על חשבון הציבור: הרחבת החוק הנורווגי תעלה 12 מיליון ש"ח

מסמך כלכלי פנימי של מרכז המחקר והמידע בכנסת חושף שהרחבת החוק הנורווגי במתכונתו כפי שהליכוד מציע בשעות האחרונות תעלה למשלם המיסים כ-12 מיליון שקלים מדי שנה, כך פורסם הערב (שני) במהדורה המרכזית. התחשיב הזה מתבסס על הגרסה העדכנית של טיוטת החוק, שלפיה יוכלו שליש מחברי הסיעה הגדולה, הליכוד במקרה הזה, שמכהנים במקביל גם כשרים להתפטר מהמשכן ולפנות את המקום לבאים אחריהם.

הסכום מבוסס על עלויות השכר עבור הח"כים החדשים, שיצטרפו במקום השרים המתפטרים, שמגיע ל-4.8 מיליון ש"ח. כמו כן, כל שר מקבל שלושה עוזרים פרלמנטריים, שמקבלים בסך הכל משכורת של 4.6 מיליון ש"ח. נוסף לכך ישנם תקציבי הלשכות, כלי הרכב וההוצאות השונות במשרדים, סך הכל הוצאה של 2.2 מיליון ש"ח.

נכון להיום מדובר על 11 שרים, שליש מסיעת הליכוד, לעומת שישה או חמישה לפי המפתח הקודם. ראש הממשלה בנימין נתניהו היה זה שתקף בעבר את ממשלת בנט-לפיד על הגדלת החוק הנורווגי שהיא ביצעה בתורה, לעומת ממשלת נתניהו-גנץ שגם היא הגדילה את החוק. כל אחד בתורו מרחיב את החוק במחשבה שמדובר בעוד כמה מיליונים, ובסוף ה"כסף הקטן" מצטבר לסכומים גדולים על חשבוננו.

בתוך כך, בישיבת סיעת הליכוד שנערכה הערב השרה מירי רגב ביקשה הקלה נוספת עבור השרים המתפטרים ה"נורווגים". רגב טענה שיש להכניס סעיף לחוק שיאפשר להם להתחרט ולחזור לכהן בכנסת, אחרי שכבר התפטרו - גם אם הם ממשיכים לכהן כשרים. כלומר גם ח"כ שמונה לשר והתפטר במסגרת החוק הנורווגי, יוכל לחזור לכהן כחבר כנסת בעודו שר בממשלה. "בסופו של יום גם אנחנו צריכים איזשהי הגנה", אמרה השרה רגב בישיבה, "אני מתארת לעצמי שאם הסעיף הזה ייכנס לחוק יהיה הרבה יותר קל לשרים לוותר על הכיסא בכנסת".