היועמ"שית נגד חוק הנבצרות: "שימוש לרעה בסמכות הכנסת"

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה היום (שלישי) את תשובתה לבג"ץ בנוגע לנבצרות ראש הממשלה בנימין נתניהו. בעמדת היועמ"שית נאמר כי "נעשה שימוש לרעה בסמכות הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה". מסנגוריו של נתניהו נמסר: ""יש לדחות את העתירה".

"בחינה של מכלול הנסיבות הנוגעות לחקיקת תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הממשלה, ענייננו בתיקון חוקתי פגום מיסודו ובתוצאתו, שהינו תוצר של שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, בהליך חקיקה מואץ, כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר ל ולפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט הנכבד", נכתב בחוות הדעת.

עוד נטען כי הפסיקה "אישרה את כהונתו תחת כתב אישום בגין עבירות חמורות של טוהר המידות; בניגוד לחוות דעת מחייבת למניעת ניגוד עניינים, שאף נקבע כי חל על ראש הממשלה "השתק מעין שיפוטי" מלטעון אחרת ביחס למעמדה; ותוך עיצוב הסדר נבצרות שנועד ליתן מענה לנסיבות עניינו של ראש הממשלה ולאפשר את מעורבותו בקידום חקיקה שיש בה כדי להיטיב את מצבו המשפטי האישי, באופן שאינו תואם את תכליות מוסד הנבצרות" - עולה כדי שימוש לרעה בסמכות המכוננת ומבקשת להוציא צו על תנאי".

סנגוריו של נתניהו מיהרו להגיב לעמדת היועמ"שית, וכאמור דרשו לדחות את העתירה "על הסף, וכי כלל אין מקום לדיון בנושא". עוד נכתב בתגובת ראש הממשלה: "אין להתערב במפעל חקיקת היסוד של הכנסת, באופן שיהווה התערבות תקדימית וחריגה של בית המשפט הנכבד בתפקידה החוקתי של הכנסת כרשות מכוננת. סמכותה העליונה של הכנסת בתור רשות מכוננת לכינון חקיקת היסוד בישראל, המובילה, עם כל הכבוד, לחוסר הסמכות של בית משפט נכבד זה להיעתר לסעדים המבוקשים ולהורות על בטלות חקיקת היסוד וחוסר השפיטות שבסוגיה החוקתית -פוליטית שבפנינו".

ראשי הקואליציה מסרו בתגובה: "תשובת היועמ"שית לעתירה היא עוד ניסיון לבטל את הבחירה הדמוקרטית של מיליוני אזרחים ולהעביר את הסמכות להדיח ראשי ממשלה בישראל לידי פקידות שלא נבחרה. ראש הממשלה נתניהו נבחר על ידי למעלה מ-2.5 מיליון אזרחים ובדמוקרטיה האזרחים בלבד הם אלה שקובעים מי יהיה ראש הממשלה. הניסיון המאולץ לקשור בין הרפורמה המשפטית שזוכה לתמיכה של מיליוני אזרחים לבין משפטו של ראש הממשלה נתניהו שמתנהל כסדרו מזה שלוש שנים, הוא חסר בסיס ומופרך מיסודו. העם, הכנסת והדמוקרטיה לא יקבלו זאת".

נזכיר כי התיקון לחוק יסוד: הממשלה - "חוק הנבצרות" - שתכליתו למנוע את הוצאת ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות עבר לפני כארבעה חודשים בקריאות שנייה ושלישית בכנסת. ‏61 הצביעו בעד מול 47 מתנגדים. בתום ההצבעה נראו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין מחויכים ולחצו ידיים בסיפוק.

החוק הופך כאמור את הוצאתו של ראש הממשלה למצב של נבצרות לכמעט בלתי אפשרית. לפי הצעת החוק, הוצאה לנבצרות תיעשה רק במקרה שבו ראש הממשלה יודיע בעצמו שאינו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו, או במקרה שבו 75% מחברי הממשלה ידרשו זאת.  במצב הזה תובא הבקשה להצבעה שתדרוש רוב של 80 חברי כנסת.

כחודש לפני אישור החוק בכנסת, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, פירסם את עמדת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה על חוק הנבצרות, ושם נכתב כי "השילוב בין מרכיבי ההצעה בהצטברם יכול להוביל למצבים אבסורדיים, בהם ראש הממשלה ימשיך לכהן בתפקידו, על אף העדר מסוגלות לכך, מבלי שניתן יהיה להביא להוצאתו לנבצרות מטעמים פוליטיים, ומבלי שתהיה סמכות לבית המשפט לתת סעד מתאים".

"העמדה מפרטת את המצב הקיים טרם שינוי החוק בנוגע לסיבות בגינן ניתן להוציא ראש ממשלה מכהן לנבצרות, וכן סוקרת את פרטי הצעתו של ח"כ אופיר כץ. נראה כי הידרשותו של המחוקק-המכונן להשלמת הסדר הנבצרות הקבוע כיום בחוק-יסוד: הממשלה יכולה לתרום להבהרת עמימות המונח "נבצרות" וכן להתוויית המנגנון המתאים לקביעת הנבצרות", נכתב, "ואולם, ההסדר המוצע סובל מחסרונות וקשיים המחייבים לטעמנו בחינה נוספת והשלמות".