פגישה מתוחה ומבוי סתום: הרצוג תיווך, חיות ולוין נועדו

כשגובה הלהבות רק הולך ועולה מסביב, נפגשו הערב (שלישי) שר המשפטים יריב לוין ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לפגישה טעונה, שאמנם כותרתה "המהפכה המשפטית" - אך ברקע הכרעת בג"ץ המתקרבת בנוגע למינויו של דרעי לשר, כמו גם חשיפת חדשות 13 אמש שהוא אינו מתכוון להתפטר ונתיב ההתנגשות שנראה בלתי נמנע מיום ליום.

בעקבות תיווך של הנשיא יצחק הרצוג, נועדה נשיאת העליון עם שר המשפטים. לפי שעה, המגעים בין הצדדים הגיעו למבוי סתום. חיות, כשופטת, לא יכולה להעלות הצעות קונקרטיות - משום שהן יכולות להגיע לפתחה וביום מן הימים ייתכן שהיא תצטרך להכריע. לכן, את מלאכת המשא ומתן הקונקרטית ייאלץ לוין לעשות עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.

הפגישה בין השניים הגיעה על רקע חילופי הדברים הקשים ביניהם. ביום חמישי האחרון התייחסה נשיאת בית המשפט העליון חיות בנאומה בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי לרפורמה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין, ואמרה: "מדובר במתקפה שלוחת-רסן על מערכת המשפט, משל הייתה אויב שיש להסתער עליו ולהכניעו. זו תוכנית לריסוק מערכת המשפט. היא מיועדת להנחית מכה אנושה על עצמאותה ואי-תלותה של הרשות השופטת ולהפוך אותה לרשות שותקת".

"העצמאות ואי-התלות השיפוטית הן נשמת אפו של בית המשפט, ובלעדיהן לא יוכלו שופטי ישראל למלא את תפקידם כמשרתי הציבור וכנאמניו. בימים האחרונים שמענו כולנו כי הנימוק המרכזי להצדקת התוכנית הוא רצון הרוב והכרעת הרוב. אכן, 'שלטון הרוב' הוא עיקרון יסוד העומד בבסיס המשטר הדמוקרטי - אך הדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב. כל הטוען כי הרוב שבחר את נציגיו לכנסת, נתן להם בכך 'צ'ק פתוח' לעשות ככל העולה על רוחם, נושא את שם הדמוקרטיה לשווא. בית משפט עצמאי ובלתי-תלוי הוא הערובה לכך ששלטון הרוב לא יהפוך לעריצות הרוב", אמרה.

בתוך כך, הודה אתמול שר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת כי "שלושה כתבי אישום תרמו להבנה שצריך להעביר את הרפורמה המשפטית". לדבריו, "אני נחוש להעביר את הרפורמה, נחוש לשמוע את מי שישמיע דברים לגופו של עניין, ובטוח שנצא בסוף התהליך עם שינוי יסודי שנדרש שנים שיביא איזון בין שלוש הרשויות. דמוקרטיה כפי שצריכה להיות".

נזכיר כי לאחר שנשמעה ההתנגדות הציבורית של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לרפורמה של שר המשפטים יריב לוין, בשבוע הבא היועצת ומשניה ייפגשו עם השר, ויודיעו לו כי הם מתנגדים לנוסח הנוכחי של החקיקה. היועמ"שית, שלה תפקיד משפטי בחקיקה מכיוון שמדובר בהצעת חוק יסוד ממשלתית, עוסקת יחד עם משניה בחקיקה זאת. ההתנגדות של היועצת היא לחוק יסוד השפיטה על סעיפיו, כמו פסקת ההתגברות, עילת הסבירות ושינוי המבנה של הוועדה למינוי שופטים - בנוסח הקיצוני הזה. לטענתם היא נוגדת את החוק ונוגדת את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית.

במקרה המסתמן של התנגדות לחקיקה, השאלה העולה היא מה יקרה בהמשך, מכיוון  שצריך להמשיך ולהכין את החקיקה. בתור אפשרות ראשונה, ינסו לקיים משא ומתן ולרכך את עמדותיו של השר לוין באופן כזה שמשרד המשפטים יעניק את הרוח הגבית לחקיקה. בהרב-מיארה ומשניה מוכנים לשינויים, אך הם מעוניינים לא לתת רוב אוטומטי לפוליטיקאים על מינוי שופטים, ולא לאפשר פסקת התגברות ברוב קואליציוני רגיל.

אם והמשא ומתן לא יצליח, ושני הצדדים לא יגיעו לשום הבנות, משרד המשפטים יסיר את ידיו באופן כזה או אחר מהצעת החקיקה, והיא תוגש כהצעת חוק ממשלתית כפי שהיא מנוסחת כעת, ובאותה הצורה ששר המשפטים מכין אותה, אך לא דרך משרד המשפטים.