הידברות, דיונים בבג"ץ ומחאה: מה השלב הבא במהפכה המשפטית?

בתום 30 שבועות של מחאה ויותר מחצי שנה מאז הציג לראשונה שר המשפטים יריב לוין את התוכנית של הממשלה למהפכה המשפטית, הפגרה בכנסת מסמלת אולי הפסקה סביב נסיונות החקיקה - ושינוי במחאה. נתניהו הודיע על הפסקת החקיקה עד נובמבר לצורך הידברות וחברי ליכוד רבים, בתיאום או שלא, הכריזו שידחפו להסכמות רחבות ולא ישתפו פעולה עם חקיקה חד צדדית. המחאה בשלב זה תנסה להשאיר את הנושא בכותרות ושורת דיונים בבג"ץ עלולים לעורר את השיח שוב.

מבליץ הראיונות האחרון של נתניהו ניתן ללמוד אולי על הכיוון שהוא עשוי לקחת בקרוב, כשהוא חוזר ומדגיש שבכוונתו להגיע להסכמות רחבות, אך בה בעת ממשיך לתקוף את מערכת המשפט ואת מאות אלפי המוחים. בריאיון הבוקר לרשת "פוקס" כינה את מארגני המחאה "מיעוט קיצוני" וטען שהם מחזיקים בשבי את האופוזיציה.

במספר ראיונות הוא חזר וכינה את בית המשפט העליון "הכי אקטיביסטי בעולם" ובריאיון ל-CNN התחמק משאלה אם יציית לפסיקת בג"ץ במקרה וזה יפסול את החוק לביטול עילת הסבירות. ביד אחת מקדם נתניהו הידברות, אולי במטרה להנמיך את הלהבות ולהרדים את המחאה - וביד השניה שומר על "הבייס" ולא מרפה מביקורת על מערכת המשפט.

לעומת נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט נראה כמי שחותר להסכמות באופן ברור יותר. גם בעת ההצבעה בשבוע שעבר הוא נראה במליאת הכנסת כשהוא משוחח עם לוין ועם בכירים בקואליציה ובאופוזיציה בניסיון להגיע לפשרה של הרגע האחרון. אתמול נשאל גלנט על נושא הציות לפסיקת בג"ץ ואמר כי "ישראל היא מדינה דמוקרטית - נפעל לפי החוק".

במקביל, באופוזיציה ממשיכים להציג עמדה נוקשה, ומארגני המחאה ממשיכים בקו ניצי של התנגדות לפשרה. ראש האופוזיציה יאיר לפיד התייחס אתמול במליאת הכנסת לדברים והציב תנאי לפיו "הפתרון האפשרי היחיד שיאפשר חזרה להידברות היא הקפאה בחקיקה. הממשלה והאופוזיציה צריכות לחוקק ביחד הקפאה של 18 חודשים, שבמהלכן יתקיימו השיחות בבית הנשיא".

"התפקיד שלי, והתפקיד של האופוזיציה כולה", המשיך לפיד, "הוא לא לסדר לנתניהו ביקורים בבית הלבן, ולא להרגיע את סוכנויות הדירוג שנתניהו שיקר להם. אם הממשלה רוצה להגיע להסכמות רחבות, חובת ההוכחה עליה. כל עוד אין הקפאה בחקיקה, אין טעם לדבר על חוקים אחרים מפני שברור לגמרי שהממשלה שוב תברח ברגע האחרון".

בתקופה הקרובה הכנסת תהיה בפגרה והחקיקה לא תקודם, אך שורת דיונים בבג"ץ עשויים לעורר את השיח הציבורי סביב המהפכה המשפטית. כבר אתמול קבע הרכב השופטים פה אחד כי "חוק טבריה" לא יחול בבחירות המוניציפליות הקרובות.

משמעות הדבר היא כי מקורבו של חבר הכנסת אריה דרעי, בועז יוסף, המכהן כיו"ר ועדה קרואה בעיריית טבריה, לא יוכל להתמודד בבחירות הקרובות לראשות העיר. לאחר התייעצות, הרכב השופטים המליץ למקורבו של דרעי, בועז יוסף, להודיע כי לא יתמודד בבחירות הקרובות - אך הוא סירב. במהלך הדיון טענה הנשיאה חיות כי: "החוק הוא פרסונלי כי הוא תפור למידותיו של הבחירות בטבריה. חברי הכנסת אמרו זאת בפה מלא".

בהמשך השבוע, ביום חמישי, יתקיים דיון על חוק הנבצרות. היועמ"שית טענה בחוות דעת בשובע שעבר שהכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכותה "כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה". לטענתה נתניהו העביר את החוק במטרה להפר את הסכם ניגוד העניינים. מדובר בתיקון לחוק יסוד, והשופטים לרוב לא מתערבים בתיקונים כאלה. לכן, עיניים רבות נשואות לבג"ץ כדי להבין כיצד יגיבו והאם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות תרחיב את ההרכב על מנת שיוכל לפסול חוק יסוד.

כמו כן, בספטמבר יחלו דיונים על החוק לביטול עילת הסבירות שעבר השבוע בכנסת. בהרב-מיארה לא תגן על החוק בבג"ץ והממשלה תשכור עורך דין פרטי לשם כך. ב-12 בספטמבר יתקיים גם דיון סביב הפרת הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה - בו תטען היועמש"ית שההסדר הופר. בדיון יקבע בג"ץ אם אכן הופר ההסכם - ואם כן, ייתכן ויינקטו פעולות.

דיון נוסף שצפוי להתקיים בחודש ספטמבר הוא על כינוס הוועדה לבחירת שופטים. שר המשפטים יריב לוין לא כינס את הוועדה עד כה, על אף שנבחרו נציגי ציבור שירכיבו אותה. הדיון יהיה בהרכב של שלושה שופטים והם עשויים להורות על כינוס הוועדה  - מה שיעלה את השאלה האם השר יעשה זאת.