איך הגענו לשתי מערכות בחירות בשנה אחת? עשינו לכם סדר • צפו

אזרחי ישראל הלכו לקלפיות ב-9 באפריל וחשבו שיצטרכו לשוב אליהן רק בעוד ארבע שנים. אז חשבו. כיצד נוצר המצב חסר התקדים של פיזור הכנסת תוך חודש וחצי מהבחירות? צפו בסרטון

זמן צפייה: 02:40
בחירות 2019 - הסיבוב השני: ב-30 במאי התבשרו אזרחי ישראל, שלראשונה בתולדות המדינה, הם יאלצו להגיע אל הקלפי פעמיים בשנה אחת. למי שלא היה מעורב כל כך בסאגה הפוליטית או לכאלה שתמיד שמחים להיזכר – צפו בסרטון הקצר שיעשה לכם סדר. כתבות נוספות בחדשות 13: מפיזור הכנסת ועד ההליכה לקלפי: כל סקרי חדשות 13 כיצד ישפיע אהוד ברק על מערכת הבחירות? זה מה שחושבים כתבינו הפוליטים לא רק בישראל: המדינות הנוספות שנקלעו למשבר פוליטי
ההחלטה על פיזור הכנסת
ההחלטה על פיזור הכנסת | צילום: חדשות 13
כחודש וחצי קודם לכן, בתשעה באפריל, נערכו הבחירות הראשונות לשנת 2019. כחול לבן והליכוד סיימו בשוויון מנדטים (35 כל אחת), אך במפת הגושים נרשם ניצחון ברור לגוש הימין עם 65 מנדטים, לעומת 55 מנדטים לגוש המרכז-שמאל. אחרי יומיים של התייעצויות, העניק הנשיא רובי ריבלין לבנימין נתניהו את המנדט להקים את הממשלה. למרות הקריאות להקמת ממשלת אחדות, בחר נתניהו לפנות ל"שותפים הטבעיים" של הליכוד כדי להקים ממשלת ימין מובהקת. אחד השותפים העתידיים, אביגדור ליברמן, הערים קשיים במהלך המו"מ הקואליציוני בנוגע ל"חוק הגיוס", שמהווה סלע מחלוקת עם המפלגות החרדיות. בסופו של דבר, נתניהו לא הצליח לשכנע את ליברמן להצטרף לממשלה, וכדי למנוע מצב שבו ח"כ אחר יקבל את המנדט להרכיב את הממשלה, ביקש נתניהו לקדם את חוק פיזור הכנסת. 74 חברי וחברות כנסות תמכו בהצעה – וב-17 ספטמבר נלך שוב לקלפי.