נתניהו: "דחיית חוק הנבצרות היא רמיסת הכרעתם של אזרחי ישראל"

פרסום ראשון: ראש הממשלה בנימין נתניהו השיב הערב (חמישי) לבג"ץ בעניין דחיית כניסת חוק הנבצרות לתוקף, ותקף את בית המשפט ואת היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה. "משמעות דחיית כניסתו של החוק לתוקף הינה אחת", כותב נתניהו, "רמיסה ברגל גסה את הכרעתם של רבבות אזרחי ישראל".

"עם כל הכבוד לעותרים", הוסיף ראש הממשלה, "במדינת ישראל לא יתקבל שלטון האליטות של אפלטון וקולו של כל אחד מבוחרי סיעות הקואליציה שווה לקולו של כל אזרח אחר. לבית המשפט העליון אין כל סמכות להתערב בחוק יסוד. ליועמ"שית אין כל סמכות להוציא ראש ממשלה נבחר לנבצרות, ואין לה כל סמכות לקבוע שאפשרות תיאורטית כשזו תיוותר על קנה, בניגוד מוחלט לרצון הבוחרים. קבלת העתירה עלולה לגרום למצב שבו היועמ"ש, שאינו נבחר ציבור, ייקבע במקום הציבור הרחב מי יכול לנהל את המדינה ומי לא".

כזכור, מוקדם יותר השבוע הגישה היועמ"שית את תצהיר התשובה שלה לבג"ץ לקראת הדיון בחוק הנבצרות. היא כתבה כי "חוק יסוד אינו יכול לשמש כמעין משאב פרטי המסלק מן הדרך בעיות פרסונליות מתחום טוהר המידות והדין הפלילי". לדבריה, יש לפחות להחיל את החוק מהכנסת הבאה. היועמ"שית לא תגן על החוק בבג"ץ - ואת ראש הממשלה בנימיין נתניהו מייצג עורך דין פרטי.

לפי בהרב-מיארה, "באמצעות דחיית התחולה, לכל הפחות לכנסת הבאה, תינתן אפשרות לעצב את ההסדר מתוך ראייה משטרית רחבה, במבט צופה פני עתיד ומאחורי 'מסך בערות'". היועמ"שית הוסיפה כי "תיקון חוק יסוד לשם התנערות, ולו חלקית, מחוות דעת למניעת ניגוד העניינים בעניינו של ראש הממשלה - כמו גם להתחייבות מפורשת שניתנה בשעתו על-ידי ראש הממשלה לבית המשפט הנכבד, התחייבות שכבר נקבע על-ידי בית המשפט שיוצרת כלפיו 'מעין השתק שיפוטי' - מגלם חומרה יתרה. זאת בפרט כשהתנערות זו נועדה לאפשר את מעורבותו של ראש הממשלה בקידום שינויים במערכת המשפט שיש בהם כדי להשפיע על עניינו האישי".

תשובה ברוח דומה הוגשה מטעמה של בהרב-מיארה כבר ביולי האחרון, אז אמרה כי "נעשה שימוש לרעה בסמכות הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה".

עוד נטען כי הפסיקה "אישרה את כהונתו תחת כתב אישום בגין עבירות חמורות של טוהר המידות; בניגוד לחוות דעת מחייבת למניעת ניגוד עניינים, שאף נקבע כי חל על ראש הממשלה "'שתק מעין שיפוטי' מלטעון אחרת ביחס למעמדה; ותוך עיצוב הסדר נבצרות שנועד ליתן מענה לנסיבות עניינו של ראש הממשלה ולאפשר את מעורבותו בקידום חקיקה שיש בה כדי להיטיב את מצבו המשפטי האישי, באופן שאינו תואם את תכליות מוסד הנבצרות" - עולה כדי שימוש לרעה בסמכות המכוננת ומבקשת להוציא צו על תנאי".

חוק הנבצרות, שעבר במרץ האחרון, קבע כי לא ניתן יהיה להוציא ראש ממשלה לנבצרות, אלא בשל מצב רפואי. בליכוד טענו אז כי החוק אינו פרסונלי וכי הוא נוגע לכל ראשי הממשלה. עם זאת, זמן קצר לאחר העברת החוק, נתניהו הצהיר בפומבי שהוא "נכנס לאירוע" ומתערב בחקיקת המהפכה המשפטית - בניגוד להסכם ניגוד העניינים שהוא כפוף לו.