משבר הגיוס: גלנט יצביע נגד קידום חוק הפטור מהכנסת הקודמת

הלילה (שני) ב-01:00 צפויה המליאה להצביע על החלת דין רציפות בחוק הגיוס מהכנסת הקודמת, זאת לאחר שבשבוע שעבר הפיצה היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, סקירה לקראת הדיון, שבה ציינה כי על רקע הפסיקה הקיימת, ריבונותה של הכנסת ומעמדה מקנים לחברי הכנסת את האפשרות לקבל החלטה בנוגע להחלת דין הרציפות, אף אם לדעת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קיימת מניעה מלאשרה בהליך הפנימי בממשלה. לצד זאת ציינה אפיק, כי בעת הכרעתם בסוגייה, על הח"כים לקחת בחשבון כי ככל שנפל פגם בהליך הפנים ממשלתי - הוא עלול להשפיע גם על ההליכים בכנסת.

שר הביטחון יואב גלנט יצביע נגד קידום החוק. בתוך כך, מחאה חריגה הבוקר לקראת ההצבעה היום: אנשי פורום "מתגייסים לאחדות", התומך בגיוס חרדים ומורכב מהורים שכולים, משפחות חיילי מילואים ואנשי רוח, הניחו זרי פרחים סמוך לבתים ומכוניות של חברי קואליציה ושרים, בהם שר החוץ כ"ץ ויו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ יולי אדלשטיין, עליהם נכתב: "מטעם הבאים בתור - לתומכי חוק הפטור". ח"כ גוטליב: "מופרעים, אם התלבטתי לרגע - הזרים שכנעו אותי להצביע בעד".

מיש עתיד נמסר כי "לאחר מחדל 7 באוקטובר, בעת מלחמה, כששחיילינו מחרפים נפשם בחזית ומילואימניקים קיבלו צו 8 לסבב שלישי תוך שנה - שואפת הקואליציה לקדם הערב חוק השתמטות המוני. זו הצעה לא-ערכית, לא ציונית, לא יהודית. אנו קוראים לכל אחד ואחת שנשארה בו טיפת מוסר וכבוד לצה"ל להציב קו אדום ולהתנגד לחוק".

במקביל, ארגון "אמהות בחזית" מחו הבוקר בסמוך לביתו של שר הכלכלה ניר ברקת בקריאה שיצביע נגד חוק הגיוס - ופעילותיו הציבו קיר זיכרון עם שמות חללי חרבות ברזל. הן קראו לשר "לצאת, לכבד את זכר הנופלים ולהרכין בפניהם ראש לפני שהוא מרים את האצבע בהצבעה הדרמטית היום". מובילת הארגון, עו"ד איילת השחר סיידוף, אמרה: "לא ננוח ולא נשקוט, בכל בוקר נעיר חבר כנסת אחר, עד שכולם שם יתעוררו ויעשו את הדבר הנכון".

בסקירתה, אפיק הסבירה כי מכיוון שמשמעותה של החלת רציפות היא למעשה "דילוג" על הקריאה הראשונה, ומתוך תשומת לב לנימוקים המוזכרים במכתבו של המשנה ליועמ"שית ולשינוי הנסיבות המשמעותי עקב המלחמה, היא סבורה שיש בצירוף של אלה כדי לעורר קושי בהחלת דין רציפות על ההצעה. ביום ראשון שעבר דן הרכב מורחב של תשעה שופטים בבג"ץ בעתירות המבקשות לחייב גיוס חרדים לאלתר, לצד עצירת תמיכת המדינה במוסדות בהם לומדים מחוייבי גיוס. את העתירות הגישו שורת ארגונים אזרחיים בעקבות פקיעת חוק הגיוס הקודם, ובהם התנועה לאיכות השלטון ואחים לנשק. בראש הרכב השופטים יושב ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן.

היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה, אישרה אמנם את ייצוג הממשלה על-ידי עורכי דין פרטיים, אך הדגישה כי הם אינם מוסמכים להעביר הוראות למשרדי הממשלה - ובכך למנוע למשל גיוס חרדים בפועל או להנפיק חוות דעת לפיה ניתן להמשיך ולתקצב ישיבות. בתצהיר שהגישה לבג"ץ ביום חמישי, בהרב-מיארה נקבה במספר 3,000 כיעד למכסת גיוס חרדים מהחודש הנוכחי ועד חודש יוני בשנה הבאה. זאת, לעומת 460 חרדים שגויסו בשנה הקודמת.

כאמור, גלנט לא צפוי לתמוך בחוק, ואמר כבר לפני כשבוע כי ידרוש הסכמה רחבה גם במקרה של פרישת גנץ מהממשלה. לדברי גלנט, "צה"ל צריך את המשרתים החרדים בכל התפקידים. לא מדובר בפוליטיקה - מדובר במתמטיקה. כל חוק שיהיה מוסכם על ממשלת החירום יהיה מקובל עליי, אבל חוק שלא יזכה לתמיכה מכל חלקי הציבור לא יתקבל על-ידי החיילים ולא יקבל את תמיכתי. בעיה כה עמוקה לא יכולה להיפתר חד-צדדית".

לדבריו, "אפשר להגיע להסכמות, אבל כולם צריכים להתעלות מעל השיקולים הפוליטיים ולגלות מנהיגות. ההיסטוריה לא תסלח למי שישים שיקולים פוליטיים מעל המלחמה. ציפיתי שגנץ יגלה את המנהיגות הדרושה בשעת מלחמה, יתעלה מעל השיקול הפוליטי ויביא לגישור - אבל זה לא קרה. הבנתי שהתנה את ההסכם במועד לבחירות. גם החרדים היו צריכים ללכת צעד אחד קדימה - ועוד לא מאוחר. כולם צריכים לתמוך בפתרון מוסכם".

בשבוע שעבר דן הרכב מורחב של תשעה שופטים בבג"ץ בעתירות המבקשות לחייב גיוס חרדים לאלתר, לצד עצירת תמיכת המדינה במוסדות בהם לומדים מחוייבי גיוס. את העתירות הגישו שורת ארגונים אזרחיים בעקבות פקיעת חוק הגיוס הקודם, ובהם התנועה לאיכות השלטון ואחים לנשק. בראש הרכב השופטים יושב ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן.

נזכיר כי לאחר פקיעת תוקפו של חוק הגיוס הנוכחי ורגע לפני הדיון בבג"ץ בנושא, אמרו בלשכת נתניהו כי ראש הממשלה החליט לקדם את חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת ואותו הגיש שר הביטחון דאז וחבר הקבינט המצומצם כיום, השר בני גנץ  - "כדי לגשר על המחלוקות ולהביא להסכמה רחבה". גורם בסביבת רה"מ מסר כי נציגי המפלגות החרדיות עודכנו מראש במהלך ונתנו הסכמתם.

החוק, שקודם בכנסת הקודמת כ"תיקון 26 לחוק שירות הביטחון", הוכן על-ידי מערכת הביטחון לאחר עבודת מטה יסודית. למחרת, הממשלה אישרה את החלת דין הרציפות על הצעת החוק, והוא קורא לכל הסיעות שתמכו בהצעה בכנסת הקודמת, ביניהם יש עתיד, העבודה וישראל ביתנו, להצטרף להצעה. יש לציין כי החוק אושר זמן רב לפני תחילת המלחמה - וכעת צרכי צה"ל שונים בתכלית.

מגיש הצעת החוק בכנסת הקודמת, בני גנץ, תקף: "ראש הממשלה, מדינת ישראל זקוקה לחיילים ולא לתרגילים פוליטיים שקורעים את העם בעת מלחמה. מתווה השירות הישראלי שעליו סוכם בממשלה הקודמת הוכן במערכת הביטחון כחוק גישור וכבסיס לפיתוח מתווה שירות ישראלי, כדי להביא לשירות של כל חלקי העם". גנץ הוסיף כי "חוק הגישור הזמני שהוגש שאותו אתה מבקש להעביר עכשיו - לא היה מספק אז, ואינו רלוונטי היום במציאות שאחרי 7 באוקטובר. תם זמן הדיבורים - זה הזמן למעשים. מצפים מכל ראשי המפלגות החרדיות, הרבנים ומנהיגי הדור לתמוך בקולם בשירות לציבור החרדי, כפי שטוען ראש הממשלה בהודעתו".