משרד האוצר: "להטיל סנקציות על חרדים המשתמטים מגיוס"

משרד האוצר, לבקשת ח"כ משה טור-פז, פנה למשרד הביטחון וליועצת המשפטית לממשלה בדרישה להטיל סנקציות כלכליות אישיות על חרדים המשתמטים מגיוס. בהצעות: פגיעה בקצבת האברך ובסבסוד מעונות היום. בפנייה נכתב כי "קיימת אפשרות לגבש הסדר אפקטיבי, בהתבסס על העקרונות הבאים: חובת גיוס אישית; סנקציות כלכליות על הפרט וביטול המנגנון המאפשר הימנעות משירות באמצעות פנייה ללימודים"

זמן צפייה: 02:00

במשרד האוצר שלחו היום (ראשון) מכתב למשרד הביטחון וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ובו נכתב כי יש להטיל סנקציות כלכליות אישיות על חרדים המועמדים לשירות ביטחון ומשתמטים מגיוס. "סנקציות כלכליות, אינן מהוות מטרה לכשעצמן", נכתב, "אלא משמשות כאמצעי שתכליתו להניע לפעולה ולהביא שינוי התנהגות בהתאם למדיניות רצויה".

בפנייה משרד האוצר מציע שתי קטגוריות עיקריות של סנקציות כלכליות. האחת כוללת פגיעה בהטבות התלויות בסטטוס הלימודים במוסד תורני, כולל סבסוד מעונות היום, קצבת אברך והנחה בדמי הביטוח הלאומי לתלמידי מוסדות תורניים. ההצעה השנייה כוללת פגיעה בהטבות נוספים בעלות משקל משמעותי בהכנסת משק הבית: סבסוד דיור (כדוגמת "מחיר למשתכן" או "מחיר מטרה), הנחה בתשלום הארנונה וסבסוד צהרונים לאחר שעות הלימודים.

עוד נכתב: "המציאות הכלכלית מחייבת כי מתווה הגיוס הנוכחי לא יכיל מנגנון שיביא לפגיעה שלא לצורך במאמצי ההשתלבות של אוכלוסייה זו בשוק העבודה. קרי, אין ליישם מודל שיביא לפגיעה בשוק התעסוקה מחד אך אינו משרת את מטרת הגיוס מאידך".

משרד האוצר
משרד האוצר | צילום: חדשות 13

"לאור זאת, ניסיון העבר, המבוסס על עשרות שנים בהם חלו הסדרי גיוס שונים, מלמד שגיל פטור גבוה אינו משרת את תכלית הגיוס אלא מהווה סנקציה על תעסוקה בלבד. זאת, מפני שעל אף שינויים משמעותיים שחלו בגובה גיל הפטור לאורך השנים, החל מגיל 24 ועד לגיל ,35 ההסדר לא הביא לגידול בהיקף המתגייסים, כך שההנחה שמנגנון זה ישפיע באופן חיובי על היקפי הגיוס לצה"ל נסתרה באופן עקבי על ידי המציאות".

הפגנת הפלג הירושלמי נגד גיוס חרדים מול תל השומר
הפגנת הפלג הירושלמי נגד גיוס חרדים מול תל השומר | צילום: תומר נויברג, פלאש 90

לסיכום נכתב בפנייה כי "ניסיון העבר והמחקר הכלכלי מלמדים כי קיימת אפשרות לגבש הסדר אפקטיבי, בהתבסס על העקרונות הבאים: חובת גיוס אישית; סנקציות כלכליות על הפרט המבוססות על קשר ישיר בין החלטות לתוצאות; ביטול המנגנון המאפשר הימנעות משירות צבאי באמצעות פנייה ללימודים במסגרת חליפית וניתוק בין חובת השירות הצבאי למגבלות על כניסה לשוק העבודה".

"בהמשך לכך, וככל שעמדתנו לעניין עקרונות ההסדר לא תתקבל, אנחנו סבורים כי נדרש שכל מודל שתכליתו ליישם סנקציות כלכליות יתבסס על העקרונות שפורטו: מועד תחולה מידי; השפעה משמעותית של הסנקציות על הכנסת משק הבית; תחולה על פני פרק זמן ממושך ואפקטיבי; מניעת ערוצי מימון עוקפים. בהמשך לכך, נדגיש כי סנקציות כלכליות הינן אמצעי שתכליתו להניע לפעולה עבור מימוש מדיניות רצויה, כאשר במתווה הנוכחי מטרתן להביא להגדלת היקף המשרתים בצה"ל מאוכלוסיית הגברים החרדים. עם זאת, ללא הסדר אפקטיבי כולל התומך בהגדלת היקפי הגיוס, סנקציות כלכליות לא יביאו לתוצאה הרצויה ועלולות להיות אות מתה."