העלאת מיסים ודחיית רפורמות: כך ישפיעו בחירות שלישיות על המשק

מערכת בחירות שלישית, שניצניה כבר נראים באופק, עלולה להוביל את ישראל לתהום תקציבית ולגרור השלכות מרחיקות לכת על החברה והכלכלה הישראלית. כבר כשהוכרזו הבחירות השניות, כלכלנים בעולם הרימו גבה ואמרו שמדובר בדבר קיצוני וחריג, שקורה בדרך כלל בכלכלות לא יציבות שלא מנהלות מדיניות כלכלית מסודרת, אך הניחו שבמדינה מסודרת כמו ישראל מדובר בעניין חד פעמי, ובתוך זמן קצר תקום ממשלה והתקציב יסודר. כעת, כשמסתמן שגם סבב הבחירות השני עלול שלא להוביל להקמת ממשלה החשש מפני פגיעה כלכלית קשה במשק הישראלי הולך ומתעצם.

הפגיעה הכלכלית עלולה להשפיע על המשק במגוון דרכים, ואחת המרכזיות שבהן היא הורדת דירוג האשראי של ישראל. סוכנויות דירוג האשראי, שקובעות את גובה הריבית שתשלם ישראל על הלוואות מבנקים בעולם וממשלות זרות, עלולות לאבד את האמון בכלכלה הישראלית ולהעלות את הריבית על חובות המדינה. במקביל, הגירעון התקציבי ממשיך לגדול, ולכן ייתכן שמיד אחרי הבחירות השלישיות, אם יתקיימו, יגיעו קיצוצים עמוקים והעלאת מיסים חריפה.

כתבות נוספות בנושא >>

נתניהו נגד לפיד: "מחזיק בגנץ כבן ערובה וגורר המדינה לבחירות"

ממשלה צרה, אחדות – או בחירות? אלה התרחישים האפשריים

תשע"ט הפוליטית: כשישראל הלכה לשלוש מערכות בחירות באותה שנה

גם האזרחים בחברה הישראלית כבר מרגישים את הקיפאון שאליה נכנסה הכלכלה בעקבות מערכות הבחירות הנוספות. רפורמות חשובות רבות שהעבודה עליהן נמשכת כבר שנים תקועות במגירה ורחוקות ממימוש, בהן העלאת גיל הפרישה לנשים, שיפור תשתיות הסלולר, הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג, הסדרת ייצוא וייבוא של קנביס רפואי וכמובן - מינוי מפכ"ל קבוע למשטרה, שכבר שנה פועלת תחת ממלא מקום, מאחר שלא ניתן לקדם מינוי לתפקיד במסגרת ממשלת מעבר.

מלבד הפגיעה ארוכת הטווח במשק הישראלי, מערכת בחירות גוררת איתה גם עלויות ישירות רבות, בהן יום שבתון במשק ותשלום לעובדי קלפי ומשגיחים. העלות הכוללת של כל מערכת נעה בין 2-3 מיליארד שקלים, כלומר שלוש מערכות בחירות מצטברות לעלות דו ספרתית ובלתי נתפסת של 10-11 מיליארד שקלים. מדובר בכסף שלא קיים, שלא תוקצב – הרי איש לא העלה בדעתו שעלולות להיות שלוש מערכות בחירות בשנה אחת.