ועדת הקורונה נגד המשך ההסגר: "הנזק הכלכלי יוביל לאובדן חיים"

הוועדה להתמודדות עם נגיף הקורונה הציגה היום (שני) את מסקנות הביניים שלה על התמודדות המדינה במשבר עד כה, ומתחה ביקורת חריפה על התנהלות המדינה במשבר. בין ההמלצות; שינוי במדיניות הבדיקות והקמת גוף לניהול משברים לאומיים. "המשך המדיניות עלול להביא למצב שבו הנזק לכלכלה יוביל בטווח הארוך אפילו לאובדן חיים".

אסטרטגיית יציאה: "הנזק לכלכלה ולחברה יובילו בטווח הארוך לאובדן חיי אדם"

הוועדה סבורה כי צרכי המשק והחברה מחייבים, מייד לאחר הפסח, שינויים במדיניות איסורי התנועה והעבודה. גם בהיעדרה של "אסטרטגית יציאה" כוללת, המשך המדיניות הנוכחית עלול להביא אותנו למצב שבו מספרי החולים הקשים והמתים ימשיכו להיות נמוכים ברמה עולמית, אבל הנזק לכלכלה ולחברה יהיה לאו בר-תיקון, ויוביל בטווח הארוך אפילו לאובדן חיי אדם. הנזק המשני מעצירה מוחלטת וחסרת אבחנה של פעילות שאינה קשורה לקורונה עלול, בסופו של דבר, לעלות אפילו על זה של המגיפה עצמה.

שחרור הדרגתי של המשק החייב להתחיל בהקדם, לכל המאוחר עם תום ימי הפסח. יש לגבש מדיניות ולרכז אמצעים כדי להתמודד עם ההשלכות של מגבלות קשות וממושכות על האוכלוסייה המבוגרת. יש להקים צוות מיוחד, ובו נציגי משרד הבריאות, מומחים לבריאות הנפש וגרונטולוגים כדי לעצב מדיניות זו, ולהקדיש לה אמצעים רבים – מבדיקות ועד למערכות רווחה, חלוקת מזון ועזרה פסיכולוגית.

גיבוש מדיניות: "כשל מחשבתי וארגוני בקבלת החלטות"

הוועדה ציינה כי לפי מסקנותיה, חלק משמעותי מהמדיניות גובש על פי החוסרים במערכת. "קשה לדעת אם ההתנגדות לביצוע בדיקות המוניות נבעה מתורה סדורה או מהעובדה הפשוטה שפשוט לא היו ערכות בדיקה במספר מספיק או מוכנות מספקת של מעבדות. ההצהרות הסותרות ביחס ליעילות השימוש במסכות תואמות גם הן את העובדה שרק בסוף מרץ היו בישראל מסיכות במספר מספיק. החלטות מדיניות כבדות משקל התקבלו בפורום מצומצם, עצם התפיסה הזו מעידה על כשל מחשבתי וארגוני".

כמו כן, צויין כי למרות זמן ההתראה הלא קצר וקיומן של מערכות חירום מוכרות בתוך משרד הביטחון, לא הוקם טרם הגעת המגיפה לכאן מטה דומה. לא מונה אופרטור שיתפקד כ"רמטכ"ל" האירוע מתחת לדרג המדיני, לא הוקם גם "קבינט קורונה" בממשלה, בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות השרים הרלבנטיים – כדוגמת הקבינט המדיני-בטחוני הפועל בשיגרה ובחירום כדרג העל לקבלת החלטות.

משרד הבריאות

הוועדה ציינה כי מנכ"ל משרד הבריאות הודה בהופעתו בוועדה כי מהיום בו הכריזה סין על ההתפרצות של הווירוס כמצב חירום ועד ל-26.3, היום בו הופיע לפנינו, כמעט שלא נוספו מכונות הנשמה. מנכ"ל משרד הבריאות לא ידע, בהופעתו בוועדה, לתת הערכה כלשהי לגבי קצב התפשטות המחלה והפרמטר העיקרי שלה, מספר החולים שיזדקקו להנשמה.

בתחום מכונות ההנשמה נמסרו לוועדה נתונים סותרים, אך התמונה הברורה היא שמאז ה-20.1 עלה מספר מכונות ההנשמה בישראל בשיעור נמוך, הרחוק ממה שנזדקק לו בתרחישים מחמירים. מדיוני הוועדה ומשיחות לא רשמיות עולה כי ההתמקדות במספרן של מכונות ההנשמה מטעה. ליכולת להנשים חולה יש מרכיבים נוספים, ובהם צוותים המוכשרים לעשות זאת, או מערכות חמצן היכולות לשאת במעמסה.

היערכות מיידית ל"גל שני"

ההערכות הן שגל שני של הקורונה יפרוץ בחורף הקרוב, ייתכן שאף בשעה שהמשבר הנוכחי טרם חלף. ממסקנות הוועדה עלה כי יש להיערך לכך בכל המישורים, במיוחד במישור הטיפול הממשלי שיפורט בפרק מיוחד.

עוד עלתה בוועדה סוגיית העיר בני ברק, וצויין כי "אין כרגע למערכת שום תכנית אין מונעים את הפיכתה של בני ברק לספינת קורונה ענקית. בני ברק צריכה לעמוד במרכזו של מאמץ לאומי, מרוכז על ידי פרוייקטור מיוחד ברמה הלאומית, שיעמוד בקשר רציף עם גורמי העירייה".

בדיקות: "באה לידי ביטוי חולשתו של משרד הבריאות כגוף מתפקד בחירום"

בתחום הבדיקות באו לידי ביטוי הפערים במוכנות, חולשתו של משרד הבריאות כגוף מתפקד בחירום והיעדרו של מטה חירום לאומי מאורגן ומיומן. בתחילה נקבעה מדיניות בדיקות מצמצמת, ומשניתנה הוראה להרחיב אותה, התנהל תהליך הרכש על ידי גופים שלא בכך מיומנותם, כדוגמת המוסד, והובאו לארץ בנקודות זמן קריטיות חומרים לא מתאימים; וכל הזמן הזה היו פערי מידע גדולים לגבי היכולות והביצוע בפועל.

הוועדה סבורה כי אין להגביל את הבדיקות לאנשים המגלים תסמיני מחלה. יש לבדוק באופן סדיר, במחזורים של אחת לכמה ימים ותוך הקדשת אחוז מסוים וקבוע של הבדיקות לכך, שלוש קבוצות עיקריות: אוכלוסיות בסיכון (קשישים, אנשים הסובלים ממחלות רקע); צוות רפואי וצוות המטפל באוכלוסיות בסיכון.

כלכלה: "על האוצר לנקוט גישה מרחיבה ומקלה"

על האוצר לנקוט דווקא עכשיו גישה מרחיבה ומקלה, שתחסוך מיליארדים רבים בעוד זמן לא רב. יש לקבוע מודלים פשוטים לקבלת סיוע, כמו אלה הנהוגים במהלך ואחרי אירוע מלחמתי ולוודא שהם מבוצעים. אין למסות את סכומי המענקים לעצמאים, או לקבוע להם תקרת הכנסה. יש למצוא פיתרון לבעלי שליטה בחברות מיעוט. יש לעודד רכישה של תוצרת הארץ, ולחזק את התעשיה והחקלאות בישראל

בין המלצות הוועדה, צויין כי "רמת הבקיאות, מערכי השליטה והאמינות בעיני התושבים של הרשויות המקומיות גבוהה בהרבה מזו של השלטון המרכזי. ככל שתחוזק הרשות המקומית ויועברו אליה סמכויות ומידע, כן יצלח יותר הטיפול במשבר. יש להעביר לידיהן מקסימום סמכויות לניהול חיי תושביהן". עוד עלה כי חברי הוועדה התרשמו לרעה מרמת איסוף וניתוח הנתונים הנוגעים לקורונה, כפי שהוצגה לה על ידי הדוברים השונים.