הדחת היועמ"שית - והאיום: "המחאה תתעצם, אנחנו המגן האחרון"
הממשלה תדון בהדחת בהרב-מיארה - שלא צפויה להגיע לישיבה. בתום ערב של הפגנות ואחרי פיטורי ראש שב"כ, ארגוני המחאה מאיימים להסלים את המאבק: "לא ניתן לנתניהו לפרק את מוסדות המדינה למען הישרדותו הפוליטית"
חודש בדיוק חלף מאז הפעם האחרונה שבה שוחררו חטופים חיים במסגרת העסקה שמעולם לא הושלמה, ולפי שעה לא נראית שום התקדמות באופק - ו-59 חטופים עדיין נמקים בשבי חמאס. בזמן הזה הממשלה נדרשת לעניינים אחרים לחלוטין: מחר (ראשון) היא תדון בהדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, אחרי ההחלטה להדיח את ראש שב"כ רונן בר והצו הארעי שהוציא בסוף השבוע בג"ץ ומעכב את המהלך. ישיבת הממשלה מחר תחל שבוע דרמטי שיימשך עם ההצבעה על אישור תקציב המדינה ביום שני, ואישור שינוי חוק הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
יש לציין כי בכדי להדיח את היועצת המשפטית, על הממשלה תחילה לפנות לוועדת האיתור, שתזמין את בהרב-מיארה לשימוע. המסקנות שתקבל הוועדה יועברו לממשלה, שרק אז אמורה להתכנס כדי לקבל החלטה. מבחינתה של היועמ"שית, היא טרם החליטה באופן סופי האם להגיע לישיבה, אך מכיוון שהישיבה מחר אינה חלק מהליך שקבוע בחוק, היא לא צפויה להגיע.
בתוך כך, ראשי האוניברסיטאות פרסמו מכתב שבו הבהירו כי "אם הממשלה תפעל בניגוד להחלטות ופסיקות בית המשפט העליון - נפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו". לדבריהם, "אי-קיום צווים של בית המשפט העליון הוא לא פחות מסיכון קיומי למדינת ישראל. בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת קיום פסיקותיהם של בתי המשפט, ובית המשפט העליון בראשם, היא חובה על כל אזרח, קל וחומר על עובדי הציבור ונבחרי הציבור לרבות הממשלה והעומד בראשה. מצופה מהממשלה ומהעומד בראשה להצהיר בפומבי, כי הם מתכוונים לקיים את פסיקותיו של בית המשפט העליון ולפעול בהתאם. בשעת מלחמה זו, חובתה של הממשלה לנהוג באחריות לאומית וציבורית ולפעול לריפוי השסע הקורע את החברה הישראלית".
ב"אחים לנשק" התייחסו למהלך ואיימו להסלים את המחאה נגד הממשלה: "נחישות הציבור עצרה את פיטורי ראש שב"כ ותעצור גם את הפיכת היועמ"שית. לא ניתן לנתניהו לפרק את מוסדות המדינה למען הישרדותו הפוליטית. הקפאת הפיטורים על ידי בג"ץ מוכיחה שהציבור הרחב הוא המגן האחרון על שלטון החוק ומערכות הביטחון. כעת, כשהממשלה מסמנת את היועמ"שית כמטרה הבאה, אנו מודיעים בבירור - לא נאפשר זאת. המחאה תמשיך ותתעצם בכל הארץ".
"במקום לעסוק בפירוק מוסדות המדינה למען הישרדות קואליציונית, על הממשלה להתמקד בהשבת 59 החטופים שהפקירה מאז 7 באוקטובר. הם עדיין במנהרות, מחכים לשוב לחיק משפחותיהם, בזמן שהממשלה מעדיפה את שיקוליה הפוליטיים על שיקולי ביטחון המדינה".
בתחילת החודש, ובתום חודשים של מתקפות חוזרות ונשנות נגדה, שר המשפטים יריב לוין פתח בהליך הדחתה של בהרב-מיארה. בהצעה נימק לוין את ההחלטה: "לנוכח התנהלותה הבלתי הולמת וקיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".
עוד כתב לוין: "היועצת המשפטית לממשלה הנוכחית יצרה בישראל 'דמוקרטיית גיזלות'. בעוד שרוממות ערכי הדמוקרטיה בגרונה, לאמיתו של דבר ריסקה עד עפר את אותם עקרונות בשמם התיימרה לפעול. את השרץ שחפצה ביקרו – טיהרה, ואת הכשר שלא לרוחה – טימאה. וכל זאת בכסות צינית ודוגמטית של 'שלטון החוק', ממש ככנסייה בימי הביניים שפעלה כביכול 'בשם האל'".
מאז היועמ"שית הביעה את התנגדותה לשני עניינים מרכזיים שהממשלה פעלה לקידומם: הדחת ראש השב"כ, ומינוי מחדש של חבר הכנסת איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי.
בהודעתה על הדחת בר כתבה בהרב-מיארה לנתניהו: "הריני להודיעך ביחס להחלטתך להביא לישיבת ממשלה שתיקבע השבוע החלטה בעניין סיום כהונת ראש השב"כ, כי לא ניתן לפתוח בהליך סיום כהונה כאמור, עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך ואפשרותך לעסוק בנושא בעת הזו".
לדבריה, הסיבה נעוצה "ברגישותו יוצאת הדופן של העניין; תקדימיותו; החשש כי ההליך נגוע באי חוקיות ובניגוד עניינים, ובשים לב לכך שתפקיד ראש שירות הביטחון הכללי אינו משרת אמון אישית של ראש הממשלה".
למרות זאת, בממשלה אישרו בלילה בין חמישי לשישי את ההחלטה. מלשכת רה"מ נמסר כי "רונן בר יסיים את תפקידו כראש השב"כ ב-10 באפריל או כאשר ימונה ראש שב"כ קבוע - לפי המועד המוקדם מביניהם". נתניהו אמר בדיון: "זה ברור שאם יש חוסר אמון בסיסי של ראש הממשלה בראש השב"כ, מצב כזה לא יכול להימשך. זה נכון לכל מדינה דמוקרטית, ובמיוחד למדינה דמוקרטית כמו שלנו". עם זאת, בג"ץ קבע כי עד 8 באפריל צריך להתקיים דיון בעניין ההחלטה.
עוד הממשלה אישרה את חזרתו של בן גביר למשרד לביטחון לאומי, גם מקרה זה כאמור, למרות התנגדותה של היועמ"שית, שטענה כי חבר הכנסת יוכל להתמנות לשר, אך לא לחזור לתפקידו לשעבר.