40 חתני פרס ישראל עתרו נגד חוק הלאום: "להכיר בקבוצות מיעוט"

העתירה, שעליה חתומים בין היתר הסופר דויד גרוסמן וגברי בנאי, מבקשת לציין בחוק כי ישראל היא גם מדינת המיעוטים החיים בה. "מדינת לאום דמוקרטית אינה שייכת באופן בלעדי לרוב"

למעלה מ-40 כלות וחתני פרס ישראל הגישו הבוקר (ראשון) עתירה לבג"ץ נגד חוק הלאום. העתירה, אותה כתבה עו"ד רווית צמח, מבקשת כי לצד ההכרה כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי יצוין כי מדינת הלאום של העם היהודי היא גם מדינת כלל המיעוטים החיים בה. בין העותרים נכללו הסופר דוד גרוסמן, הכירוגרף אוהד נהרין, פרופסור דוד הראל ממכון ויצמן, פרופסור אליס שלוי, גברי בנאי, פרופסור אניטה שפירא, וכן אנשי מדעים ורוח, אמנים ואנשי משפט. לכתבות נוספות בנושא: פרסום ראשון: חוק הלאום ייכנס ללימודי הבגרות באזרחות יאיר נתניהו על הקריאה לשינוי חוק הלאום: "ישראל-דרוזיסטאן" בצל הבחירות: בעדה הדרוזית מחדשים את המאבק בחוק הלאום
הפגנה נגד חוק הלאום בכיכר רבין
הפגנה נגד חוק הלאום בכיכר רבין | צילום: חדשות עשר
בשונה מהעתירות שהוגשו בעבר נגד החוק שביקשו לעגן את ערך השוויון, מבקשת העתירה לפתור את אי החוקתיות של חוק הלאום על ידי הוספת שורה אחת בלבד המציינת כי מדינת הלאום של העם היהודי היא גם מדינת כלל המיעוטים החיים בה, כפי שנכתב בחוקות של מדינות לאום בעולם. בעתירה נכתב: "מדינת לאום דמוקרטית שיש בה קבוצת מיעוט ניכרת אינה שייכת 'באופן בלעדי' ללאום הרוב, ואין כל אפשרות ליישב פירוש אנטי דמוקרטי זה עם הביטוי 'מדינה יהודית ודמוקרטית'". בהמשך נכתב כי בהתאם לדברים אלו, "על מדינת לאום דמוקרטית, המגדירה את עצמה במפורש ב'תעודת הזהות' החוקתית החדשה שלה כמדינת לאום של העם היהודי, להכיר במפורש בה בעת ובאותה הגדרה, במסגרת אותה תעודה - בקיום קבוצות המיעוט שבה המהוות נתון קבע גם במרחב המשפטי". בשנה שעברה התקיימו ברחבי הארץ עצרות מחאה, בדרישה לבטל את חוק הלאום. המחאה התעוררה לאחר ש"חוק יסוד: מדינת ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי", עבר בכנסת. חוק הלאום קובע מבחינה חוקית את מעמדה של המדינה כ"מדינת הלאום של העם היהודי", את סמליה, ואת בירתה כ"ירושלים השלמה והמאוחדת". כמו כן, החוק מעניק לעברית מעמד מיוחד על פני השפה הערבית, וקובע כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי".