סקר חדשות 13: תמונת המנדטים - והאם הציבור תומך בהרחבת הלחימה?

גם שנה וחצי אחרי מחדל 7 באוקטובר, הליכוד בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו הייתה נותרת כמפלגה הגדולה בכנסת לו הבחירות היו נערכות היום, עם 24 מנדטים, כך לפי סקר חדשות 13 שפורסם הערב (שני) במהדורה המרכזית. המפלגה השנייה בגודלה היא ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן עם 15 מנדטים, ומיד אחרי הדמוקרטים בראשות יאיר גולן עם 14 מנדטים. המחנה הממלכתי של בני גנץ מקבלת לפי הסקר 13 מנדטים, ואילו יש עתיד של ראש האופוזיציה יאיר לפיד מקבלת 11 מנדטים בלבד.

גם עוצמה יהודית של השר איתמר בן גביר מקבלת 11 מנדטים, ואחריה ש"ס עם 10 מנדטים. יהדות התורה מקבלת בסקר שלנו הערב 7 מנדטים, חד"ש-תע"ל עם 6 מנדטים, רע"מ עם 5 מנדטים, והמפלגה הקטנה ביותר שמצליחה להיכנס לכנסת לפי הסקר היא הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ', עם 4 מנדטים. בל"ד לא עוברת את אחוז החסימה.

ממבט על מפת הגושים ניתן לראות כי גוש הקואליציה עומד על 56 מנדטים, לעומת 53 מנדטים לגוש מתנגדי נתניהו ו-11 מנדטים למפלגות הערביות - אך התמונה משתנה במידה שראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט ירוץ לכנסת עם מפלגה חדשה.

בדקנו גם למי תצביעו במקרה שתתמודד מפלגה חדשה בראשות בנט, ובמקרה כזה זו המפלגה שתהיה הגדולה בכנסת - עם 31 מנדטים. הליכוד יורד במקרה כזה ל-20 מנדטים, הדמוקרטים מקבלים 9 מנדטים, ישראל ביתנו עם 8 מנדטים, יש עתיד עם 7 מנדטים, והמחנה הממלכתי עם 5 מנדטים בלבד. ש"ס ויהדות התורה מקבלות גם במצב הזה 10 ו-7 מנדטים בהתאמה, וגם מפלגתו של בן גביר נותרת עם 11 מנדטים, אך הציונות הדתית של סמוטריץ' לא עוברת את אחוז החסימה. חד"ש-תע"ל נשארת עם 6 מנדטים גם במקרה הזה, ורע"מ זוכה למנדט נוסף ומקבלת 6 מנדטים גם היא.

כאמור, מפת הגושים משתנה באופן דרמטי במקרה שבנט יתמודד, כאשר גוש הקואליציה יורד ל-48 מנדטים בלבד, גוש מתנגדי נתניהו עומד על 60 מנדטים - ובתווך המפלגות הערביות עם 12 מנדטים.

שאלנו גם מי מתאים יותר לכהן כראש ממשלה, והיחיד שמנצח את נתניהו בדו-קרב שכזה הוא בנט, עם 48% לעומת 38% לנתניהו. גנץ מקבל 39% מול 42% לנתניהו, לפיד מקבל 37% מול 47% לנתניהו, ואילו יאיר גולן מקבל 30% בלבד מול 47% לנתניהו.

עוד בדקנו האם הציבור תומך בהרחבת המלחמה בעזה. רוב בעלי הדעה - 46% - מתנגדים להרחבת המלחמה, לעומת 39% שתומכים. שאלנו גם האם רה"מ נתניהו מעוניין להרחיב את המלחמה בעזה ממניעים פוליטיים או משיקולים ענייניים-מבצעיים, ורוב הציבור (53%) סבור כי הוא פועל ממניעים של הישרדות פוליטית, לעומת 35% בלבד שסבורים כי הוא פועל משיקולים ענייניים-מבצעיים. רק 30% מהמשיבים סבורים כי הרחבת המלחמה מקרבת את שחרור החטופים, לעומת רוב של 57% שחושבים כי היא מסכנת אותם.

בשעה שעשרות אלפי צווי 8 נשלחים למילואימיניקים, שאלנו גם האם בעת הזו יש צורך בגיוס חרדים - או בחקיקת חוק שמעניק את המשך הפטור לחרדים, ורוב גדול בציבור (69%) סבור כי יש צורך בגיוס חרדים, לעומת 20% בלבד שסבורים כי יש צורך לפטור אותם מגיוס.

לסיום בדקנו על מי מבין הבכירים הציבור סומך יותר. 24% השיבו כי הם הכי סומכים על רה"מ נתניהו, 23% השיבו כי הם הכי סומכים על הרמטכ"ל אייל זמיר, 23% השיבו כי הם הכי סומכים על ראש שב"כ רונן בר - ורק 3% השיבו כי הם הכי סומכים על ישראל כ"ץ.

הסקר בוצע ע"י מאגר מוחות - מכון מחקר ויעוץ בינתחומי בע"מ בניהולו של פרופ' יצחק כ"ץ