המשבר המדיני: סמוטריץ' בצעד נגד הרשות, בן גביר בהר הבית

לראשונה מפרוץ המלחמה, ובעיצומו של המשבר המדיני, השר לביטחון לאומי עלה להר הבית. הצעד של בן גביר מגיע זמן קצר לאחר ששר הביטחון גלנט הודיע כי חוק ביטול ההתנתקות יחול על אזורים נרחבים בצפון השומרון. ברקע: נורווגיה, אירלנד וספרד הודיעו על הכרה במדינה פלסטינית. סמוטריץ' דורש להפסיק את העברת הכספים לרשות ולאשר עשרות אלפי יחידות דיור ביו"ש: "הסכמה מקיר לקיר בממשלה"

זמן צפייה: 00:46

לראשונה מפרוץ המלחמה, ובעיצומו של המשבר המדיני - השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עלה הבוקר (רביעי) להר הבית. לבן גביר הצטרף ראש מינהלת הר הבית, הרב שמשון אלבוים.

ברקע, נורווגיה, אירלנד וספרד הודיעו הבוקר רשמית על הכרה פלסטינית בגבולות 67', החל ב-28 במאי. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קרא בחשבון הטוויטר שלו ליישם 6 צעדים, אותם כינה "תגובה ציונית הולמת לצעדיה החד-צדדיים של הרשות הפלסטינית". לדבריו, בישיבת הממשלה האחרונה "הייתה הסכמה מקיר לקיר בדבר הצורך לפעול באופן מיידי ולא להסתפק בהחלטה ההצהרתית שעברה בממשלה".

בין היתר, סמוטריץ' דרש לכנס מיידית את מועצת התכנון ביו"ש ולאשר עשרות אלפי יחידות דיור; להקים יישוב חדש ביו"ש על כל מדינה שתכיר חד-צדדית במדינה פלסטינית; להפסיק את העברת כספי הסילוקין לרשות הפלסטינית ולבטל את העברתם דרך נורווגיה.

השר גלנט בהצהרתו
השר גלנט בהצהרתו | צילום: תומר נויברג, פלאש 90

כמו כן, מוקדם יותר היום שר הביטחון יואב גלנט הודיע כי ביטול ההתנתקות, שעבר במליאת הכנסת, יחול על אזורים נרחבים בצפון השומרון - ובכך תתאפשר התיישבות מחודשת בשלושה יישובים שפונו: שא-נור, גנים וכדים.

גלנט אמר: "לאחר העברת חוק ביטול ההתנתקות בכנסת ובתום עבודת המטה שבוצעה, הצלחנו להשלים את המהלך ההיסטורי. האחיזה היהודית ביהודה ושומרון מבטיחה ביטחון, החלת חוק ביטול ההתנתקות תביא להתפתחות ההתיישבות ותקנה ביטחון לתושבי האזור". הוא הוסיף: "כשם שפעלתי בכל תפקידיי בממשלות ישראל - אמשיך לפתח את ההתיישבות ביהודה ושומרון, לחזק את מרכיבי הביטחון ואת ביטחון האזרחים - בצירים וביישובים".

מאהל תמיכה במדינה פלסטינית, אוסלו נורווגיה נורבגיה
מאהל תמיכה במדינה פלסטינית, אוסלו | צילום: רויטרס
הפגנה פרו-פלסטינית במדריד ספרד מדינה פלסטינית הכרה
הפגנה פרו-פלסטינית במדריד | צילום: רויטרס

ראש ממשלת נורווגיה יונס גר סטיורה אמר כי "לעם הפלסטיני יש זכות בסיסית להכרה עצמית", והסביר: "המלחמה בעזה הוכיחה שמענה על השאלה הפלסטינית היא הדרך להשיג שלום ויציבות. המהלך נועד לתמוך בכוחות המתונים שהפסידו שטח בסכסוך. פיתרון שתי המדינות הוא אינטרס ישראלי". סלובניה ומלטה צפויות להצטרף להכרזה, כפי שהצהיר שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל מוקדם יותר החודש.

לדבריו של סטיורה, אוסלו תכיר בירושלים כבירת שתי המדינות, "וייתכנו חילופי שטחים". ראש ממשלת אירלנד סיימון האריס מסר: "אנו משוכנעים שמדינות נוספות יצטרפו אלינו בשבועות הקרובים". שר החוץ באוסלו אספן בארת אייד הוסיף: "נעשים מאמצים משותפים לגבש חזון לשלום במזרח התיכון. מספר מדינות ערב, בהן סעודיה, מעורבות בכך - והכרה במדינה פלסטינית היא אבן דרך חשובה. בימים הקרובים נורווגיה תעמוד בראש התכנסות בינלאומית בבריסל, בה ראש הממשלה הפלסטיני יציג את תוכניותיו".