היועמ"שית: "לפעול מיידית לגיוס 3,000 תלמידי ישיבות"
בתגובה ראשונה לפסיקה של שופטי בג"ץ, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה קרא למערכת הביטחון "לפעול מיידית לגיוסם של 3,000 תלמידי ישיבות בשנת הגיוס הנוכחית". עוד הבהיר בהודעה ששיגר לגורמים הרלוונטיים: "יש להימנע מכל פעולה להעברת כספים, באופן ישיר או עקיף, שיש בה משום תמיכה בפעילותם של אלה שנמנעים מגיוס, או שיש בה משום עקיפת פסיקתו האמורה של בית המשפט"
לאחר פסיקת בג"ץ בפה אחד בנושא חוק הגיוס, בו נקבע כי על תלמידי הישיבות להתגייס לשירות צבאי ולא לממן ישיבות שתלמידיהן לא קיבלו פטור, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, פרסם היום (רביעי) מסמך בשמה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, בו קרא למערכת הביטחון "לפעול מיידית לגיוסם של 3,000 תלמידי ישיבות בשנת הגיוס הנוכחית, בנוסף למספר המתגייסים הממוצע בשנים האחרונות".
עוד נכתב: "מדובר במספר ראשוני לגיוס מיידי, שאינו משקף באופן מלא את צרכי הצבא הנוכחיים ואת קידום השוויון בנטל, ועל מערכת הביטחון לפעול להצגת תכנית גיוס הכוללת הגדלה של מספר זה". עוד הובהר בהודעה, ששוגרה למשרדי הביטחון, האוצר והחינוך: "יש להימנע מכל פעולה להעברת כספים, באופן ישיר או עקיף, שיש בה משום תמיכה בפעילותם של אלה שנמנעים מגיוס, או שיש בה משום עקיפת פסיקתו האמורה של בית המשפט. פסיקה זו משליכה אף על תמיכות ואפיקי מימון אחרים המיועדים לתלמידי מוסדות תורניים החייבים בשירות צבאי".
הבוקר, הרכב של תשעה שופטים קבע פה אחד כי על המדינה לגייס את תלמידי הישיבות לצה"ל ולשלול תקציבים ממוסדות שתלמידיהם לא מתגייסים. "המסקנה המתחייבת היא כי התנהלות המדינה ממועד פקיעתו של החוק הייתה בניגוד לדין", קבעו השופטים. "הקושי שבמצב דברים זה מתחדד נוכח המלחמה המתמשכת בה מצויה מדינת ישראל, שמשליכה על צרכי הצבא בכוח האדם אשר נדרש על מנת לעמוד במשימותיו החיוניות. בעוד שבשנת 1949 מספרם של תלמידי הישיבות שלא התגייסו היה מצומצם ועמד על כ-400 תלמידי ישיבה בלבד, בחלוף השנים, 'הכמות הפכה לאיכות'".
"כיום, מספרם של תלמידי הישיבות הינו בסדרי גודל אחרים בתכלית; בהתאם לנתונים שהציגה המדינה, בסוף יוני 2023 המספר עמד על כ-63 אלף תלמידים. במצב דברים זה, אי-אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון יוצרת הפליה קשה בין אלה הנדרשים לשרת, לבין אלה אשר לא ננקטים הליכים לשם גיוסם. כפי שנאמר בפרשה אחרת, 'הפליה באשר ליקר מכל – החיים עצמם – היא הקשה שבהפליות. האדם מוכן ליתן חייו להבטחת מולדתו. הוא אינו מצפה לכל טובת הנאה מכך. הוא מצפה רק לכך שגם אחרים ינהגו כמוהו'", נכתב בפסק הדין.
"בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה", הוסיפו השופטים, "מעמסת אי-השוויון בנטל חריפה מתמיד - ומחייבת קידום פתרון בר קיימא לסוגיה זו. כפועל יוצא, המדינה אינה מוסמכת להעביר כספי תמיכות למוסדות תורניים בגין תלמידי ישיבה שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה כדין. מן הטעמים המפורטים לעיל, אנו מורים על קבלת העתירות ועל הפיכתם של הצווים על תנאי לצווים מוחלטים".
לאחר החלטת בג"ץ, התחוללה סערה במערכת הפוליטית - ובליכוד תקפו: "הפתרון האמיתי לבעיית הגיוס הוא לא פסיקת בג"ץ, שתהיה רלוונטית לתקופה קצרה בלבד, אלא השלמת חוק הגיוס ההיסטורי שנמצא כעת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בועדת החוץ והביטחון של הכנסת. תמוה שבג"ץ, שנמנע במשך 76 שנים לכפות בפסק דין את גיוס בני הישיבות, עושה זאת דווקא עכשיו, ערב השלמת חוק הגיוס ההיסטורי וכשגיוס החרדים האחרון היה הגבוה אי פעם"
"החוק גובש על-ידי מערכת הביטחון כשבני גנץ היה שר הביטחון", הוסיפו, "ועבר בקריאה ראשונה בתמיכת בנט, לפיד וליברמן. עכשיו פתאום בנט, לפיד, ליברמן וגנץ מתנגדים לחוק כי הם אינם מעוניינים בגיוס חרדים - אלא בהפלת הממשלה. בניגוד לטענתם החוק צפה תרחישי מלחמה ונערך להם, ובכל מקרה נעשות בו התאמות המתחייבות מהמצב הקיים. החוק מעלה באופן ניכר את שיעורי הגיוס של הציבור החרדי, קובע סנקציות כלכליות מוסדיות על אי עמידה ביעדים, ומכיר בחשיבות לימוד התורה".
ראש האופוזציה יאיר לפיד אמר: "בג"ץ אמר הבוקר את דברו, ודברו היה ברור וחד, כולל השופטים השמרנים ביותר: אין יותר פטור לחרדים. הפטור מגיוס לחרדים הוא בלתי חוקי. משרד הבטחון צריך לקיים את החוק ולהוציא צווי גיוס לעשרות אלפי צעירים חרדים שהשתמטו עד עכשיו משירות צבאי. נגמרו המשחקים. נגמרו הקומבינות. נגמרו הימים שבהם יש כאלה שצועקים 'נמות ולא נתגייס' וכאלה שמתים כי הם כן התגייסו. נגמרה האפליה בין דם לדם. אנחנו במלחמה בשבע זירות, לצה"ל אין מספיק חיילים. יש מילואימניקים שחייהם התפרקו מרוב עומס. אם לא נלחם ביחד, נמות ביחד".
עוד לדבריו, "התורה היא לא תירוץ להשתמטות והגמרא היא לא תירוץ לסרבנות. מהיום, מי שלא יתגייס לא יקבל מהמדינה אגורה שחוקה. לא יהיו יותר קצבאות לאברכים שלא מתגייסים, ולא יהיו יותר תקציבים לכוללים ולישיבות הפטור, כי אין יותר פטור. אני אומר מפה לממשלה, אנחנו נבדוק ונוודא שאתם לא מנסים להעביר את הכסף מתחת לשולחן ובתרגילים תקציביים. אני אומר לגורמי המקצוע במשרד האוצר ובמשרד הבטחון, אל תמצאו את עצמכם על ספסל הנאשמים בגלל לחצים פוליטיים. אל תעברו על החוק".
יו"ר מפלגת ש"ס, אריה דרעי, תקף את הפסיקה: "העם היהודי שרד רדיפות, פוגרומים ומלחמות רק בזכות השמירה על ייחודיותו – התורה והמצוות. זהו הנשק הסודי שלנו מול כל האויבים, כהבטחת בורא עולם. גם כאן, במדינת היהודים, לצד לוחמנו היקרים המחרפים נפש מול האויבים, נמשיך לשמור מכל משמר על חברת לומדי התורה המקיימים אותה מתוך הדחק. הם אלו שמשמרים את כוחנו הסגולי ומחוללים ניסים במערכה. אין שום כוח בעולם לנתק את עם ישראל מלימוד התורה וכל מי שניסה זאת בעבר – נכשל כישלון חרוץ. שום פסיקה שרירותית לא תבטל את חברת לומדי התורה בארץ ישראל, שהיא הענף עליו כולנו יושבים".
יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, תקף גם הוא את החלטת בג"ץ: "פסיקה של תשעה שופטים, ביניהם שלושה חובשי כיפה ואף אחד לא מתייחס לערך של לימוד התורה. אמרתי כבר ואומר שוב, מעולם לא פסק בית המשפט העליון לטובת לומדי התורה ואורח חייו של הציבור החרדי. לעם ישראל אין זכות קיום בלי לומדי התורה שתורתם אומנותם. ולא יהיה תלמיד ישיבה אחד שיפסיק את לימודו מתוך אחריות לכלל ישראל. שופטי בית המשפט ינסו לפגוע בעם ישראל ולומדי התורה ימשיכו בתלמודם".