שיקלי נגד הנגיד: "חיבל בכלכלת ישראל, מוביל מהלך פוליטי"

שר התפוצות עמיחי שיקלי התראיין הבוקר (שלישי) בתוכנית של קלמן וליברמן ב"רשת ב" ותקף את נגיד בנק ישראל אמיר ירון: "אני לא מתחרה בידע בכלכלה שיש לנגיד. אני חושב שבהקשר לרפורמה המשפטית התחזית שלו היא יותר מהלך פוליטי שהוא מוביל, ופחות מדע מדויק"

ירון העלה אתמול את הריבית במשק בפעם התשיעית ברציפות, רגע לפני חג הפסח, ובנוסף טען כי המהפכה המשפטית עלולה לגרום לאי ודאות ו"להשפיע באופן מהותי על ההתפתחויות הכלכליות והפיננסיות בטווח הקצר ובטווח הארוך יותר". על התייחסותו לחקיקה אמר שיקלי: "אני חושב שהוא טועה. מדובר יותר על פסיכולוגיה ודעת קהל באשר במתמטיקה. על איזו רפורמה משפטית הוא מדבר? במלואה? אנחנו מזמן לא שם".

השר המשיך: "אני מאוד מצטער על ההתנהלות שלו. ברגע שהוא הלך לרשת זרה, CNN, ונתן שם נבואות זעם על כלכלת ישראל - הוא חיבל בה". עוד טען שיקלי כי ירון שותף לדעתן של אליטות כלכליות, ומשרת אותן יותר מאשר את אזרחי ישראל. בנוסף הזכיר השר את הדלפות ההתכתבויות של ראשי המשק.

זמן קצר לאחר הריאיון פרסם שיקלי הבהרה בחשבון הטוויטר שלו: "אמרתי הבוקר שנבואות הזעם של נגיד בנק ישראל לגבי הרפורמה המשפטית ובפרט החלטתו לדברר אותן ברשתות זרות מייצרות אפקט פיגמליון שמחבל דה פקטו בכלכלת ישראל. לא הבעתי שום ביקורת הנוגעת להחלטותיו המקצועיות בנוגע להעלאת הריבית".

אמש גם שר התקשורת שלמה קרעי מיהר לתקוף את הנגיד אחרי העלאת הריבית: "תודה לנגיד בנק ישראל על מתנת החג המפוארת שהעניק לאזרחי ישראל. עם אטימות כזו ערב חג הפסח, אולי אפשר לשים רובוט בתפקיד הנגיד שיקבל החלטות על העלאות הריבית על סמך אלגוריתם אובייקטיבי ומנותק מהעם. ואולי כדאי כבר להתעסק בפתיחת הקרטל הבנקאי לתחרות, ולא לתת רק לבנקים להתעשר מהריבית".

זמן קצר לאחר מכן פרסם קרעי הודעת הבהרה: "אני מכבד את בנק ישראל כגוף עצמאי. אין ספק שעצמאותו חשובה לכלכלת ישראל, ואפילו לא רמזתי שצריך לפגוע בעצמאות שלו, אבל אף אחד לא חסין מביקורת. זו דמוקרטיה. לגופו של עניין, האם באמת ראינו שהעלאות הריבית הורידו את האינפלציה? התשובה היא לא. בסיס האינפלציה התרחב והיא הפכה ל'דביקה'. לדעתי, הוועדה המוניטרית צריכה לעצור רגע לחשוב, בפרט ערב חג הפסח, האם לא כדאי לחכות ולראות כיצד ישפיעו העלאות הריבית עד כה. ב-2008, לאחר המשבר, היו מקרים שבנק ישראל שמר על הריבית ללא שינוי והסביר שהוא ממתין שההשפעה של הרמה החדשה תשפיע. זה קורה גם בעולם. זה תהליך שלוקח זמן. צריך לתת לכלי הריבית לעשות את שלהם. לא חייבים אטימות ויד קלה על ההדק. אין הצר שווה בנזק המלך.

יש לציין כי הביקורות שסופג הנגיד, מגיעות דווקא לאחר שלפני כחודש וחצי ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לחברי הכנסת של הליכוד להפסיק להתערב ולהתבטא בענייו של ירון. "אנחנו מחויבים לשמור על עצמאות בנק ישראל. עצמאות בנק ישראל היא נדבך מרכזי במדיניות הכלכלית שמוביל ראש הממשלה במשך שני עשורים ודבר לא ישנה זאת", אמר אז ראש הממשלה.

אמש כאמור הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה על העלאת הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 4.5%. לפי הודעת הוועדה, "האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מצויה מעל הגבול העליון, מקיפה מנעד רחב של סעיפים, ועומדת על 5.2%. נרשמה התמתנות באינפלציה השנתית אך בקצב נמוך מההערכות המוקדמות". עוד נאמר כי "הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מכל המקורות עלו, ונמצאות בסביבת הגבול העליון של תחום היעד. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות כולן בתוך תחום היעד.

הנגיד אמיר ירון אמר כי "עריכת התחזית בתקופה הנוכחית כרוכה באי-ודאות ניכרת הנובעת מתהליכי החקיקה הנוגעים למערכת המשפט. אלו עלולים להשפיע באופן מהותי על ההתפתחויות הכלכליות והפיננסיות בטווח הקצר ובטווח הארוך יותר, ולכן גם על המדיניות המוניטרית שתידרש בתקופת התחזית. מכיוון שתוצאות תהליך החקיקה אינן ידועות בעת עריכת התחזית, אנו מציגים ניתוחים על בסיס שני מצבים: 1. תרחיש בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית מכאן ואילך; 2. תרחיש המציג ניתוח של השלכות כלכליות אפשריות במידה ששינויים חוקיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה, בפגיעה ביצוא, ובירידה בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית.

"במקרה שבו ההשפעה של השינויים נחלשת מהר יחסית, הפגיעה מוערכת בכ-0.8% תוצר בכל שנה בממוצע על פני התקופה בשלוש השנים הנבחנות. במקרה בו תפיסת הציבור (השווקים הפיננסיים, המגזר הריאלי והצרכנים במשק) תהיה שההשפעה של שינויי החקיקה תתמיד, הפגיעה מוערכת בכ-2.8% מהתוצר בממוצע לכל שנה בשלוש השנים הבאות". המשמעות: כלומר נזק של כ-42 מיליארד ש״ח ב-3 שנים בשל המהפכה המשפטית. עוד הוסיף הנגיד: "לא מזהים בעיה מערכתית בפירעון של משכנתאות, הבנקים מסייעים נקודתית ללקוחות המתקשים". בתשובה לשאלה איך הגיב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כשהציג לו את הנתונים העגומים אמר: "אני לא נכנס לתוכן הפגישות שלי איתו".

מטעם השר שלמה קרעי נמסר: "להתיימר לבצע מבחן תוצאה אחרי שנה אחת, עבור משכנתא שנלקחת ל-20 או 30 שנה זה לא רציני. אם בנק ישראל לא היה מתנהל באופורטוניזם כזה מאז 2011, היו נחסכים לאזרחי ישראל עשרות מיליארדים. זו תוצאה מוכחת. גם היום, השר קרעי קורא להפסיק עם המגבלות והתקנות של בנק ישראל שחוסמות את השוק החופשי ומגבילות את התחרות. כל אזרח יעשה את מה שצריך ונכון עבורו בהתאם לנסיבות הכלכליות ולסיכונים שהוא מוכן לקחת על עצמו. שוק חופשי ותחרותי טוב עשרות מונים מכל התערבות שהיא".