לא רק בישראל: המדינות הנוספות שנקלעו למשבר פוליטי

המשבר הפוליטי הנוכחי בישראל הוא הזדמנות להיזכר שבחירות מתקיימות לא רק בתוך קבועי הזמן המוגדרים בחוק (בישראל לדוגמא, כל ארבע שנים) אלא גם בשל זעזועים פוליטיים. אזרחי ישראל והפוליטיקאים, שרק עתה נבחרו, אינם מרוצים מההליכה לבחירות בפעם שנייה בתוך חצי שנה. עם זאת, הם יכולים להתנחם בכך שישראל אינה המדינה היחידה - כמה דמוקרטיות נוספות שרויות במשבר, ועתידן הפוליטי מצוי לפי שעה בערפל.

לכתבות נוספות בחדשות 13:

דרמה בבריטניה: ראש הממשלה תרזה מיי הודיעה על התפטרותה

בחירות בספרד: מפלגת הימין הקיצוני תיכנס לפרלמנט

בעקבות התפטרות סגנו: קנצלר אוסטריה הודיע על הליכה לבחירות

בריטניה: משבר הברקזיט שגרם לעזיבת שני ראשי ממשלה בתוך שלוש שנים

משבר הברקזיט בבריטניה הוא בוודאי אחד מהמשברים הגדולים בהיסטוריה של המדינה, אך שורשיו מעט ישנים יותר. כבר לפני כ-40 שנים, בתקופת הנהגתה של מרגרט תאצ'ר, תבע מיעוט קולני במפלגתה לצאת מהאיחוד האירופי. עם זאת, רק בימיו של דיוויד קמרון, מנהיג המפלגה השמרנית בתחילת העשור הנוכחי, המיעוט הזה גדל, ומועמדים למפלגה השמרנית אף נבחרו על ידי מרכז המפלגה בהתאם לעמדתם בנושא.

הצרות התחילו רגע לפני בחירות 2016. קמרון, שניסה לסיים את הוויכוח הנושן ולהרגיע את הרוחות במפלגתו, הבטיח שבמקרה וייבחר לקדנציה נוספת יערוך משאל עם בנושא היציאה מהאיחוד האירופי. קמרון התנגד לפרישה של בריטניה מהאיחוד, אך העם חשב אחרת. המשאל נערך ביוני 2016 לאחר שקמרון נבחר מחדש, כאשר רוב זעום של 52% הצביע בעד יציאה מהאיחוד.

בעקבות תוצאות המשאל הודיע קמרון, שזה עתה נבחר, כי הוא מתפטר מתפקידו, ובמקומו נבחרה תרזה מיי לראשות המפלגה השמרנית. בזאת נבחרה מיי עד למועד הבחירות הבאות, שהיו אמורות להתקיים כסדרן בשנת 2020. אלא שמיי לא הסתפקה ברוב שהשאיר לה קמרון, וקראה לבחירות חוזרות על אף שזה עתה נבחרה. היא קיוותה, לדבריה, להגדיל את מספר המושבים של מפלגתה כדי "לחזק את ידה" במשא ומתן הצפוי על הברקזיט. מיי אמנם ניצחה, אך בניגוד לציפיותיה, בבחירות החוזרות השמרנים נחלשו ואיבדו 13 מושבים בהשוואה לבחירות הקודמות. זאת בעוד מפלגת הלייבור, בראשותו של היריב ג'רמי קורבין, התחזקה ב-30 מושבים. זו הייתה התוצאה הצמודה ביותר בין שתי המפלגות מאז 1974.

בשנתיים שחלפו מאז הבחירות החוזרות, עם ממשלה צרה משקיוותה, מיי העלתה לאישור הפרלמנט שלוש הצעות ברקזיט בשלושה מקרים שונים - הפרלמנט מצידו דחה אותן אחת אחרי השנייה. כמה מחברי המפלגה השמרנית של מיי חשו כי זו "עסקה רעה", לדבריהם, וחלק משרי ממשלת מיי אף התפטרו במחאה. חלק ניכר מהביקורת כוון נגד מעבר הגבול בין אירלנד לאירלנד הצפונית שתוכנן להיווסד. תאריך הפרישה מהאיחוד נדחה ל-31 באוקטובר, ומיי הכריזה על התפטרותה ב-24 במאי. בכך, תהיה למנהיגה השמרנית השנייה ברציפות שנאלצת להיפרד מכסאה בעקבות הברקזיט.

הבחירות לפרלמנט הבריטי ייערכו בעוד כשלוש שנים. עם זאת, המפלגה השמרנית נמצאת בהליך בחירת היו"ר הבא, שיחליף את מיי כראש הממשלה, כפי שהחליפה היא בעצמה את קמרון. לכאורה עתיד המדינה ייקבע לפי דמות המנהיג שייבחר, אמנם ניסיונה של מיי מלמד כי גם לפרלמנט הבריטי סמכויות לקבוע את הבאות. ייתכן כי המדינה תוכל לצאת מהמבוך אם ייבחר מנהיג בעל עמדה ברורה בנושא הברקזיט. הבולט מבין המועמדים להחליף את מיי הוא בוריס ג'ונסון, המצדד ביציאה מהאיחוד. עם זאת, ניצחונו אינו מובטח, כשגם בבחירות 2016 דובר רבות על התרחיש הסביר של ניצחונו, אך לבסוף הוא לא זכה.

ספרד: המשבר בקטלוניה הוביל לאי-יציבות פוליטית

גם בספרד המצב לא מאיר פנים. הבחירות הסדירות האחרונות התנהלו ב-2016, בהן זכתה מפלגת העם השמרנית (PP) בראשותו של מריאנו רחוי, שהרכיב ממשלת מיעוט. באותו זמן הכריז הפרלמנט בקטלוניה באופן חד צדדי על היפרדות מהשלטון מהספרדי. הממשלה שללה את הכרזת עצמאותה של קטלוניה והחלה במעצר של בכירים בהנהגה, כשאחרים, בהם נשיא קטלוניה, קרלס פוג'דימון, נמלטו מהמדינה מחשש למאסר.

ניהול המשבר מצד הממשלה הספרדית הוביל לביקורת חריפה וביוני 2018 הצביע הפרלמנט אי אמון בממשלה - ואזרחי ספרד הלכו לבחירות חוזרות. המפלגה הסוציאליסטית PSOE בראשותו של פדרו סנצ'ס עלתה לשלטון, אך בפברואר 2019 נכשל ראש הממשלה המכהן להעביר את התקציב, זאת בשל דרישות המפלגות הקטלוניות לקיים משאל עם על עצמאות חבל הארץ. בעקבות כך הכריז סנצ'ס על הקדמת הבחירות ל-28 באפריל - מערכת הבחירות השלישית שהתקיימה במדינה בארבע השנים האחרונות. מפלגתו של סנצ'ס זכתה ב-123 מושבים, ולראשונה זה ארבעה עשורים מפלגת הימין הקיצוני Vox נכנסה לפרלמנט - וקיבלה 24 מושבים. בדומה לבריטניה גם המשבר בספרד, שייתכן שהגיע לסיומו, עומד על מחלוקת בין אחדות להיפרדות פוליטית.

אוסטריה: הסרטון המביך שהוביל את המדינה לבחירות

באוסטריה הסתיים בטרם עת שלטונו של סבסטיאן קורץ, הקנצלר הצעיר בתולדות המדינה. קורץ הוביל את מפלגת העם השמרנית לניצחון בבחירות שהתקיימו באוקטובר 2017, והרכיב ממשלה עם מפלגת החירות בראשותו של כריסטיאן שטראכה, אותו מינה קורץ לסגנו.

מפלגת החירות מזוהה עם הימין הקיצוני ועליית הלאומנות באירופה, אך הממשלה לא קרסה בשל מחלוקות פוליטיות: שטראכה הודיע על התפטרותו בחודש שעבר, בעקבות פרסום סרטון מביך שחשף כי ערך עסקת שחיתות. הסרטון תיעד כי הבטיח לשליחה מטעמו של איש עסקים רוסי כי יסיר חסמים באוסטריה, בתמורה לתמיכה כלכלית ולא חוקית בקמפיין הבחירות.

בעקבות התפטרות סגנו קרא קורץ לבחירות בזק במדינה, ואמר כי פנה לנשיא המדינה כדי לקבוע מועד בחירות בהקדם האפשרי. אך לפני שנעשו צעדים בנושא, ממשלתו של קורץ נפלה בשל הצעת אי אמון בבית התחתון של הפרלמנט, ובעקבותיה, נאלץ ראש הממשלה הצעיר לעזוב את תפקידו. את ההצעה העלתה המפלגה הסוציאל דמוקרטית, אך תמכה בה גם מפלגת החירות שישבה בממשלתו של קורץ. שתי הסיעות החזיקו יחד ב-103 מושבים מתוך 183 בפרלמנט.

בתחילת החודש מינה נשיא המדינה, אלכסנדר ואן דר בלן, את בריגיטה בירליין לקנצלרית באופן זמני, עד לבחירות הכלליות הצפויות להתקיים בחודש ספטמבר. בירליין, שלה עבר משפטי מפואר הכולל כהונה כנשיאת בית המשפט החוקתי באוסטריה, היא האישה הראשונה בתולדות המדינה המכהנת בתפקיד.

כאמור, זעזועים פוליטיים אינם חוויה נעימה לאזרחים וגם לא לפוליטיקאים, ויש לקוות שהם יבואו לקיצם בישראל ובשאר המדינות, ולא יידרדרו. אבל בינתיים, צרת רבים חצי נחמה.