אחרי האישור להקים ועדת חקירה לפרשת הצוללות: נתניהו ישמש כעד המרכזי

ועדת החקירה שעל הקמתה הוחלט היום (ראשון) תצטרך לעבוד זמן רב, זאת מכיוון שייקח זמן למצוא חברים לוועדה הזו, כאלו שבמשך 5 שנים ויותר מצד אחד מומחים בנושא, וכאלו שמצד שני לא התבטאו בנושא בתקשורת ולא נגועים בניגוד עניינים.

כמו כן, כל הדיונים בוועדה יהיו חסויים, כאשר העדות החשובה ביותר תהיה של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שצפוי להיות רה"מ הראשון בתולדות המדינה שיעיד בפני ועדת חקירה ממלכתית, במסגרתה יאלץ לפרט את נימוקיו לרכש הביטחוני של הצוללות - כאשר רבות מהחלטותיו היו שנויות במחלוקת.

בפברואר 2016, טרם יצא נתניהו לפגוש את הקנצלרית דאז אנגלה מרקל, טען נתניהו כי ישראל חייבת לרכוש במהרה צוללות - אחרת צה"ל יישאר בלעדיהן. בהמשך, ההסכם על רכש הצוללות נחתם עבור סכום גבוה מאוד רק בינואר 2022, וועדת החקירה תיאלץ לספק תשובות לפערים במחיר.

כזכור, ראש הממשלה נפתלי בנט נמנע היום בהצבעה על הקמת ועדת החקירה לפרשת הצוללות, כאשר שר הביטחון בני גנץ הגיש כבר בנובמבר האחרון את ההצעה להקמת הוועדה באישורו של בנט, אך האחרון דווקא תקע את ההחלטה בממשלה.

לפני כשבועיים החליט בנט להעלות את ההצעה להצבעה יחד עם שר החוץ יאיר לפיד, כשברקע היו דיווחים לגבי עסקת הטיעון המתגבשת בין יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו והיועמ"ש אביחי מנדלבליט. כידוע, ראש הממשלה בנט חשב שעזיבתו של נתניהו את הפוליטיקה "ידביק" את ממשלתו, ולכן בנט גם קידם את ההחלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות ולקח לעצמו את הקרדיט - ואז ברגע האחרון הוא החליט להמנע בהצבעה משמעותית זו.

ועדת החקירה שאושרה היום צריכה להיות מורכבת משופט בית המשפט העליון, שופט נוסף שהוא אלוף במילואים, איש התעשיות הביטחוניות וייתכן כי גם מבקר או איש אקדמיה בכיר. בנוסף, שר המשפטים גדעון סער החליט יחד עם שר הביטחון גנץ כי בוועדה יהיו 5 חברים.

ועדת החקירה תעסוק ב-3 ראשי פרקים עיקריים - ראשית, הרכש של כלי השיט והצוללות מ-2009 ועד 2016, שנית הניסיון להעביר את השליטה בתחזוקה של כלי השיט ממספנות חיל הים בישראל אל חברת תאגיד 'טיסנקרופ', ושלישית הסוגיה המצרית - האם וכיצד ישראל נתנה את הסכמתה למכירת הצוללות למצרים. בימים הקרובים נשיאת ביהמ"ש הלעיון אסתר חיות תמנה את יו"ר הוועדה.