חוק הרוטציה אושר בכנסת; נתניהו צפוי לקבל היום את המנדט
הצעת החוק שמעגנת את ההסכם בין גנץ לנתניהו עברה ברוב של 72 ח"כים. בליכוד אוספים חתימות שיוגשו לנשיא כדי שיטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו. במקביל, הוגשה עתירה לבג"ץ נגד אישור החוק
מליאת הכנסת אישרה היום (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שמעגנת את הסכם הרוטציה בין נתניהו לגנץ ברוב של 72 תומכים מול 36 מתנגדים. כעת, בליכוד החלו לאסוף חתימות כדי להגיש לנשיא ולהטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ראש הממשלה בנימין נתניהו - והוא צפוי לקבל את המנדט עוד היום.
כמו כן, אושרה גם הצעת החוק שכולל את תיקון חוק מימון מפלגות כך שיאפשר גם לסיעת "דרך ארץ" של הח"כים הנדל והאוזר לקבל מימון. מדובר בהצעת חוק משלימה לחוק יסוד הממשלה, שאושר מוקדם יותר הבוקר.
בתוך כך, הנדל והאוזר דרשו לקחת את המימון היחסי שלהם מסיעת יש עתיד-תלם שממנה התפלגו. יש עתיד התנגדה, ולבסוף הגו פשרה: גם יש עתיד וגם כחול לבן יקבלו את המימון המלא.
כמו כן, התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ לביטול חוק הרוטציה: "יש פה ניסיון בוטה למוטט את יסודות הדמוקרטיה הישראלית, והכל כדי לאפשר לאדם אחד להימלט מאימת הדין. מדובר ברמיסה מבישה של שיטת המשטר וחיסול עצמאותה של הכנסת".
כזכור, אמש קבע בג"ץ פה אחד כי נתניהו יוכל לקבל את המנדט להרכבת הממשלה חרף כתבי האישום נגדו, וכן הכשיר את ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן. זאת,כאמור, בהסכמה של 11 שופטי ההרכב.
"המסקנה המשפטית שאליה הגענו אין בה כדי להמעיט מחומרת האישומים התלויים ועומדים נגד נתניהו בעבירות על טוהר המידות, ומהקושי הנגזר מכהונה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים", נכתב בהחלטת בית המשפט. "אולם תוצאה זו היא פועל יוצא של הדין, ומשאמרנו זאת נאמר גם שחזקת החפות עומדת לו. תפקידו של בית המשפט מוגבל לבחינת עילות הביקורת השיפוטית הקבועות בדין. על כן, כאשר נמנע בית המשפט מהתערבות במינוי כזה או אחר, אין ללמוד מכך אלא זאת – שההחלטה על המינוי אינה בניגוד לדין".
בעניין ההסכם הקואליציוני, שאותו הוחלט כאמור להכשיר, נקבע כי "מדובר בהסכם חריג גם בהשוואה להסכמים קואליציוניים מן העבר שנדונו בבית המשפט, ואולם אף שהוא מעורר 'קשיים משפטיים לא מבוטלים', לעת הזו אין מקום להתערב באיזה מסעיפיו, בין היתר, בהינתן התיקונים וההבהרות שמסרו ראש הממשלה וסיעות כחול לבן והליכוד".
בכל הנוגע לסעיפי ההסכם העוסקים בחקיקה עתידית, נפסק כי "בית המשפט אינו מתערב בהליכי חקיקה בטרם הושלמו, בין אם הם בעיצומם או שטרם באו לעולם". לגבי ההוראות העוסקת בהקפאת מינויים והגבלת חקיקה, נקבע כי לאור ההבהרות של הצדדים - לא גלומה בהוראות אלו בהסכם הקואליציוני אי חוקיות או פגיעה בתקנת הציבור המחייבת את ביטולן על ידי בית המשפט. עם זאת, נקבע כי "ככל שתתעורר סוגיה ספציפית הנוגעת ליישומה הקונקרטי של הוראה כלשהי מן ההוראות הנ"ל, ייבחנו הדברים בשעתם ולגופם".
לסיכום, קבע בית המשפט כי מדובר "בהסכם קואליציוני חריג, שחלק מהוראותיו מעוררות קשיים לא מבוטלים. כך לדוגמה, ההסכמות בעניין החוק הנורווגי המדלג, אם יוחלט להוציאן אל הפועל, הן מוקשות ביותר נוכח היותן שינוי רטרואקטיבי של כללי המשחק ושל הזכות לבחור ולהיבחר. כך גם השחיקה במעמדה של האופוזיציה בישראל. עם זאת, טרם בשלה העת לבחון טענות אלה".