הרצוג: "שני הצדדים צריכים להבין שאם רק צד אחד ינצח - כולנו נפסיד"

ברקע הניסיונות להגיע לפשרה בין הממשלה למוחים נגד המהפכה המשפטית, נשיא המדינה יצחק הרצוג נושא הערב (ראשון) נאום לאומה מבית הנשיא, והציג עקרונות שיהיו בסיס למשא ומתן מידי ותכליתי שיסדיר את היחסים בין רשויות השלטון.

"אנחנו בעיצומם של ימים הרי גורל", אמר הנשיא בפתח דבריו, "הדברים שאומר כאן הערב יהיו נוקבים ורוויי כאב, וחלקם לא ינעם לצד כזה או אחר. בשבועות האחרונים פעלתי בכל כוחי כדי להביא להסכמות רחבות. שני הצדדים צריכים להבין שאם רק צד אחד ינצח, ולא משנה איזה צד, כולנו נפסיד".

"המציאות הישראלית המטלטלת והכואבת הביאה אותי בשבועות האחרונים לנחם משפחות ששכלו את יקיריהם בגל הטרור הנפשע", הוסיף הנשיא, "משפחה אחר משפחה, משלל גווני החברה הישראלית, הביטו בי בעיניים דומעות וביקשו ממני בתחינה ובזעקה לעשות הכל כדי לעצור את הטירוף, את המחלוקת, שמאיימת על כולנו. המשפחות היקרות האלה הצטרפו לקולות של מיליונים מכל צידי המפה הפוליטית, שמבקשים בשבועות האחרונים דבר אחד - לא לצעוד לתוך תהום. להפסיק את אש הקיטוב הנפיצה, לפני שהיא תכלה אותנו".

עוד אמר הנשיא הרצוג: "אנחנו כבר מזמן לא בוויכוח פוליטי, אלא על סף קריסה חוקתית וחברתית. לכן, כפי שנהגו נשיאי ישראל בעבר, במקרים קיצוניים כאלה - אני מסרב לעמוד מנגד. אני רואה ושומע את ההפגנות בכל רחבי הארץ, קהל עצום של פטריוטים שמממשים את זכות המחאה, זכות יסוד בדמוקרטיה, ומחויבים באופן מוחלט לגורל העם והמדינה. אני מרגיש, וכולנו מרגישים, שאנחנו נמצאים רגע לפני התנגשות, ואפילו התנגשות אלימה, ושאנחנו על סף יד איש באחיו".

"אני מבקש, אני מתחנן, בפני כל אחד ואחת מכם, אחיי ואחיותיי הישראלים, האיומים מבחוץ גדולים דיים. אלימות מכל סוג, ועל אחת כמה וכמה אלימות כנגד משרתי ציבור ונבחריו, היא קו אדום שאל לנו לחצות בשום פנים ואופן. בבחירה בין התפרקות לשותפות - אני בוחר בשותפות, אנחנו בוחרים בשותפות".

"יש מספר הנחות יסוד שחשוב להתייחס אליהן ביחס לרפורמה שעומדת על הפרק. בית נבחרי העם הוא הכנסת. לממשלה שנבחרת ע"י הכנסת יש זכות לממש מדיניות. מערכת היחסים בין רשויות השלטון נשענת על איזונים ובלמים, אבל שינויים יכולים להיות מהלך לגיטימי לחלוטין. רפורמה היא גם בסיס לשינוי מבורך, לצמיחה, להתאמה למציאות. אסור לאף רשות להיות מקובעת".

"הרשות השופטת חייבת להיות בית למגוון הדעות בחברה הישראלית. העובדה שאין מספיק גיוון, למשל, של שופטים ממוצא מזרחי בבית המשפט העליון, מטרידה אותי שנים רבות. הרפורמה המוצעת לא צצה יש מאין. היא תוצר של מחנה שמרגיש שהתפתח חוסר איזון בין הרשויות, ונחצו בעניין הזה גבולות לאורך השנים. ולא פחות מכך, היא תוצר של כאב ותסכול עמוק, שהגיעו לשיא בהתנתקות. הכאב הזה, של אחים ואחיות שלנו, הוא אמיתי, ולדחות אותו או להתעלם ממנו זו טעות גדולה".

"מהצד השני, האחריות להקשיב, לחוש את הכאבים של כלל חלקי העם, ובוודאי כשהם באים לידי ביטוי בחרדות ובחששות העמוקים, מוטלת בראש ובראשונה על מי שאוחזים במוסדות השלטון בעת הזאת. אני סבור כי מכלול חלקי הרפורמה במתכונתה הנוכחית מעלים חשש עמוק מפוטנציאל ההשפעה שלהם לרעה על יסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל".

"מערכת המשפט הישראלית היא תפארת מדינתנו. בית המשפט ושופטי ישראל שומרים על החברה והמדינה כנגד פשיעה, כנגד התקפות מבחוץ על חיילי צה"ל, כנגד אובדן של יסודות הצדק, החוק והמוסר, וכן - גם כנגד דורסנות כלפי זכויותיו של האדם והאזרח. אנחנו מדינת חוק, ועלינו להודות על כך לרשות השופטת, המקצועית, העצמאית, האחראית, והבלתי-תלויה שלנו".

"יש כאן מיליוני אזרחים, שלצד יהדות התפוצות ואוהבי ישראל גדולים בעולם כולו, רואים ברפורמה איום ממשי על הדמוקרטיה הישראלית. הם חוששים שהרפורמה במתכונתה הנוכחית מוחקת ועוקרת את כל האיזונים והבלמים, וחרדים כי לא יוותר מי שיגן על האזרח מפני כוח השלטון. הכאב הזה של האחים והאחיות שלנו הוא אמיתי. לדחות אותו ולהתעלם ממנו זו טעות גדולה".

"מי שמדמיין הידברות או אפילו הסכמה בלי להתייחס ולהכיר בכאב של הצד השני, פשוט מוכיח שאין לו מושג על מה הוא מדבר. אני קורא בדאגה את דוח"ות המודיעין ובהם דיווחים על אויבינו, שצופים בנו בהנאה - כאומרים תנו להם לעשות את העבודה שלנו. היש תמרור אזהרה גדול מזה?".

"פגשתי בשבועות האחרונים מנהיגים מכל שדרות העם, כאלה התומכים ברפורמה באופן מוחלט וכאלה המתנגדים לה נחרצות. מהשיחות האלה אני קובע בוודאות - אפשר להגיע להסכמה רחבה, שתשים את אזרחי ישראל מעל לכל ויכוח. כן, זה אפשרי".

"הערב אני מבקש להציג חמישה עקרונות שיהיו בסיס למשא ומתן מידי ותכליתי שיסדיר את היחסים בין רשויות השלטון. העיקרון הראשון, המחייב והיסודי ביותר, כתנאי לכל, הוא חקיקה של חוק יסוד החקיקה, אשר יסדיר את היחס לחוקים במדינת ישראל, הן לחוקים רגילים והן לחוקי יסוד, ואת מערכת היחסית בין הרשות המחוקקת לזו השופטת, ויביא ליציבות חוקתית. לא עוד חוקי יסוד שצצים כפטריות אחרי הגשם. חוק יסוד ייכנס לספר החוקים ככזה רק לאחר שהכנסת הצביעה בעדו בהסכמה רחבה, ובתהליך שיכלול ארבע קריאות, בתנאים שיסוכמו בהידברות. לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד שיחוקקו באופן זה".

"חוק יסוד החקיקה יעגן גם את סמכותו של בית המשפט העליון להעפיל ביקורת שיפוטית על חוקים שאינם חוקי יסוד, וזאת באמצעות הרכב ורוב שיקבעו בהסכמה. ומנגד, בחוק יסוד החקיקה, תיקבע תכולת סמכותו של בית המחוקקים להתגבר על פסק דין שפסל חוק שהכנסת חוקקה, זאת באמצעות רוב והליך שיקבעו בהידברות ובהסכמה".

"העיקרון השני נוגע באופן ישיר לעומס השיפוטי. אזרחי ישראל משלמים היום מחיר כבד על הפער העצום בין מדינת ישראל לשאר מדינות העולם המתוקנות, בכל מה שקשור ליחס הכמותי בין אזרחים לשופטים. במדינות ה-OECD מספר השופטים למאה אלף איש גדול פי שלושה ממה שקיים בישראל. ממשלת ישראל, בתיאום עם נשיאת העליון, צריכה לפתור את האתגר העצום הזה וליצור כבר בתקציב הקרוב רפורמה שתצמצם את הפער הזה על ידי תוכנית רב שנתית".

"העיקרון השלישי מתייחס לאמון בין מערכת המשפט לאזרחי ישראל. אני קורא לשר המשפטים ולנשיאת העליון להביא יחדיו לתוכנית שתאושר בהחלטת ממשלה, במטרה לסייע למערכת המשפט בהתייעלות שתשים סוף לעינויי הדין ולסחבת הבלתי נסבלת, ובעיקר תגביר את אמון הציבור".

"העיקרון הרביעי מבסס את אופן בחירת השופטים בישראל. אני מציע כי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישונה לאלתר, כך שישקף איזון ושוויון ראוי והגון בין הרשויות, ולא יאפשר רוב מובנה לאף אחת מהמערכות. המנגנון לבחירת שופטים צריך להישען על הסכמה ושיתופי פעולה, ולא על סבבים בלתי נגמרים של הכנעות מחד והטלות וטו מאידך. על פי ההצעה, לכל אחת משלוש הרשויות יהיה ייצוג שווה בוועדה, בנוסף לנציגי ציבור שימונו בתיאום ובהסכמה בין שר המשפטים ונשיאת העליון. מתוך נציגי הרשות המחוקקת יהיה נציג לאופוזיציה שייבחר על ידי האופוזיציה".

"העיקרון החמישי והאחרון עוסק בעילת הסבירות. אפשרות בלתי מוגבלת לשימוש בעילת הסבירות עלולה להפוך לתשתית לכניסה בלתי מידתית של הרשות השופטת לטריטוריה המובחנת והמיועדת של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. יש מקום לשימוש בעילת הסבירות, שהיום מוגבלת ממילא למקרים של חוסר סבירות קיצוני, תוך תיחום והבחנה של דרג נבחר ודרג ממונה. אני סבור שהצדדים יכולים וצריכים ליצור הסכמה רחבה גם בנוגע לעילת הסבירות".

"אני פונה לנציגי רשויות השלטון, יו"ר ועדת החוקה, שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון, בבקשה מעומק ליבי - לעצור את מחול השדים. פנו להידברות, הנמיכו את החומות, בנו את הגשרים. אפשר וצריך להגיע להסכם תוך זמן קצר על סמך העקרונות הללו. בית הנשיא מחויב לנושא לחלוטין".

"אני פונה לקואליציה בבקשה שלא להביא את החוק לקריאה ראשונה ברקע של התנצחות, קיטוב ומחלוקת שאיננה לשם שמיים, ולשקול את העקרונות שהצעתי כבסיס להמשך הדיונים בוועדה, קואליציה ואופוזיציה כאחד, עוד לפני הקריאה הראשונה. האתגר הגדול מכולם הוא שמירה על עם ישראל כעם אחד. אם אדרש, אפשר שאף אבקש להופיע בפני הוועדה בעצמי, באופן תקדימי וחריג, כדי להציג לעומקם את העקרונות המוצעים. אני מוכן לעשות הכל כדי שנצלח את המחלוקת הקשה הזו".

שר המשפטים יריב לוין מסר בתגובה לנאום: "נאום נשיא המדינה התקיים בשעה שהשתתפתי בדיון בקבינט המדיני-ביטחוני. רק לאחר הדיון יכולתי לשמוע בקשב רב את דבריו. יש בהצעתו מרכיבים חיוביים, ויש בה גם מרכיבים שמנציחים את המצב הלא תקין הקיים. כפי שאמרתי לכל אורך הדרך, אני מוכן ומעוניין לקיים הידברות אמיתית עם חברי אופוזיציה שיסכימו לכך, וכדאי להתחיל בהידברות זו מיד".

עוד הוסיף לוין: "על מנת שההידברות לא תהפוך לאמצעי לגרירת רגליים כדי לעכב ולמנוע רפורמה מהותית ומשמעותית במערכת המשפט, אין לקשור בין ההידברות והתקדמות הליכי החקיקה. לצד קידום החקיקה יש לכולנו מספיק זמן כדי שנוכל להידבר ולהגיע להבנות טרם הקריאה השנייה והשלישית".

ראש האופוזיציה יאיר לפיד מסר בתגובה לנאום: "הנשיא הרצוג הציב מתווה ראוי: 1. עצירה מיידית של החקיקה לפני הקריאה הראשונה כתנאי לכל הידברות. 2. הדיון במתווה יתקיים במשכן הנשיא, במסגרת ועדה נשיאותית. 3. מסגרת חמשת העקרונות שהציב הנשיא תשמש כבסיס למתווה. עד אז: המאבק לא ייפסק, המחאה לא תיעצר. אנחנו נלחמים על ערכי מגילת העצמאות, ועל עצם הרעיון של חיים משותפים והיותנו עם אחד".

יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ מסר בתגובה לנאום: "מחזק את הנשיא על דבריו החשובים. ‏חבריי למחנה הממלכתי ואני נכונים, כפי שהודענו, לשיח של הסכמות על רפורמה אמיתית שבבסיסה אי פוליטיזציה ושמירה על עצמאות הרשות השופטת ומערך הייעוץ המשפטי, חקיקת חוק יסוד: החקיקה רחב וטיפול בסוגיות שיתנו מענה לצורכי האזרחים ולא לגחמות הפוליטיקאים. אם תיעצר החקיקה ונוזמן כולנו לבית הנשיא לשיח אמיתי נהיה מראשוני המתייצבים".

שר התקשורת שלמה קרעי תקף את נאומו של הנשיא, וכתב בחשבון הטוויטר שלו: "בזמן ממשלת ההונאה, כאשר חירפו וגידפו מערכות אלוקים חיים, לא שמעתי אף אחד מציע פשרה. כאשר רדפו אברכים ולומדי תורה, כאשר רמסו ליכודניקים באשר הם, את המסורת, את הציונות, לא היתה שום קריאה להידברות. צביעות היא שם המשחק ואנחנו מזמן סיימנו להשתתף בו. להמשיך עם הרפורמות בכל הכח".

ממטה המאבק בהפיכה המשטרית נמסר בתגובה לנאומו של נשיא המדינה: "נאום מעומק הלב של נשיא המדינה, שמבין את עומק השבר שמביאה הדיקטטורה. מחר שביתה, ניפגש בשעה 12:00 מחוץ לכנסת - עד אשר קואליציית הדיקטטורה תודיע שהיא מסירה לחלוטין את האיום להרוס את הציונות והדמוקרטיה".