סדר פוליטי: קואליציית נתניהו, הגוש להחלפתו - ומה שביניהם

שלושה ימים לפני שאזרחי ישראל ילכו להצביע בפעם הרביעית בתוך שנתיים, החלטנו לעשות סדר בקלחת הפוליטית: איך נראית חלוקת הגושים, מי שומר את הקלפים קרוב לחזה - והאם החשש שהבחירות החמישיות מחכות מעבר לפינה Xזאכן ממשי?

אז איך הכול התחיל? במאי 2020 כוננו הליכוד וכחול לבן ממשלת אחדות, שכללה בתוכה הסכם רוטציה בין יו"ר הליכוד בנימין נתניהו (שיכהן ראשון) ליו"ר כחול לבן בני גנץ, שיקבל את המושכות כעבור שנה וחצי. סעיף אחד קטן יכול היה לטרפד את הרוטציה - כישלון בהעברת התקציב. כלומר, אם הממשלה לא מצליחה לאשר תקציב מדינה, ישראל הולכת לבחירות - וכך אכן היה. ב-23 בדצמבר, לאחר שכל ניסיונות הפשרה בין שתי המפלגות עלו בתוהו ולא סוכם על תקציב, הכנסת התפזרה באופן אוטומטי ומערכת הבחירות יצאה לדרכה - שוב.

היכנסו למתחם הבחירות של חדשות 13

בניגוד לשלוש מערכות הבחירות הקודמות, שבהן התנהל קרב צמוד בין שתי המפלגות הגדולות: הליכוד בראשות בנימין נתניהו וכחול לבן בראשות בני גנץ, מערכת הבחירות הנוכחית מתאפיינת בריבוי מפלגות. גדעון סער יחד עם עוד כמה חברי כנסת מהליכוד (שאשא-ביטון, אלקין והשכל) פרש והקים את "תקווה חדשה", בצלאל סמוטריץ' עזב את ימינה וחבר לאיתמר בן גביר, בוגי יעלון, רון חולדאי ועפר שלח הקימו מפלגות חדשות, אך הסקרים הלא מחמיאים הובילו אותם לפרוש מהמרוץ - וגם רע"ם בראשות מנסור עבאס החליטה לעזוב את הרשימה המשותפת ולרוץ בצורה עצמאית.

דבר נוסף שהשתנה ממה שהציבור הישראלי מכיר - המערכת הפוליטית כבר לא מתחלקת לימין ושמאל, אלא לגוש התומך ברה"מ נתניהו, שבו נמצאות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית (סמוטריץ' ובן גביר). ומנגד, הגוש להחלפת נתניהו, שבו חברות יש עתיד, תקווה חדשה, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, כחול לבן, העבודה ומרצ.

בתווך יש שתי מפלגות שלא משתייכות לאף גוש: ימינה בראשות נפתלי בנט, ששואף להחליף את נתניהו בראשות הממשלה, אבל לא מוכן להתחייב שלא יישב בממשלתו – ורע"ם, שמוכנה לתמוך בכל ממשלה שתקום ותקדם את מצע המפלגה. כרגע, על פי הסקרים, לאף אחד מהגושים אין 61 מנדטים, וכשלא מעט מפלגות לא מוכנות לשבת בקואליציה עם מפלגות אחרות - החשש בציבור מפני בחירות חמישיות גובר.

כמו שלוש מערכות הבחירות הקודמות גם הפעם משפטו של נתניהו הוא נושא מרכזי, אך לצדו, הנושא החם של בחירות 2021 הוא כמובן הקורונה - ובעיקר התמודדות הממשלה עם המשבר הבריאותי והכלכלי שהכה בישראל. הנגיף שתקף את העולם לא משפיע רק על השיח, אלא גם שינה את האופן שבו ועדת הבחירות נערכה ליום הגורלי. נוספו 1,100 קלפיות ברחבי הארץ כדי להפחית את מספר בעלי זכות הבחירה בכל קלפי, מונו ממוני קורונה בכל קלפי שיאכפו את ההנחיות והוקמו קלפיות מיוחדות במחלקות ובמלוניות הקורונה.

ובזווית הנשית: מתוך 13 המפלגות, שעל פי הסקרים צפויות לעבור את אחוז החסימה, רק מפלגה אחת מונהגת ע"י אישה - מרב מיכאלי (העבודה). מי שמחפש בכל זאת נקודת אור יכול למצוא אותה בדמות שש נשים שמוצבות במקום השני במפלגות הללו: אורנה ברביבאי (יש עתיד), איילת שקד (ימינה), יפעת שאשא-ביטון (תקווה חדשה), פנינה תמנו-שטה (כחול לבן), תמר זנדברג (מרצ) ומיכל וולדיגר (הציונות הדתית).

אלו 39 המפלגות שמתמודדות בבחירות (בסוגריים האות שלהם בפתק)

הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו (מחל), יש עתיד בראשות יאיר לפיד (פה), ימינה בראשות נפתלי בנט (ב), תקווה חדשה בהנהגת גדעון סער (ת), ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן (ל), הרשימה המשותפת (ודעם), הרשימה הערבית המאוחדת (עם), כחול לבן בראשות בני גנץ (כן), מפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי (אמת), מרצ בראשות ניצן הורוביץ (מרצ), ש"ס בראשות אריה דרעי (שס), יהדות התורה (ג), הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' (ט).

לצד המפלגות שצפויות להיכנס לכנסת או כאלה שצמודות לאחוז החסימה יש עוד 26 מפלגות, שחלקן פחות מוכרות לציבור הישראלי. המפלגה הכלכלית החדשה בראשות ירון זליכה (יז), דעם (ץ), מנהיגות חברתית (יר), עולם חדש בראשות יורם אדרי (ני), הישראלים (ז), ברית השותפות לאיחוד לאומי (ינ), המפץ החברתי-גמלאים (י), כבוד האדם (יף), צומת (זץ), מען (צכ), עצמנו עצמאים וליברלים (צי) והתקווה לשינוי (רנ).

עוד ברשימה: דמוקרטית (רק), מפלגת הגוש התנ"כי (יק), אני ואתה (כך), חץ (צף), מפלגת עם שלם בראשות הרב חיים אמסלם (רף), סדר חדש לשינוי שיטת הבחירות והממשל בישראל (קך), הפיראטים (ףז), אנחנו בראשות עו"ד מוש חוג'ה (נר), מפלגת שמע בראשות נפתלי גולדמן (קי), קמ"ה – קידום מעמד הפרט (נ), הבלתי אפשרי, אפשרי (ק), הלב היהודי (כ), משפט צדק בראשות לריסה עמיר טרימבובלר (קץ) ורפא – רק בריאות בראשות אריה אבני (ר).