטחון בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולבצע בקרה ופיקוח עליו לוקה בחסר ובמקרים מסוימים - אינה קיימת. מטרת הדו"ח הוא להעלות סוגיות בנוגע לקשר שבין תפיסת הביטחון הלאומי לאירועי 7 באוקטובר".

על פי הדו"ח, ראש הממשלה - שיזם כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל בשנים 2017-2018 ופעל להטמעתה - לא סיים את שהחל ולא הביא לאישור של תפיסת ביטחון לאומי רשמית למדינת ישראל. כמו כן הדו"ח מציין כי נתניהו לא קיבל החלטה לגבי "שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים והקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים - חרף החשיבות והצורך שהוא בעצמו הכיר בהם".

מבקר המדינה מתח גם ביקורת חריפה על המל"ל וכתב כי "גם ראשי המל"ל שכיהנו בתפקידם החל משנת 2008, השנה שבה נחקק חוק המל"ל, לא הביאו לקבינט המדיני-ביטחוני תפיסת ביטחון מעודכנת לצורך דיון והחלטה לגביה, ובכך המל"ל לא מימש את תפקידו בנושא זה"

"במבחן התוצאה", נכתב בדו"ח, "אף שהצבא נתון למרותו של הדרג המדיני, במצב שבו הדרג המדיני אינו מקיים תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי אינו מאשר אותה רשמית ובכלל זה אינו מקצה משאבים לאומיים בהתאם לסדרי העדיפויות שנקבעו בה, צה"ל נדרש לתכנן בעצמו את תוכניות העבודה שלו ואת בניין כוחו בעיקר בהתאם להבנתו את המצב".

במקביל, נמתחה ביקורת גם על גופי הביטחון הנוספים בטענה שהם "בנו מנגנוני עבודה להתמודדות עם מצב של היעדר תפיסת ביטחון סדורה. הם גוזרים את הדירקטיב של הדרג המדיני ומלקטים את התייחסויותיו באמצעות מנגנונים שונים על סמך פגישות עבודה, ניתוח מסמכים שונים כגון סיכומי דיוני, הערכות מצב אסטרטגיות ועוד - ולפיה בונים את תהליכי העבודה, כל אחד בדרכו".

"במצב זה, גוברים הסיכונים להיעדר הגדרה ברורה של האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל, להיעדר סנכרון והסדרה בין גופי הביטחון בנוגע לתחומי האחריות והסמכות, להיעדר קביעה מחייבת של הדרג המדיני לגבי סדרי העדיפויות לטיפול באיומים ובאתגרים ולהיווצרות מרחב פרשנות עצמאי של כל גוף בנוגע לנדרש ולמצופה ממנו".

אנגלמן ציין כי "בדרג המדיני ראשי הממשלה בנימין נתניהו ונפתלי בנט הצהירו כי חמאס מורתע, מרוסן ואינו חותר למלחמה", והוסיף: "חודשים ספורים לפני מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס הבבהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך דיון בנושא הערכת מצב של מבצע מגן וחץ (2023) כי יש 'לשמר את חמאס (שמורתע מאז 'שומר החומות') ככל הניתן, מחוץ לאירוע'. ראש הממשלה בנימין נתניהו גם הצהיר כי 'חמאס גילו שהם חסומים בזכות קיר הפלדה שבנינו להגנת אזרחי ישראל'. הצהרות דומות בנוגע למכשול בגבול רצועת עזה נאמרו גם על ידי שר הביטחון לשעבר בני גנץ".

הדו"ח התייחס גם לדרג הביטחוני-צבאי בכלל ולרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי ולראש השב"כ לשעבר רונן בר בפרט. אנגלמן כתב כי הם "סברו כי שילובן של טכנולוגיות מתקדמות בצה"ל ובשב"כ עם היכולות הקיימות יסייע להתריע על התקפה וליצור חומה מגינה מול אויבינו".

בסיכום דבריו כתב אנגלמן: "על ראש הממשלה להוביל יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה תהליך סדור של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי כתובה, שבמסגרתו יקבעו בין היתר את האינטרסים הלאומיים של המדינה בהיבטים ביטחוניים, מדיניים, כלכליים וחברתיים-תרבותיים, את יעדי-העל שלה ואת סדרי העדיפויות שלה בראייה כוללת".

עוד הוסיף מבקר המדינה: "ולאחר מכן עליהם לאשר את תפיסת הביטחון הלאומי ולתת לה תוקף רשמי. מומלץ כי ראש הממשלה יפרסם לציבור בחתימתו את תפיסת הביטחון הלאומי הרשמית, זאת כחלק מיישום עקרון האחריותיות של הממשלה כלפי אזרחיה. נוסף על כך, מומלץ כי תפיסת הביטחון הלאומי שתאושר תשמש את הדרג המדיני בין היתר לקבלת החלטות בנושאי בניין הכוח והפעלתו והקצאת משאבים".

לפני שבוע פרסם אנגלמן את הדו"ח השישי בסדרת דוחות הביקורת על המלחמה, שעסק בין היתר בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי בתקופת המלחמה. "קיימת ירידה חדה במספר החלטות הקבינט החברתי-כלכלי לאורך 20 שנה. בין 2003 ל-2023 פחת מספר ההחלטות בכ-90 אחוז", אמר המבקר. "השתתפות השרים בדיוני הקבינט שהתקיימו בממשלות ה-36 וה-37 הייתה חלקית ובחלק מהמקרים מצומצמת".

המבקר אנגלמן סיכם כי "אוזלת ידו של הקבינט במילוי תפקידיו במהלך המלחמה באה לידי ביטוי, בין היתר, בהימנעותו ממתן מענה מערכתי ליישובי קווי העימות ותושביהם מבעוד מועד. על יו"ר הקבינט, ראש הממשלה וממלא מקומו, שר האוצר - לפעול למימוש סמכויות הקבינט ולהבטיח כי הוא יפעל כפורום ממשלתי מוביל, הנשען על עבודת מטה ממשלתית רצופה לצורך קבלת מידע עדכני, קיום הערכות מצב וקבלת החלטות למול כלל הצרכים המתפתחים".