אוחנה: "נוטה שלא לאפשר הצבעה חוזרת למבקר המדינה"
פרסום ראשון: אחרי שבג"ץ הוציא צו על תנאי וקבע כי על הכנסת לנמק מדוע לא תבוטל הבחירה בעו"ד ראבילו, יו"ר הכנסת אמר בשיחות סגורות כי הוא נוטה שלא לאפשר בחירות חוזרות, והבהיר כי הוא ימתין לפסיקה כדי לקבל החלטה סופית. אם אכן זו ההחלטה שיקבל אוחנה - היא עלולה להוביל למשבר חריף בין הרשויות
פרסום ראשון: יו"ר הכנסת אמיר אוחנה שוקל לא לציית לפסיקת בג"ץ במידה ויוצא צו ביניים נגד מינוי מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה, כך נודע הערב (שני) לחדשות 13. אוחנה צפוי להמתין לפסיקת השופטים שביקשו מהכנסת להסביר את ההתרחשויות בהליך ההצבעה במליאה. יו"ר הכנסת בחר שלא להגיב לדברים.
אתמול הוציאו שופטי בג"ץ צו על תנאי המורה לכנסת לנמק מדוע לא תבוטל בחירתו של עורך דינו לשעבר של ראש הממשלה נתניהו לתפקיד המבקר. עוד החליט בג"ץ כי הרכב השופטים שכלל שלושה שופטים, יורחב מעתה לחמישה. הכרעה סופית בסוגייה תינתן רק לאחר קיום דיון נוסף ושמיעת טיעוני הצדדים. מוקדם יותר השיב יו"ר הכנסת אמיר אוחנה לבג"ץ בעניין סוגיית מינוי מבקר המדינה, והודיע כי הכנסת מתנגדת לקיום הצבעה חוזרת, זאת חרף הנכונות שהביע הייעוץ המשפטי של הכנסת לקבל מתווה של הצבעה חוזרת.
בשבוע שעבר, בתום דיון שנערך בבג"ץ בעקבות העתירות שהוגשו נגד מינויו עו"ד ראבילו למבקר, השופטים הודיעו כי בכוונתם להוציא צו על תנאי בנוגע לחשאיות הליך ההצבעה בכנסת.
המשנה לנשיא העליון, השופט נעם סולברג מתח ביקורת על ההתנהלות וציין כי ישנה "עננה לא רצויה" המעיבה על הדברים, ולכן הציע לקיים הצבעה חוזרת. בית המשפט הורה לכנסת להעביר את תשובתה בנושא תוך מספר ימים.
בתגובתו המקדמית לבג"ץ דחה ראבילו את הטענות בדבר תלות פוליטית, לאור היותו פרקליטו של רה"מ נתניהו, וטען כי הבחירות התקיימו בהתאם לחוק - ראבילו הכיר בכך שקיים ניגוד עניינים "בנושאים מסוימים", אך טען שיש לפתור אותו "באמצעים המקובלים, לרבות באמצעות הסדר ניגוד עניינים", ולא על-ידי פסילה גורפת. עוד נכתב: "הדין הישראלי קובע כי ניתן למצוא אנשים הגונים ובעלי יושרה אשר ימלאו את תפקידם נאמנה ויפעלו באופן אובייקטיבי ומקצועי, גם אם היו להם קשרים קודמים עם הגורמים הממנים".
באשר להליך המינוי כשלעצמו, טען ראבילו כי אין הוראה מפורשת האוסרת על גילוי או תיעוד ההצבעה על-ידי חברי הכנסת, וכי ההצבעה החשאית "אינה מקימה חובה משפטית על חבר הכנסת לשמור בסוד את אופן הצבעתו". בתוך כך, היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק טענה כי יש לדחות את העתירות בנושא. "אין חולק על כך שאם ניתנה הנחיה לח"כים לתעד את הצבעתם - מדובר בהנחיה בלתי-חוקית". עם זאת, אפק ציינה כי לא הוצגו ראיות לקיומה של הנחיה שניתנה בנושא.
עו"ד מור אמר מטעם העותר יאיא פינק: "אין לנו שום דבר אישי נגד ראבילו אבל הבעיה היא בליבת התפקיד ובליבת הבן אדם. בסופו של דבר מדובר באדם שהיה עורך דינו הפרטי של ראש הממשלה. אספנו 55 מקרים שבהם ראבילו ייצג את נתניהו גם כאשר יש זיקה אישית בהליכים אזרחיים וגם בעתירות לבג"ץ. ראבילו ייצג בשנים האחרונות לא רק את נתניהו אלא גם את הליכוד, משרד רה"מ, השר זוהר, השרה סילמן, השר שיקלי. הסדר ניגוד עניינים לא יפתור את הבעיה".
השופטת כנפי-שטיייניץ אמרה: "התפיסה היא שניגוד עניינים אפשר להסדיר בהסדר עניינים. עד היום אף אדם לא נפסל לכהונה בגין ניגוד עניינים נרחב ככל שיהיה". עו"ד דפנה הולץ לכנר אמרה מטעם העותרת ח"כ נעמה לזימי: "יועמ"שית הכנסת צריכה הייתה לייעץ לחברי הכנסת באשר לניגוד העניינים של ראבילו". השופט סולברג אמר: "לכאורה הכול גלוי וידוע לחברי הכנסת". השופטת רות רונן הוסיפה: "גם השאלה האם כל אחד שמציג מועמדות צריך להציג את ניגודי העניינים הפוטנציאליים שלו".