מחדל התחמושת ומשק הדם: המבקר בדו"ח חריף על 7.10 והמלחמה

המבקר מדגיש בדו"ח כי המלחמה הבליטה ביתר שאת את הצורך הדחוף בצמצום התלות הבינלאומית ובחיזוק הייצור המקומי. מהביקורת עולה כי אובדן יכולות ייצור של חומרי גלם מסוימים שהיו קיימים בארץ עד לפני למעלה מעשור ונסגרו משיקולים כלכליים הוביל לפגיעה בזמינות אמצעי לחימה לצה"ל במהלך הקרבות. המבקר קורא לראש הממשלה ולשר הביטחון לבחון היטב את הממצאים ולתקן את הליקויים הנוגעים לביטחונם של אזרחי ישראל.

נושא נוסף שעלה בביקורת הוא מעמדם של רכזי הביטחון השוטף ביישובים. המבקר מציין כי הרבש"צים היו חלק מחומת המגן ב-7 באוקטובר, אך מעמדם טרם הוסדר גם בחלוף 20 שנה מהביקורות הקודמות. שכרם הנמוך והכפיפות למספר גופים במקביל פוגעים ביכולתם למלא את תפקידם. סקר שבוצע במסגרת הדוח העלה כי 88% מהרבש"צים חשים שמתכונת העסקתם הנוכחית פוגעת בתפקודם המקצועי. המבקר דורש משרי הביטחון והאוצר לפעול בהקדם לתיקון הליקויים ומגדיר את הנושא כ"עניין שבנפשנו".

גם בתחום הכלכלי נמצאו ליקויים בניהול ערבויות המדינה על ידי אגף החשב הכללי. המבקר מצא כי גובה כתב הערבות לחברת אשראי לא עודכן מאז שנת 2015 למרות הגידול המשמעותי בתוצר וביצוא הישראלי. בנוסף נחשף כי כ-75% מהבקשות להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה נדחו בשנים האחרונות מה שמעלה שאלות לגבי האפקטיביות של כלי סיוע זה בתקופת משבר כלכלי. המבקר מסכם ומדגיש כי חוסר בתיקון ליקויים מהעבר השפיע ישירות על המוכנות למלחמה וכי נדרשת הפקת לקחים עמוקה בכלל מערכות המדינה.

תגובת צה"ל:

"טענת המבקר כי הרבש"צים אינם מבינים את תפקידם הופרכה ב- 7 באוקטובר, שם הם הובילו את ההגנה על יישובי העוטף ופעלו בגבורה, באומץ ובהתאם להנחיות צה"ל. צה"ל מוקיר את פועלם של הרבש"צים ולוחמי מחלקות ההגנה שלחמו בגבורה באירועי 7 באוקטובר. גם כיום צה"ל ומערך הגנת היישוב פועלים לילות כימים להגנה על בטחון אזרחי מדינת ישראל. צה"ל ימשיך לשתף פעולה עם משרדי הממשלה בכל עבודת מטה שתסדיר את הסוגייה".

בנושא משק הדם הלאומי אמרו בצה"ל כי "כיום קיימים 25 אתרים להתרמות דם בעת חירום בהם הושלם הליך 'תפיסת המקרקעין'. על פי הערכת המצב אין צורך בכ-145 אתרים שיפעלו בחירום. פיקוד העורף אינו אחראי על הגדרת אתרים ייעודיים אשר ישמשו כאתרי התרמת דםבחירום, ככל שתדרש עזרה בנידון, פיקוד העורף יסייע באיתור ובאישור מיגון האתרים".

תגובת משרד הביטחון:

בנושא שימור יכולות ייצור אמצעי לחימה וההשפעה על המלחמה אמרו במשרד הביטחון כי "העצמאות החימושית של מדינת ישראל נמצאת בליבת אסטרטגיית משרד הביטחון ובראש סדר העדיפויות. מפרוץ המלחמה ועל בסיס לקחיה, ובפרט בשנה האחרונה, פועל משרד הביטחון לסגור פערים של שנים ומקדם תוכנית רחבת היקף להשגת עצמאות חימושית 'כחול לבן' בהיקף של מיליארדי ש"ח. עד כה הקים המשרד בשיתוף התעשיות הביטחוניות, תשתיות ייצור חדשות והרחיב קווי ייצור בכ-20 עולמות תוכן קריטיים".

"המאמצים הרבים, כמו גם פעולות חירום שביצע משרד הביטחון בשנה האחרונה, הביאו להאצה דרמטית של מאות אחוזים בקצב הייצור, בין השאר באמצעות ניהול חומרי גלם קריטיים, פתרון צווארי בקבוק והכשרת כוח אדם ייעודי בתעשיות הביטחוניות. בימים אלה מקדם משרד הביטחון תכנית להאצת רכש כחול לבן ועצמאות חימושית מקסימלית ברכיבים קריטיים כחלק מתוכנית בניין הכוח 'מגן ישראל' שאושרה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, בהיקף של 350 מיליארד ש"ח לעשור. במיוחד כעת, בשעה שצה״ל מצוי בלחימה מתמשכת, הממצאים ממחישים הלכה למעשה את הסכנות בתקצוב חסר שמסכן את היעד הלאומי להשגת עצמאות חימושית.

בנושא הרבש"צים, תפקידם, מעמדם ומתכונת העסקתם אמרו במשרד הביטחון כי "משרד הביטחון פעל לאורך השנים האחרונות וביתר שאת במהלך המלחמה להסדרת וחיזוק מעמד הרבש"צים ולשיפור בתנאיהם. המתווה שגיבש המשרד ויישם בשטח, הסדיר עשרות תקני רבש"צים ומאות ממלאי מקום נוספים ברחבי המדינה, הביא להקמת מוקד רבש"צים והגדלת כיתות הכוננות ברחבי הארץ, קידם הסדרת גבולות גזרה בין הרשות המעסיקה לבין צה"ל כמנחה מקצועי ועוד. בנוסף, מתוך הערכה והוקרה לתפקידם המשמעותי התייחס המתווה גם לשיפור תנאיהם של הרבש״צים, בין היתר המתווה הביא להעלאה משמעותית בשכרם, זאת בנוסף לרכיבי מעטפת נוספים של מדים ייעודיים, תעודות רבש"צ הכוללות סמכויות בחוק, הדרכות והכשרות מקצועיות, רכש נשקים חדישים ואמצעי לחימה מתקדמים, מענקי מצוינות ומענקי לחימה, אירועי הוקרה וזיכרון".

תגובת משרד הבריאות:

בנושא משק הדם בישראל אמרו במשרד הבריאות כי "אירועי 7 באוקטובר היו חסרי תקדים בהיקפם ובעוצמתם, וחצו את תרחישי הייחוס שעל בסיסם נערכה מערכת הבריאות לאורך השנים. חרף תנאי אי־ודאות קיצוניים, עומסי פצועים חסרי תקדים, לחימה פעילה ואתגרי שינוע מורכבים – מערכת הבריאות הצליחה לשמור על רציפות תפקודית מלאה של משק הדם, ובפועל לא נרשם מחסור במנות דם שפגע במענה הרפואי או בהצלת חיי אדם. משרד הבריאות סבור כי יש לבחון את קבלת ההחלטות והניהול המבצעי בהתאם לתמונת המצב שהייתה קיימת בזמן אמת, לצד הפקת לקחים מתמשכת וחיזוק מוכנות המערכת לאירועי חירום עתידיים".

"כבר מראשית מלחמת חרבות ברזל פעל המשרד באופן עצמאי לתחקור האירועים וגיבש שורת צעדים מערכתיים לחיזוק המוכנות, הבקרה וניהול מלאי הדם בשגרה ובחירום. מרבית הצעדים יושמו במהלך המלחמה, וביתר שאת במסגרת ההיערכות לתרחישי הסלמה רחבים מול איראן. במסגרת זו עמדו רמות מלאי הדם ומנות הדם מסוג O ביעדים הלאומיים, ובמקביל נשמר איזון בין זמינות מלאי מספקת לבין צמצום השמדת מנות דם שלא נעשה בהן שימוש. בעקבות המלחמה חודדו מנגנוני הניטור והבקרה, הוקם “פורום הדם בחירום” לניהול שוטף ומבצעי של התחום, והורחבו עבודות המטה עם מד״א, צה״ל ובתי החולים. בנוסף, מערכת שליטה מרכזית ממוחשבת לניהול תמונת מצב ארצית של מלאי הדם נמצאת בשלבי הקמה מתקדמים".

"באשר לקשיים בשינוע מנות דם לבית החולים סורוקה, יש לזכור כי האירוע התרחש תחת לחימה פעילה, חסימות צירים ותנאים מבצעיים מורכבים בדרום הארץ, שלא אפשרו שגרת שינוע רגילה. למרות שבפועל לא נוצר מחסור במנות דם, המשרד תחקר את האירוע ומקדם כיום פתרונות שינוע חלופיים, ובהם גם יכולות שינוע באמצעות רחפנים, לצורך התמודדות עם מצבים של חסימות צירים נרחבות ותנאי לחימה. בנוגע למקרני הדם המוזכרים בדוח, הנתונים המופיעים בו אינם עדכניים. כלל המכשירים הוצאו מבתי החולים והועברו לאחסון במקום בטוח. משרד הבריאות ימשיך לפעול לחיזוק המוכנות הלאומית, לשיפור יכולות הבקרה בזמן אמת ולהבטחת רציפות תפקודית של משק הדם בכל תרחיש חירום".

בנושא פערי המיגון בבתי חולים אמרו במשרד הבריאות כי "אירועי המלחמה חידדו את הצורך בהרחבה משמעותית של המיגון במערכת הבריאות, ובחיזוק יכולת הרציפות התפקודית של בתי החולים גם תחת מתקפות טילים ואירועי חירום רחבי היקף. כבר מראשית המערכה פועל משרד הבריאות באופן אינטנסיבי להרחבת המענים הממוגנים ולהתאמת בתי החולים לתרחישי לחימה ממושכים ומורכבים. במסגרת זו הוקמו כ־5,200 מיטות ממוגנות נוספות בבתי החולים הכלליים ברחבי הארץ, בהשקעה כוללת של למעלה מ־600 מיליון ש״ח. במקביל קודמו עבודות מיגון לתשתיות קריטיות, הוקמו מערכות יתירות והותאמו מתחמי טיפול ואשפוז לפעילות בתנאי חירום, במטרה להבטיח המשך טיפול רפואי רציף ובטוח גם תחת איום ביטחוני מתמשך".

"לצד המענים המיידיים, משרד הבריאות מקדם שורה רחבה של פרויקטים להרחבת היקף המיטות הממוגנות בטווח הקצר, הבינוני והארוך. חלק מהפרויקטים כבר הושלמו, ואחרים נמצאים בשלבי ביצוע מתקדמים. בנוסף, מקודם מודל לאומי של עתודות אשפוז ממוגנות, הכולל הקמת מתחמי אשפוז תת קרקעיים דו שימושיים במספר מוקדים בארץ, שישמשו בשגרה כחניונים ובחירום יוסבו במהירות למתחמי אשפוז ממוגנים. במקביל פועל המשרד להרחבת הגמישות התפעולית של מערכת הבריאות באמצעות יצירת מחסנית לאומית של מיטות ממוגנות גם במוסדות רפואיים פרטיים, באופן שיאפשר פיזור עומסים ושמירה על רציפות טיפולית בעת חירום. נכון להיום, שיעור המיטות הממוגנות במערכת האשפוז עומד על כ־64%, לאחר שמספר המיטות הממוגנות הוכפל. פרויקטים נוספים שכבר תוקצבו צפויים להעלות את שיעור המיטות הממוגנות לכ־70% בשנים הקרובות".