גלנט, הרמטכ"ל ואדלשטיין: ממשלת ההדחות יודעת לעשות רק דבר אחד
במסגרת המאבק על כוח בלתי מוגבל, ממשלת ישראל אימצה לעצמה פעולה אחת, החוזרת על עצמה שוב ושוב מול כל גורם המנסה לרסן אותה. כך נדחקו מתפקידיהם או פוטרו יואב גלנט, הרצי הלוי ורונן בר, וכך מקודם ההליך להדחת גלי בהרב-מיארה. כעת, באופן צפוי, גם ראשו של יולי אדלשטיין בסכנה. בממשלת ההדחות, כל מי שלא מציית מצוי בסכנת פיטורים - ומהות האחריות מודחת לאסלה
הקרב על הגבולות הפנימיים הוא קרב על כוח. מאבק על היכולת לבצע מהלכים, בלי בלמים, בלי כללים, בלי כאבי בטן, בלי "לא נעים", ובעיקר בלי גורמים מרסנים. בממשלה הנוכחית, כשמישהו לא מתיישר - פשוט מדיחים. ממשלת ההדחות.
כחלק מתהליך ההדחה, אותה פעולה יחידה שהממשלה יודעת לעשות מול גורמים המעזים לרסן את כוחה, תמיד ישנם הרבה תירוצים, ספינים ושקרים. אלא שהאמת תמיד צפה, גם אחרי שמנסים להדיח אותה.
יואב גלנט – שר הביטחון שהתריע בתקופת מהפכה המשפטית מאסון ביטחוני פוטר, הוחזר, הושמץ ולבסוף הודח על רקע צווי הגיוס לאברכים והשאיפה לקדם חוק השתמטות. הרמטכ"ל הרצי הלוי הואשם לבדו במחדל - ונדחק החוצה עד שנאלץ להתפטר. ראש השב"כ רונן בר שריכז את חקירת קטרגייט - הושחר והודח.
גם היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה, האויבת המושבעת של הממשלה הזאת שלא מוכנה להלבין אי שוויון, או לרקוח תעלול משפטי בקריצה - נמצאת בעיצומם של תהליכי הדחה. במקביל, בנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית - שר המשפטים יריב לוין וחבריו לממשלה אפילו לא מכירים.
ועכשיו, שוב על רקע משבר הגיוס והרצון לשמר את הקואליציה בכל מחיר, הרכבת להדחתו של יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין כבר דוהרת. כל חטאו הנורא הנו שאמר את האמת על העסקה שנרקמה מאחורי הקלעים ולא הסכים להיות חתום על השקר של חוק הגיוס.
ככה זה בממשלת ההדחות. כל מי שלא מציית מצוי בסכנת פיטורים. או התעלמות. מי שהיה ראש הליכוד ואמר שיש שופטים בירושלים, לא יכול היה להעלות בדעתו התנהגות כה פרועה וכוחנית שמדיחה לאסלה את מהות האחריות.