עבר החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים; האופוזיציה נטשה

המהפכה המשפטית הגיעה הבוקר (חמישי) לאחד מרגעי השיא שלה, כשהכנסת העבירה בקריאה שנייה ושלישית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. ההצבעה הגיעה בתום כ-20 שעות דיונים, הכללו דיון 40 חתימות, נאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולילה ארוך במשכן.

טרם ההצבעה, נאם במליאה שר המשפטים יריב לוין, מיוזמי המתווה לשינוי הוועדה, ואמר: "כאשר הצגתי את הרפורמה המשפטית בראשית 2023, אמרתי שלא כל החוכמה נמצאת במקום אחד, ושהכרחי לקיים שיח על מנת להגיע לתוצאה הטובה ביותר. לצערי, כל פניותיי לאופוזיציה לקיום שיח כזה לא נענו. למרות זאת, ולאחר שהצעת החוק כבר הוגשה על ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ואושרה לאחר דיונים רבים בהכנה לקריאה השנייה והשלישית, מצאתי לנכון לבקש מיושב ראש ועדת החוקה להביא אותה לדיון חוזר, זאת נוכח מתווה הפשרה שגיבשתי יחד עם השר גדעון סער".

לדברי לוין, "הנוסח הסופי המונח בפניכם שם סוף לשיטת חבר מביא חבר שנהוגה במינויים, מפסיק את ניגוד העניינים שנבע מחברותם של נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, ולצד זאת נותן מענה מלא לחששות שהועלו על ידי מתנגדי הרפורמה, בפרט מהשתלטות של הממשלה והקואליציה על הליכי בחירת השופטים. אני מבקש לפנות ולהודות למיליוני אזרחיות ואזרחים יקרים שיש לי זכות ענקית לעמוד כאן בשמכם. היום, אחרי עשרות שנים, שקולכם לא נשמע, שהצבעתכם בקלפי נרמסה, אנחנו פותחים דף חדש. ימי ההשלמה וימי ההשתקה חלפו לבלי שוב. מהיום הקול שלנו בקלפי בעל משמעות. השקפת עולמנו מכובדת. אנחנו והילדים שלנו נקבל הזדמנות שווה, גם במערכת המשפט".

הצעת החוק על שינוי הוועדה לבחירת שופטים מבטלת את הווטו של השופטים על הליך המינוי, ועורכי הדין בוועדה ייבחרו על-פי מפתח פוליטי על-ידי הקואליציה והאופוזיציה. במידה ואין הסכמה, כל צד בוחר את המועמד שלו לוועדה. המשמעות: החוק הופך את הוועדה לבחירת שופטים לוועדה פוליטית. החוק החדש יחול מהכנסת הבאה. גורמים משפטיים טוענים כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, צפויה להתנגד להצעת החוק.

אמש, בזמן שהדיונים בכנסת מתנהלים, מפגינים צעדו ממעון ראש הממשלה לכנסת, כשבדרכם עברו גם במנהרה של בית המשפט העליון. בשעות הצהריים, המוחים חסמו את כביש 1 במחלף שואבה בכניסה לירושלים והשתמשו באבוקות. מהשעה 14:30, חברו למפגינים גם ח"כים מהאופוזיציה מחוץ לכנסת.

כמו כן, ארגון "אחים לנשק" הציג אמש את מיצג "קטרגייט" מחוץ לכנסת בסמוך למשרדי הממשלה בירושלים. "המיצג ממחיש את מערכת היחסים המטרידה בין קטר, מממנת החמאס, לבין גורמים בלשכת ראש הממשלה - הפרשה שבגללה פוטר ראש השב"כ רונן בר", נמסר.

"פיטורי ראש השב"כ באמצע מלחמה, בעיצומה של חקירה ביטחונית מהותית, והניסיון להדיח את היועמ"שית שהתנגדה לפיטורים, מהווים קו אדום שנחצה. הארגון קורא לציבור הישראלי להבין את ההקשר המלא של פיטורים אלה ואת המשמעויות הביטחוניות החמורות שלהם. במקביל להצגת המיצג, מתקיימת מחוץ לכנסת הפגנה המונית בהשתתפות חברי כנסת מהאופוזיציה, בכירים במשק ובמערכת המשפט, ואזרחים מכל רחבי הארץ, במחאה על פיטורי שומרי הסף והפקרת החטופים".

"פרשת קטרגייט מייצגת את עומק המשבר השלטוני בישראל," אומר אורן שביל, ממובילי אחים לנשק. "במקום להתמקד בהשבת החטופים ובמלחמה בחמאס, ממשלת ישראל עסוקה בסילוק כל מי שמנסה לחקור את הקשרים המסוכנים בין סביבת ראש הממשלה למממני האויב. כל אזרח בישראל צריך לשאול את עצמו - האם כך נראית ממשלה שהביטחון הלאומי בראש מעייניה?".