גנץ ואיזנקוט קוראים לגיוס חרדים: "מה שהיה הוא לא מה שיהיה"

שרי קבינט המלחמה בני גנץ וגדי איזנקוט מסרו היום (שני) הצהרה בנושא חוק הגיוס והציגו את מתווה "שירות ישראלי" לפתרון הסוגיה, שעומדת בימים אלו בעין הסערה. על-פי המתווה, רוב הצעירים הישראלים יגויסו "בהתאם לצרכי הביטחון והחברה", בזמן שצה"ל יוגדר "ראשון בין שווים" במנהלת גיוס שתוקם ותקבע את אופי השירות - שבסמכותה יהיה להעניק פטורים מגיוס.

בנוסף, לפי ההצעה, יוקמו עשרות מסלולים בארגוני ביטחון, חירום וחסד מוכרים כדי לעודד גיוס של חרדים. עוד לפי המתווה, "אופי השירות לא יפגע באורחות חייהם של המשרתים" - כשהמטרה היא להגיע בתוך עשור לגיוס רוב הצעירים בארץ.

"זה לא נטל זו זכות להגן על המדינה" אמר השר גנץ בפתח ההצהרה, "7 באוקטובר היה היום הקשה ביותר מקום המדינה - וגם תזכורת לשותפות הגורל שלנו. בבוקר היום הזה מאות אלפי ישראלים הוקפצו ליחדות, פתחו את בתיהם למפונים וקברו את המתים תחת אש. עם ישראל התייצב - ויכל לאתגר".

"כל עם ישראל וכל חלקי החברה צריכים לקחת חלק בזכות שהיא הגנת המדינה", המשיך יו"ר המחנה הממלכתי, "האתגרים אדירים ואי-אפשר להסתכל בעיניים של המשרתים ולהגיד להם שמה שהיה הוא שיהיה. לכן אנו שבים ומציעים בימים האלו את מתווה השירות הישראלי".

בפנייה ישירה לחרדים, הוסיף גנץ: "אחינו, אתם פטריוטים בדרכם שלכם. אל תחכו לחוק - קומו והתנדבו. גיוס עכשיו, החקיקה תושלם אחר כך. אפשר להכפיל את היקפי המתגייסים החרדים ולגייס אלפים כבר השנה ובכך לסייע בפתרון האתגר המבצעי הענק שמונח לפתחנו".

השר איזנקוט קבע: "סדר הכוחות שיידרש בשנים הקרובות לשגרה, חירום ומלחמה מחייב התגייסות כוללת ושירות ישראלי רחב בגיוס לצה״ל, שירות לאומי ושירות אזרחי", והוסיף: "אנחנו נדרשים לקדם מיד חוק שירות ישראלי על מנת להרחיב את היקפי הגיוס באוכלוסייה החרדית, ערבית לשירות לאומי וציבורים נוספים. החוק שהגשנו מהווה בסיס טוב שדורש תוספת על יעדי גיוס ברורים ומתפתחים. יש לנו אפשרות לבחור בין תיקון היסטורי, להחמצה היסטורית. אסיים בציטוט של דוד בן גוריון מנאום העם וצבאו ב-1959: "השירות לעם אינו זמני, אלא שליחות חיים. בגמר השירות היסודי בצבא לא מסתיים שרות ההתנדבות בעם".

מתווה המחנה הממלכתי הוצג ברקע הדיון שמתקיים היום בבג"ץ בנושא העתירות שהוגשו נגד חוק הגיוס. בין העותרות גם האגודה למען איכות השלטון, שיושב הראש שלה אליעד שרגא מסר בטרם הדיון: "לא יעלה על הדעת שנחיה בחברה שבה לא נשמר באדיקות הערך של השוויון בפני החוק. כמו כן, לא יעלה על הדעת שנחיה בחברה שערך השוויון בה הוא שונה לכל מגזר ומגזר".

במקביל, בעקבות לסערה שהתעוררה בימים האחרונים סביב הנושא, פעילי "אחים לנשק" הפגינו בירושלים וקיימו צעדה לעבר שכונות חרדיות, תוך שהשמיעו קריאות כמו: "סיימנו לשלם את המחיר". מהתנועה נמסר: "במשך שנים נשאנו בנטל השירות והשכול. כעת, מול אתגרי הביטחון שמציב בפנינו אויב אכזר ונטל שירות אדיר על הציבור המשרת, אנו חייבים לסיים את האפליה בין דם לדם. הגיע זמן שוויון".

במהלך הדיון היום, השופט עוזי פוגלמן אמר: "השאלה הבסיסית היא האם לממשלה יש סמכות לקבל החלטה מנהלית שפוטרת משירות. פה זה מתחיל ופה זה נגמר. זו לא סיטואציה של חוק שצריך לבדוק את חוקיותו, זו סיטואציה שבה ישנה טענה בעלת משקל של ממש, שאי אפשר לקבל החלטה מנהלית בסוגיה הזאת, וכל הסדר כלשהו צריך להיות בחקיקה ראשית".

לאחר שנציג היועמ"שית טען כי לא ניתן לגייס 36 אלף חרדים ביום אחד וגם לא ניתן להימנע מגיוס מבלי לקדם חקיקה ראשית, השופט פוגלמן השיב: "אז שיגייסו אלף. האם דה-פקטו זו לא החלטה לדחיית גיוס? אותה גברת בשינוי אדרת?".

בשבוע שעבר הגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את תשובה בנוגע לחוק הגיוס, לפיה החל מ-1 באפריל 2024 "בלא קידום חקיקה על-ידי ממשלת ישראל" לא יוותר בסיס חוקי להימנעות גורפת של המדינה מגיוס חרדים. המשמעות הדרמטית של תשובת היועמ"שית: במידה ולא תקודם חקיקת החוק החדש עד המועד האמור - צה"ל ייאלץ להתחיל לגייס חרדים.

לפי הצעת חוק הגיוס החדש, הנובעת מצורכי המלחמה, שירות הסדיר לגברים ולנשים יוארך ל-36 חודשים בתמורה לדמי קיום מוגדלים ומענקים מותאמים. כמו כן, נקבע כי יועלה גיל הפטור ממילואים, ושירות המילואים השנתי יוארך ל-40 ימים."מלכתחילה התבססה החלטת הממשלה על הנחת יסוד של קידום חקיקה בפועל", כתבה בהרב-מיארה. "עם פקיעת תוקפה של ההחלטה, וככל שלא יוארך תוקפה בהחלטה חדשה שתעגן לוחות זמנים להשלמת חקיקה ראשית, לא יהיה מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול בהקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין".