המסמך שמוכיח: נתניהו ידע על ההתחייבות בהאג לוועדת חקירה
פרסום ראשון: מסמך ששלחה לפני כחמישה חודשים היועמ"שית לנתניהו, מעיד כי רה"מ ידע כי ישראל התחייבה בפני בית הדין הבינלאומי לצדק כי תוקם ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה שתחקור גם את הדרג המדיני. "המדינה התחייבה לכך שישנו מנגנון עצמאי שיאפשר לחקור טענות הנוגעות למדיניות ומעשים של גורמי הדרג המדיני, תוך שהוא מנותק מהדרג הפוליטי"
פרסום ראשון: ראש הממשלה בנימין נתניהו שאל אמש בישיבת הממשלה מי אישר להציג בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג כי ישנה כוונה להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה השיבה לו - כי הוא בעצמה הנחה זאת. הערב (שני) פורסם במהדורה המרכזית כי נתניהו אכן קיבל בחודש ספטמבר בשנה שעברה מסמך מבהרב-מיארה, המהבהיר לו את הסוגיה.
במכתב היועמ"שית לנתניהו נכתב: "ב-1 במאי 2024 נשלח מכתבו של שגריר ישראל בהאג לתובע בבית הדין, באישור הדרג המדיני. המדינה התחייבה לכך שישנו מנגנון עצמאי קיים שיאפשר לחקור טענות הנוגעות למדיניות ומעשים של גורמי הדרג המדיני, תוך ציון מפורש כי מדובר במנגנון המנותק מהדרג הפוליטי כולל בשלב מינוי חברי המנגנון".
עוד נכתב באותו המסמך כי "מאפיין מהותי זה קיים כידוע רק בוועדת חקירה ממלכתית. אין מקום לשנות מהמנגנון שצוין והוחצן לבית הדין, לטובת מנגנון אחר שחבריו מתמנים באופן שונה מהאופן בו מתמנים חברי ועדת חקירה ממלכתית".
כצפוי, בתום הדיון אמש לא התקבלה החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית - ונקבע לדון שנית בסוגייה בעוד כשלושה חודשים. בהרב-מיארה אמרה בדיון: "ועדת חקירה ממשלתית, בשונה מועדה ממלכתית מקבלת את התקציב מהממשלה - מה שעלול להשפיע השפעה פסולה - בשונה מתקציב של ועדה ממלכתית שמגיע מהרשות השופטת. ראש שב"כ ביקש לצרף את עמדתו הכתובה, שלא הופצה לשרים". מזכיר הממשלה יוסי פוקס שאל אותה: "איך הוא רלוונטי? יש עוד גורמים שביקשו לצרף עמדה". ראש הממשלה בנימין נתניהו: "מדובר בפקיד, מה הוא רלוונטי לסוגייה?".
השר מיקי זוהר פנה לבהרב-מיארה, ואמר לה: "תני עמדה משפטית אובייקטיבית, לא עמדה פוליטית". לדיון הצטרפה גם השרה אורית סטרוק והטיחה ביועמ"שית: "איך השופט עמית יכול להיות זה שימנה כשהוא בעצמו צריך להיחקר?".
השר סער תמך בהקמת ועדה ממלכתית "כדרך הטובה ביותר לקיים חקירה בנושא מחדל רב ממדי: מדיניותי, מבצעי ומודיעיני" - והציע "לבחון תיקון חקיקה שלפיו תוכל הממשלה להסמיך כל אחד מהנשיאים והמשנים לנשיא של בית המשפט העליון בעבר לקבוע את הרכב הוועדה".
סער המליץ עוד שהממשלה "תקים צוות שרים שישקול וימליץ לגבי מנדט החקירה וטווח הזמנים והאירועים שייחקרו - לפני 7 באוקטובר וכן בסוגייה עד מתי משתרעת התקופה שתיחקר. ככל שמלחמת חרבות ברזל תיכלל במנדט החקירה - ההגיון מחייב כי ועדת החקירה תוקם עם תום המלחמה. ואולם, אם החקירה תכלול רק את אירועי 7 באוקטובר ומה שהוביל אליהם - ניתן להקימה כבר עתה".
בהמשך הישיבה אמרה היועמ"שית: למקרה הזה, בהתחשב בחומרתו, רק ועדה ממלכתית מתאימה - והגיע הזמן להקימה". השר אבי דיכטר טען: "אנחנו רק בהפסקת לחימה לצורך המטרה של החזרת החטופים, המלחמה לא הסתיימה". נתניהו הוסיף: "אנחנו בהפסקת אש, יש עוד מטרות. זה לא נכון שקצינים ולוחמים יצטיידו עכשיו בעורכי דין. מי שקובע מתי המלחמה מסתיימת זו הממשלה והקבינט".
