נתניהו בישיבה לזכר רבין: "צריך לצאת מן השוחות ולעבוד ביחד"
יו"ר הליכוד וראש הממשלה המיועד נשא דברים במליאת הכנסת, במלאת 27 שנים לרצח, ואמר כי אחרי שהסתיימה מערכת הבחירות "צריך לדעת על מה כן להסכים, על מה רובנו מסכימים". רה"מ לפיד: "אם ישראל תזנח את שלטון החוק, תפרק את הדמוקרטיה שלה"
"חילוקי הדעות לא ייעלמו – וזה בסדר. בכמה תחומים יש בינינו ויכוחים נוקבים, שגם אותם צריך לנהל באחריות ובשיקול-דעת. מאבק רעיוני הוא יסוד מוסד בדמוקרטיה. מותר להתווכח, לא חייבים להסכים על הכל – אבל מנגד, צריך לדעת על מה כן להסכים, על מה רובנו מסכימים".
לפני נתניהו נאם ראש הממשלה יאיר לפיד ואמר: "יצחק רבין האמין בישראל חזקה. הוא הקדיש לזה את חייו, וזה הביא למותו. הוא האמין שישראל צריכה להיות בכל רגע נתון מדינה שעוצמתה אינה מוטלת בספק. שגורלה בידה. שקיומה תלוי בה. רבין הבין בכוח. הוא לחם כל חייו, הוא היה רמטכ"ל מלחמת ששת הימים, הוא היה חייל של המדינה. בגלל שהוא הבין בזה, הוא ידע שכוחה של מדינת ישראל צריך להיות בנוי על יסודות חזקים במיוחד".
"הכוח לא נובע מאקדחים שמנופפים בהם", הוסיף לפיד ברומזו לח"כ איתמר בן גביר, "זה נשקם של הפחדנים, זה נשק של מפירי החוק, זה היה נשקו של יגאל עמיר. עוצמתה של מדינת ישראל נבנתה בידי רבין וחבריו על יסודות אחרים לגמרי".
"היסוד הראשון הוא שלטון החוק", המשיך ראש הממשלה, "צה"ל, שרבין היה אחד מבוניו, הוא לא עוד כנופיה מזרח תיכונית. הוא צבא שומר חוק של מדינה דמוקרטית. הוא צבא שלוקח על עצמו מגבלות של הפעלת כוח, מפני שזה מה שבונה את הכוח – העובדה שהחיילים שלנו יודעים שהם משרתים בצבא שעומד על עקרונותיו. זה לא רק עניין ערכי, זה חלק מבניין הכוח. אם אין חוקים ברורים, אין שרשרת פיקוד, אין משמעת, אין יכולת לנהל את הצבא. אם כל אחד יכול לירות בכל פעם שמתחשק לו, זה לא צבא, אלה מליציות".
עוד אמר לפיד: "אם אתם רוצים לראות מה קורה כשנותנים לצבא להגיע למקומות האלה, אין בעיה. תסתכלו על המזרח התיכון. לא חסרות מדינות כאלה. בגלל זה בדיוק הן תמיד הפסידו לצה"ל במלחמות ישראל. אם אנחנו נהיה דומים לאוייבינו, נפסיד להם את המלחמה".
"היסוד השני של עוצמתה של ישראל היא העובדה שאנחנו חלק מהצד המנצח בקהילה הבינלאומית – הצד של המערב הטכנולוגי והמתקדם. היסוד האחרון של תפיסת העוצמה של רבין הוא השאיפה לשלום. כמו בהרבה דברים אחרים, הוא ראה את זה באופן פשוט: האם ישראל תהיה חזקה יותר או חלשה יותר אם יהיה שלום? התשובה היא חזקה יותר".
"מפה, מהבמה הזו, מהתפקיד שאותו אני נושא עכשיו, הוא הסביר פעם אחר פעם שהוא לעולם לא יסכים לשלום שמחליש את ישראל, אלא רק לשלום שמחזק אותנו. רק שלום שהוא יצרן של עוצמה. לא בכל מחיר, לא בכל דרך, אבל בשורה התחתונה אם יהיה שלום אמיתי הבטחון הישראלי יתחזק, הכלכלה הישראלית תתחזק, החוסן החברתי יתחזק - אז צריך לחתור לשלום".
"אלה היסודות של תפיסת העוצמה הרבינית: החוק, הדמוקרטיה, הקידמה והשלום. ואז בא אדם שלא האמין בחוק, לא האמין בדמוקרטיה, לא האמין בקידמה ולא האמין בשלום, ורצח אותו. נהוג לומר שאפשר לרצוח אנשים, אבל אי אפשר לרצוח רעיונות. זה לא נכון. אפשר לרצוח רעיונות. הרעיונות היפים ביותר נרצחים בכל העולם כל יום. מה שיקרה עם תפיסת העוצמה של רבין, תלוי בנו. תלוי במה שנעשה בשנים הקרובות".
"אם ישראל תזנח את שלטון החוק, תפרק את הדמוקרטיה שלה, תיקח אחורה את הקידמה ואת הקשרים שלנו עם הקהילה הבינלאומית ותזנח לגמרי את השאיפה לשלום, אז היא תהיה מדינה חלשה יותר, והרעיונות של רבין יקברו לצידו. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. נכון שהרגע הנוכחי הוא לא רגע טוב לרעיונות האלה, אבל אנחנו לא מאמינים במה שאנחנו מאמינים רק כשמבטיחים לנו שזה יהיה קל. אנחנו לא נאבקים על המטרות שלנו רק כשיש לנו תעודת ביטוח שזה יצליח".
"רבין לחם בקרב על ירושלים במלחמת העצמאות, הוביל את צה"ל במלחמת ששת הימים, הלך להיות ראש ממשלה, משם הלך לאופוזיציה ומשם חזר להיות ראש ממשלה, מפני שהוא ידע שעל הרעיונות והאמונות שלך צריך להיאבק כל יום מחדש. זה לא בא בקלות. המבחן האמיתי הוא לא ההצלחות, אלא הנפילות".
"רבין לימד אותנו, בחייו ובמותו, שבעסק הזה שכולנו נמצאים בו, ניהול מדינות והתוויית הדרך, אתה נמדד בשאלה אם אתה מוכן ללכת עד הסוף. עד הסוף עם מה שאתה חושב שנכון. עד הסוף עם העקרונות והערכים שלך. אני עומד פה כראש ממשלת ישראל, ואומר מפה: גם אחרי הרצח, גם אחרי כל מה שקרה מאז הרצח, זה עוד לא הסוף. יצחק רבין איננו עוד. הרעיונות שלו חיים אתנו. יהי זכרו ברוך".
שר הביטחון בני גנץ עלה גם הוא לשאת דברים, אך אמר שלא יקריא את הנאום הכתוב שהכין והחל לתקוף: "אני לא אדבר על מה שקרה ב-27 השנים האחרונות, או במה שקרה לפניהן, אלא על מה שיקרה פה ב-27 השנים הקרובות. השבוע קיבלתי תזכורת קטנה, שמזכירה את הקשר המובהק והבלתי ניתן לניתוק בין מילים ובין מעשים. לא שמי שאומר אותן מתכוון שתהיה להם תוצאה. אבל מי שאומר אותן לא יודע לשלוט בהן שלא תהיה תוצאה".
"יצחק רבין שכל כך הרבה אנחנו מדברים בו שירת למעלה מ-40 שנה את המדינה", הוסיף גנץ, "גם עבדכם הנאמן הצליח כבר למלא 40 שנות שירות ביטחוני. בשם אותן מטרות בדיוק. לא בשם מישהו מהאנשים. לא בשם איזהו אזור בארץ הזו. לא בשל כיפה לא בשל לא כיפה. לא בשביל ערבי ולא בשביל יהודי. אותן מטרות בדיוק ואני אפס קצהו ליד יצחק רבין".
"זה לא סוד שכל פעם שאני הולך לכותל, אני מניח בדיוק את אותו הפתק. עם אותן מילים שיבוא שלום עלינו", המשיך שר הביטחון, "עשיתי טעות. הלכתי ערב לפני הבחירות, אני שמשרת את מדינת ישראל 40 שנים, לשים פתק בכותל. הגעתי לכותל וצעקו עליי 'רוצח'".
עוד אמר גנץ: "והנה אני מוצא את עצמי פסיק היסטורי ליד רבין, אבל עם אותן שנות שירות ועם אותן שנות מסירות. הולך לי לכותל ומקבלת אותי חבורת אנשים. לא כאלה שהצביעו לי, בצרחות נוראיות 'רוצח', ככה 20 דקות שלמות. עליי שבמרץ 78 נכנסתי לתוך לבנון פעם ראשונה ובמאי 2000 יצאתי בפעם האחרונה".
"בואו לא רק נחשוב מה הביא לאותו לילה נורא בנובמבר, אלא מה יכול להביא ללילה הבא חס וחלילה. אצל מי מאיתנו באיזושהי סיטואציה. אני אומר לכם שיש קשר בין מילים ומעשים בקצה. לא שמישהו שמכוון אותן ביקש את המעשה. אבל מישהו פירש אותו".
"והיה לי עוד רגע עצוב. הייתי היום באזכרה של רבין יחד עם חלקכם ואני יודע שזה הטקס הממלכתי של הכנסת. חבריי החרדים, חברי הדתיים לאומיים, חבריי הערבים, חבריי לליכוד - רק אבי דיכטר היה שם. ואני שואל את עצמי מה. זה טקס של מישהו אחר? אני לא מאשים בהיעדרות, אני מספר לכם את כאב ההיעדרות".
"אני משוכנע שחבריי לא רוצים שמיהו יפגע בי, ואני גם לא פוחד מזה. אבל אני חרד למדינה הזאת כי בסופו של דבר המילים מובילים למעשים. הם הובילו למעשים בעבר, והם יובילו למעשים בעתיד. תסתכלו בבקשה 27 שנה קדימה ותראו לאן הדברים יכולים להתדרדר, כי כשהם יתדרדרו לא יהיה כוח שיעצור אותם ואני אעשה הכל כדי לעצור אותם".
מוקדם יותר היום, בטקס האזכרה הממלכתי בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, התייחס רה"מ לפיד לתוצאות הבחירות: "רצה הגורל והאזכרה הזו, ליצחק רבין מתקיימת רק כמה ימים אחרי שמדינת ישראל הלכה לבחירות וחזרה מהן שוב מפולגת, שוב כועסת, שוב מאיימת להתפצל ל"אנחנו והם. אין 'אנחנו והם', רק אנחנו. רצח רבין היה ניסיון התנקשות בעצם הרעיון של חיים משותפים".
"אנחנו פה יחד. דתיים וחילונים, ימנים, שמאלנים ואנשי מרכז", הוסיף לפיד, "חילוקי הדעות הם עמוקים, הם אמיתיים, לפעמים הכרחיים, אבל מעל הכל - יש לנו אחריות משותפת. רוב מוחלט של אזרחי המדינה מאמינים בשלטון החוק, בערכים דמוקרטיים, בכבוד הדדי. רוב מוחלט של הישראלים רוצים יהדות שמחברת אותנו, לא יהדות שהיא כלי פוליטי ובטח לא יהדות שהיא אישור לאלימות".
."הממשלה בראשה אני עומד הפסידה בבחירות שנערכו בשבוע שעבר", הוסיף ראש הממשלה, "אני לא מתכונן לבזבז את חיי בלשנוא את מי שניצח. אני לא מתכונן להפנות את גבי לאלה שלא בחרו בנו. מי שמאמין בדמוקרטיה הישראלית כשהוא מנצח, צריך להאמין בה גם כשהוא מפסיד".
"אין תסריט ואין מצב שבו ניכנס לממשלה החדשה", הבהיר לפיד, "נילחם מהאופוזיציה על השקפת עולמנו ועל הערכים של ציבור ענק שבחר בנו. נילחם - עד שנחזור לשלטון. אם בינתיים הממשלה הנבחרת תעשה דברים טובים למען אזרחי ישראל, נתמוך בהם. נהיה אופוזיציה לממשלה, אבל לעולם לא נהיה אופוזיציה למדינה".
גם נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס בנאומו בטקס לתוצאות הבחירות ואמר: "למחנה המפסיד: המדינה לא נגמרה ולא נחרבה. יש לכבד את ההכרעה הדמוקרטית. המשיכו להשמיע את קולכם ולהיאבק על עמדותיכם, כמו בכל דמוקרטיה בריאה".
"אני פונה למנצחים ואומר להם את מה שאמרתי לאורך השנה האחרונה גם לקודמיהם, ליריביהם הפוליטיים: אינכם חייבים לוותר על תפיסת העולם שבשמה נבחרתם; אך בה בעת – נהגו כבוד זה בזה. חבקו את אחיכם ואחיותיכם מהצד המפסיד. היו קשובים לצרכיהם, לכאבם, לחלומותיהם. זכרו: הבחירות בישראל הן לא 'משחק סכום אפס'. אל תפחדו להתפשר ולהגיע לעמק השווה, כדי למנוע שבר וקרע בתוכנו".
"אם יש דבר שאני חושש ממנו, הוא שנעשה לעצמנו חיים קלים ביום הכואב והמורכב הזה", אמר הרצוג, "הרי ברור לכולנו שלעמוד ולהגיד שהלקח הוא שאסור לרצוח ראש ממשלה, זה לעשות לעצמנו חיים קלים. הרי ברור לכולנו שלעמוד ולומר שאלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה, זה מובן מאליו; וגם זה - לעשות לעצמנו חיים קלים. זה לא מספיק".
"כעת, מקץ סבב בחירות חמישי בתוך פחות מארבע שנים, אנחנו עומדים בפני צומת הערבות ההדדית. השאלה שאנחנו חייבים להתמודד איתה – אזרחים ומנהיגים כאחד – היא האם וכיצד אנו בוחרים בנו, ביחד שלנו. בחירה כזאת אין פירושה הסכמה ותמימות דעים אחידה. כלל וכלל לא. בחירה כזאת, בציווי "כל ישראל ערבים זה לזה", פירושה שאנחנו מפסיקים לעשות לעצמנו חיים קלים; פירושה שלא משנה מה יקרה, וגם אם קשה, ואני יודע כמה זה קשה לפעמים – אנחנו נשארים ביחד".