פרץ הוא כורכום, ומה יקרה ל"בנט-שקד"? 7 נקודות על ימינה • טור

1) המאמצים של נתניהו לפרק את ימינה הם לא רק גחמה משפחתית. מאז ומעולם פעלה לצד הליכוד מפלגה מגזרית ששאפה לאתגר אותה ולייצג את הציבור הסרוג. נתניהו נחוש להוכיח שאין כל צורך במפלגה כזאת, והלילה הוא התקדם צעד חשוב לעבר המטרה.

2) בממשלת נתניהו-גנץ תהיה נציגות לא בלתי משמעותית לכל מי שהמפד"ל מכוונת אליה - מרפי פרץ ושלמה קרעי החרד"ליים, דרך אדלשטיין-אלקין-חוטובלי הסרוגים, ועד קבוצת הלייטים של כחול לבן. כל אלה אומנם לא מחויבים לחברי מרכז הבית היהודי, אבל מי קבע שמייצגים פחות את הציונות הדתית? רוב הציבור הדתי לא מתגורר ביהודה ושומרון, ואפשר בהחלט לטעון שחילי טרופר וציפי חוטובלי מייצגים אותו לא פחות ממוטי יוגב ובצלאל סמוטריץ'. והבונוס הגדול - הראשונים לא מחויבים לרבנים, שבמרבית המקרים אינם מבינים דבר וחצי דבר בפוליטיקה.

3) אגב, הראשון לצאת מהמפלגה המגזרית היה בנט. ביום האחרון של 2018 פרש יחד עם שקד מהבית היהודי, בדיוק בשביל לא להיות כפופים לרבנים חברי מרכז עסקנים ואישי ציבור. רק מכורח אחוז החסימה הם חזרו להיאבק על האינטרסים המגזריים. אבל אם המצביעים המגזריים לא סבורים שיש צורך במפלגה כזאת, ומעמידים אותה על 6 מנדטים זעומים, אולי לא מגיעה להם מפלגה?

4) אירועי השבועות האחרונים מסמנים ברית הולכת ומתהדקת בין בנט לסמוטריץ' - שני האנשים החזקים בימינה החדשה. איילת שקד חשבה שצריך למצות יותר אופציות של כניסה לקואליציה, ושניהם הובילו את הקו ההפוך, שניצח. האם החיבור הזה יתחזק על חשבון המותג בנט-שקד? יש בירושלים לפחות אישה אחת, פסיכולוגית ילדים בהכשרתה, שתשמח מאוד.

5) הפרדוקס של ימינה המחודשת הוא עצום - אם יהיה מהלך של סיפוח בזמן שהם ישובים באופוזיציה, מבחינה פוליטית זו תהיה עבורם מכה שלא כתובה בתורה. אם לא יהיה להם בדל קרדיט על המהלך הכי חשוב לימין מאז העלייה לסבסטיה, הם עשויים להתרסק בבחירות שאחרי. כך שמבחינה פוליטית, בנט וסמוטריץ' צריכים לייחל לממשלת דיבורים בלבד.

6) כל הדברים השליליים שנאמרו עד היום על רפי פרץ הקיצוני הם התבלין שנתניהו משתוקק אליו. פרץ הוא בבחינת כורכום, שגם מעט ממנו צובע את כל התבשיל. כשבנט וסמוטריץ מנסחים את המסרים על "ממשלת שמאל", דמות כמו פרץ פוגעת מאד במסרים האלה.

7) מה שרפי פרץ מחפש כבר שבועות ארוכים הוא מצנח מכובד לפרישה מהחיים הפוליטיים. אחרי שנה כל כך מזעזעת, הפרת כל הבטחה אפשרית, ומו"מ כל כך מביך, עמדה בפניו הבחירה בין קמילה באופוזיציה לבין קמילה בקואליציה. ואידך זיל גמור.