יועמ"ש האוצר נגד הפטור מגיוס לחרדים: "ינציח את האפליה הקיימת"

עו"ד אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר, יוצא נגד החוק שיעלה היום להצבעה בממשלה, בטענה כי הוא "לא יטיל סנקציות משמעותיות על מפרי החוק, לא ייתן מענה לצרכי הצבא ויפגע בהשתלבות החרדים בעבודה". לעמדתו עשוי להיות משקל דרמטי לקראת הדיון בבג"ץ

זמן צפייה: 01:07

היועץ המשפטי של האוצר, עו"ד אסי מסינג, יצא הבוקר (שלישי) נגד חוק הפטור מגיוס לחרדים שיעלה היום בממשלה, ובמכתב ששיגר ליועצת המשפטית של משרד רה"מ עו"ד שלומית ברנע-פרגו, ציין כי הוא "ינציח את האפליה הקיימת, לא יטיל סנקציות משמעותיות על מפרי החוק, לא ייתן מענה לצרכי הצבא ויפגע בהשתלבות החרדים בעבודה". לעמדתו עשוי להיות משקל דרמטי לקראת הדיון בבג"ץ, כאשר אמש אמרו גורמים משפטיים כי גם השינויים שנעשו במתווה לא יספיקו כדי להגן עליו בבג"ץ.

ההשלכות הכלכליות על המשק

במכתב פורטו התייחסויות גורמי המקצוע במשרד האוצר למתווה הגיוס הנוכחי. על-פי הערכת אגף התקציבים במשרד האוצר, ההשפעה הכלכלית של הארכת שירות החובה והמילואים בעשור הקרוב, כפי שמציעים במשרד הביטחון - עומדת על כ-104 מיליארד ש"ח בשנה. לפיכך, "נדרשת הגדלה מיידית של מצבת הלוחמים בצה"ל, כדי לצמצם את הנטל על המשרתים כיום ואת הפגיעה הכלכלית הנובעת מהרחבת היקף שירות המילואים והחובה".

לפי אומדן אגף הכלכלן הראשי, שמובא במכתב, בתרחיש שבו מגוייסים עשרת אלפים תלמידי ישיבות - התועלת הכלכלית למשק עומדת על כ-190 מיליון ש"ח לחודש. בתרחיש זהה, הרווח מהשתתפותם המשופרת של האברכים בשוק העבודה בשל גיוסם - עומד על כ-5 מיליארד ש"ח.

פשקוויל בשכונת מאה שערים שבירושלים המזהיר מגיוס חרדים
פשקוויל בשכונת מאה שערים שבירושלים המזהיר מגיוס חרדים | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

חסרונות המתווה המוצע

עם זאת, לפי מכתבו של עו"ד מסינג, ההצעה הנוכחית לוקה בחסר, בין היתר מפני שאינה נוקבת ביעדי גיוס ספציפיים ואינה מציעה תמריצים כלכליים אפקטיביים לגיוס. "תמריצים מסוג זה עשויים לבוא לידי ביטוי במניעת הזכאות להטבות ממשלתיות בהיעדר פטור משירות מצה"ל", נכתב. עוד צויין כי קביעת גיל פטור מגיוס - היא עיקרון שגוי, מפני ש"נתוני גיוס החרדים לא עולים על כאלף מתגייסים בשנה ובפועל ניתן פטור לרובם המוחלט".

לפיכך, קובעים במשרד האוצר: "המתווה אינו צפוי להביא להגדלה הנדרשת בשיעורי הגיוס של הגברים החרדים באופן שיספק מענה לצרכים הביטחוניים העדכניים, ולצורך בהפחתת העלות הכלכלית שהם צפויים להשית על המשק - באופן שיצמצם את הפגיעה בשוויון". בנוסף, "ההחלטה לא תורמת לשיפור בשיעורי ההשתתפות של האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה".

חזון משרד האוצר

על-פי גורמי המקצוע במשרד, מתווה מתוקן ואפקטיבי לגיוס אברכים צריך לכלול "ניתוק בין חובת השירות הצבאי למגבלות על כניסה לשוק העבודה והימנעות מקביעת גיל פטור, שירות בעל תועלת ביטחונית אשר צפוי להפחית את הנטל הביטחוני על האוכלוסיות המשרתות כיום - ושימוש בתמריצים כלכליים הצפויים להשפיע באופן ישיר על הכנסתו של הפרט".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה
היועמ''שית גלי בהרב-מיארה | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

כזכור, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שלחה מכתב התראה למזכיר הממשלה יוסי פוקס, ובו היא קבעה כי לא ניתן להעביר בממשלה החלטה ריקה מתוכן על מתווה חוק הפטור מגיוס לחרדים, וכי יש להגיש מתווה עם לוחות זמנים ברורים, זאת לאחר שפורסם כי "בשל קשיים משפטיים משמעותיים" היא תתקשה להגן על החוק בבג"ץ.

במכתב, שנשלח ע"י המשנה ליועמ"שית גיל לימון, נכתב כי ההצעה כוללנית ונדרש לפרט את הרכיבים המרכזיים בה, גם במישור המהותי וגם במישור הפרוצדוראלי. "ההנחיה לבחון את דחיית גיל הפטור מעוררת קשיים חוקתיים ניכרים", נכתב, "לרבות בהיבטי שוויון וחופש עיסוק. זאת, לאור פסיקת בית המשפט בעבר בסוגיה זו ממש. יש לקבוע בהצעת ההחלטה תאריך להנחת הצעת החוק לאישור הכנסת, ולהבהיר כי יום 30.6.2024 הוא התאריך המיועד להשלמת החקיקה בשלוש קריאות".

בעקבות מכתב היועמ"שית עבדו בקואליציה על מתווה חדש,שטיוטתו פורסמה אתמול, ולפיה גיל הפטור לא יעלה ל-35. השר בני גנץ חזר על עמדתו, ואמר כי הוא מתנגד גם למתווה המתוקן של חוק הגיוס: "אנחנו רוצים בהסכמות – אבל כאלו שיביאו פתרון הוגן לגיוס לשירות לכולם".